Page 18 - etmol_130
P. 18

‫שוקרללה עזיזוליוף פנה לנחום‬                ‫במספר‪ ,‬מהעיר אנכוי שבאפגניסתן‪.‬‬                                          ‫עדר הכבשים בעפולה‬
‫תשבי וביקש את עזרתו‪ .‬הוא ביקש‬              ‫פולאק ועמנואל שכרו משאית‪ ,‬בנויה‬
‫רשות שעדרו ירעה על אלפי דונמים‬             ‫בשתי קומות‪ ,‬והביאו לארץ את‬               ‫בארץ־ישראל‪ .‬במאמר זה פירט עמ­‬
‫של אגודת ״קהילית ציון״ שלא עובדו‪.‬‬          ‫הכבשים‪ ,‬ביניהן שתים פצועות‬               ‫נואל’ את התכונות של כבשות הק־‬
‫תשבי הודיע שאין בעלי הקדקע‬                 ‫מיריות של שומרי הגבול הרוסיים‪.‬‬           ‫ראקול ל סוגיהן ואת התועלת‬
‫מתנגדים לכך שהעדר של עזיזוליוף‬             ‫בבואם לארץ‪ ,‬הם שכרו מבנה‬                 ‫שבגידולן‪ ,‬עמנואלי הביא דעת מומ­‬
‫ירעה על השטח השייך להם‪ .‬עזי‪-‬‬               ‫בבנימינה‪ ,‬ועמנואל האב היה לרועה‬          ‫חים שאמרו כי התנאים הטבעיים‬
‫זוליוף ביקש גם מתשבי‪ ,‬שיתערב‬               ‫הצאן‪ .‬אולם‪ ,‬על‪-‬אף מה שכתב‬                ‫בארץ מתאימים לגידול זה‪ .‬הוא ציין‬
‫בעניין מחיר המים לצרכי העדר‪,‬‬               ‫אברהם עמנואלי לתשבי‪ ,‬נתברר‬               ‫כי כלכלתה של אפגניסתן פרחה מאז‬
‫מאחר שמועצת עפולה גבתה ממנו‬                ‫שאביו לא ידע כיצד מטפלים בכב­‬            ‫הועברו לשם עדרי התורקומנים מרו­‬
‫עבור המים מחיר גבוה מזה שגבתה‬              ‫שים אלה‪ ,‬אף שלדבריו‪ ,‬הוא סחר‬             ‫סיה‪ .‬בשנת ‪ 1929‬פנה אברהם עמ‪-‬‬
‫מן הפרדסנים‪ .‬עדר כבשי הקראקול‬              ‫בבוכרה בפרוות‪ .‬מספר כבשים מתו‪,‬‬           ‫נואלי במכתב אל המחלקה הכלכלית‬
‫שרעה באדמה החדשה‪ ,‬החל מניב‬                 ‫והאחרות נמכרו למשקים‪ .‬פולאק‬              ‫של הסוכנות והציע לייבא כבשי‬
‫צמר ופרוות‪ ,‬שנמכרו ביחד עם הזבל‬            ‫ניסה אמנם לייבא כבשים נוספות‬             ‫קראקול מאפגניסתן‪ .‬במכתבו ציין‬
‫ובשר הטלאים‪ ,‬אולם‪ ,‬ההכנסה הכס­‬             ‫מפרס‪ ,‬הפעם מאזור שיראז‪ ,‬אולם לא‬          ‫את שמותיהם של סוחרים בוכרים‬
‫פית‪ ,‬לא כיסתה את ההוצאות שהיו‬              ‫ניתן לו רשיון להוציאן מפרס‪ .‬כעבור‬        ‫