Page 21 - etmol_130

‫בית־לחם הגלילית ותושביה‬ ‫והנכדים‪ ,‬ואולי גם מהגרים נוספים‪.‬‬ ‫והופמן התרחב לכלל משבר עם‬
‫ואמנם למן ‪ 1901‬נרכש שטח גדול‬ ‫הנהגת העדה בגרמניה‪ ,‬והגיע לקרע‬
‫קיימים בעת ההיא‪ ,‬והיה להן ייחוד רב‬ ‫בקירבת לוד ובמרחק ‪ 12-10‬ק״מ‬ ‫מוחלט‪ .‬ב־‪ 1874‬פרשו הרדג ואחדים‬
‫בנוף הארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬מרכיבי הנוף של‬ ‫מיפו‪ ,‬בו הוקמה בקיץ ‪ 1902‬המושבה‬ ‫מתומכיו מן האגודה‪ ,‬והקימו גוף‬
‫ההתיישבות הטמפלרית בארץ‪-‬ישראל‬ ‫מקביל‪ ,‬אשר לימים שב והשתלב‬
‫יצרו תופעה אשר ניתן לזהות את‬ ‫וילהלמה‪.‬‬ ‫בכנסייה האבנגלית הרשמית‪ .‬באותה‬
‫שורשיה בא ‪ p‬המוצא‪ ,‬אך צמרתה‬ ‫שנה הפסיקו להגיע מתיישבים חד­‬
‫שונה ממנה מאוד‪ .‬ההתיישבות הג­‬ ‫בהמשך הגל הזה הוכתרו גם‬ ‫שים‪ ,‬והנמצאים בארץ ריכזו מאמצי­‬
‫רמנית בא ‪ p‬היתה תופעה חדשה‬ ‫המאמצים בחיפה בהצלחה‪ .‬בקהילת‬ ‫הם בביסוס הקיים ובהבטחת קיומם‪.‬‬
‫ומחדשת‪ ,‬ועל‪-‬כן מלכתחילה היא‬ ‫חיפה‪ ,‬עמה נמנו הן בני האגודה והן‬ ‫השלב הראשון להגירה ולהתייש­‬
‫שונה מזו שהכירו המתיישבים בא ‪p‬‬ ‫תומכי הרדג‪ ,‬נחלקו המאמצים‬ ‫בות )‪ ( 1873/4-1868‬הסתיים‪ .‬בתום‬
‫מוצאם‪ .‬אך ההבדלים הללו נובעים‬ ‫לשניים‪ ,‬על‪-‬מנת לרצות את שתי‬ ‫ארבע השנים הראשונות לפעולתם‬
‫לא רק מעצם המודרניות והחדשנות‪,‬‬ ‫הקבוצות‪ .‬ב‪ 1906-‬רכשה העדה‬ ‫בא ‪ p‬נכללו במפת התפרוסת היישו­‬
‫אלא גם מן המניעים האידיאיים‪,‬‬ ‫הטמפלרית את אדמות בית‪-‬לחם‬ ‫בית של הטמפלרים ארבע מושבות‬
‫הקשורים בעצם התופעה הטמפלרית‪,‬‬ ‫הערבית וב‪ 1907-‬הושלמה על‪-‬ידי‬ ‫גדולות — ירושלים‪ ,‬יפו‪ ,‬חיפה‬
‫אשר עיקרם הוא הרצון לברוא ״עם‬ ‫העדה האבנגלית רכישת אם אל‪-‬עמד‪.‬‬ ‫ושרונה; שלוש קהילות עירוניות זעי­‬
‫חדש״‪ ,‬שינחיל לעולם ערכים נוצריים‬ ‫שני האתרים שכנו בגבעות הגובלות‬ ‫רות — ביירות‪ ,‬אלכסנדריה ונצרת‪:‬‬
‫— חבדתיים ודתיים — שיכשירו את‬ ‫בין שלוחות הגליל התחתון‪-‬המערבי‬ ‫וכן כמה חוות ועסקים משפחתיים‬
‫ובין שלוחותיו המערביות של עמק‬ ‫במרחב יפו וברמלה‪ .‬בכל אלה הת­‬
‫הדדך לביאת הגואל‪.‬‬ ‫יזרעאל‪ ,‬במרחק ‪ 18‬־‪ 20‬ק״מ מן‬
‫עיצוב הנוף הכפרי היווה חלק‬ ‫המושבה בחיפה‪ .‬שני אתרים אלה‬ ‫גוררו כ‪ 650-‬נפש‪.‬‬
‫מתפיסה זו; הוא ביטא את הרצון‬ ‫היו למושבות החקלאיות בית‪-‬לחם‬ ‫שלב הביסוס נמשך זמן רב מן‬
‫להציג את אשר יכול לנחול כל ההולך‬ ‫)הגלילית( וולדהיים‪ ,‬שבהן נקלטו‬ ‫הצפוי‪ ,‬ואף כי בינתיים הלך והבשיל‬
‫בדרכם‪ ,‬ואת השאיפה להכשיר את‬ ‫בני חיפה‪ .‬באותן שנים שבו אחדים‬ ‫דור שני של מתיישבים‪ ,‬שהיו מוכנים‬
‫האדץ הנחשלת ולהדימה מאשפתות‪.‬‬ ‫מחברי העדה בחיפה גם לאדמות‬ ‫לייסד יישובים נוספים‪ ,‬לא השכילה‬
‫מניעים אלה הביאו את הטמפלרים‬ ‫טירה‪ ,‬שנרכשו כבר בראשית שנות‬ ‫הנהגת העדה להרחיב את אחיזתה‬
‫לברוא תופעת‪-‬נוף ייחודית‪ ,‬מרשימה‬ ‫השבעים‪ ,‬וייסדו עליהן את מושבת‪-‬‬ ‫בא ‪ .p‬רק בשלהי שנות התשעים‪,‬‬
‫ביופיה‪ ,‬בנקיונה וביעילותה‪ ,‬אשר‬ ‫לאחר עזיבות רבות ולחצי הדור השני‪,‬‬
‫גרמה לרבים לחשוב כי כאשר נכנסו‬ ‫הבת נויהרדטהוף‪.‬‬ ‫פנתה ההנהגה לחפש מקורות חדשים‬
‫לתוכה אכן ״הועברו במטה של קסם‬ ‫להקמת מושבות נוספות‪ .‬אך בינתיים‬
‫אל מרכזה של אירופה״‪ .‬השפעתה‬ ‫במעשה זה הושלמה מפת התפדוסת‬ ‫השתנו התנאים בארץ והאפשרויות‬
‫הרבה של התופעה הייחודית הזו‬ ‫של מושבות הטמפלרים‪ ,‬שנשארה‬ ‫להשגת קרקעות ראויות לעיבוד חקל­‬
‫והעניין הרב שעוררה בקרב שכניה‬ ‫בעינה עד פ ר ח מלחמת‪-‬העולם הרא­‬ ‫אי נצטמצמו‪ .‬שוב לא פעלו הטמפל­‬
‫ומבקריה‪ ,‬משתקפים גם כיום‪ ,‬כחמי­‬ ‫שונה‪ .‬בשלב השני להתיישבותם נוס­‬ ‫רים כגורם מערבי עיקרי בשוק‬
‫שים שנה לאחר שסולקו המתיישבים‬ ‫פו למעשה שלוש מושבות עצמאיות‬ ‫הקרקעות החקלאיות‪ .‬למן ‪ 1882‬הו­‬
‫הללו מבתיהם‪ .‬המבנים הגדולים‪,‬‬ ‫— וילהלמה‪ ,‬בית‪-‬לחם וולדהיים‪,‬‬ ‫פיע הגורם היהודי‪ ,‬שהלך והרחיב את‬
‫החצדות המדווחות‪ ,‬הדחובות הישדים‬ ‫ומושבת‪-‬בת בטירה‪ ,‬וכן התגבשה‬
‫והמתוחים במערך סדור ומוגדר‪ ,‬הע­‬ ‫שכונה עירונית חדשה ביפו —‬ ‫המפעל ההתיישבותי שלו‪.‬‬
‫צים והגנים‪ ,‬כל אלה נוטעים עדיין‬ ‫ולהאלה‪ .‬בכלל היישובים האלה הת­‬
‫בלב העובר או המתגודד ביישובים‬ ‫גוררו כ‪ 1,750-‬נפשות‪ .‬לשם השוואה‬ ‫השלב השני‬
‫נזכיר‪ ,‬כי בשנים אלה נכללו כבר ‪55‬‬
‫אלה תחושה של ״מקום אחר״‪.‬‬ ‫יישובים כפריים במפת התפרוסת של‬ ‫האירוע אשר השפיע על חידוש‬
‫היישוב היהודי החדש‪ ,‬ובהם כ‪-‬‬ ‫תנופת ההתיישבות הגרמנית‪ ,‬היה‬
‫לעיון נוסף‪ :‬מגרמניה לארץ הקודש ‪-‬‬ ‫ביקורו של הקיסר וילהלם השני‬
‫י‪ .‬בן ארצי בהוצאת יד בן־צבי; הת­‬ ‫‪ 12,500‬מתיישבים‪.‬‬ ‫בארץ‪-‬ישראל בשלהי ‪ . 1898‬ביקור‬
‫זה‪ ,‬שהחל במושבה הגרמנית בחיפה‬
‫יישבות הגרמנים בא״י ‪ -‬אלכס‬ ‫המושבות הגדמניות באדץ‪-‬ישדאל‬ ‫וכלל בהמשך גם מושבות אחרות‪,‬‬
‫שהתקיימו עד ‪ 1948‬היו שונות‬ ‫השפיע לא רק על התגברות ההזדהות‬
‫כרמל‪ ,‬בהוצאת החברה המזרחית וה­‬ ‫במובנים רבים מטיפוסי הכפד שהיו‬ ‫עם גרמניה ועם אינטרסיה‪ ,‬כי אם גם‬
‫אוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫הגביר את המודעות בגרמניה עצמה‬
‫למפעלם של הטמפלרים בארץ‪-‬ישר‪-‬‬
‫‪21‬‬ ‫אל‪ .‬מודעות זו והפירסום לו זכה‬
‫הביקור ברחבי מולדתם‪ ,‬איפשרו‬
‫לטמפלרים )ולגרמנים אחרים( לגייס‬
‫תומכים חדשים‪ ,‬ועמם סכומי‪-‬כסף‬
‫ניכרים‪ ,‬שנועדו להרחבת פריסתם‬
‫ופעולתם בא ‪-p‬ישראל‪ .‬ב‪ 190!-‬ניפנו‬
‫לרכישות קרקע בקירבת המושבות‬
‫הקיימות‪ ,‬בהן יוכלו להתיישב הבנים‬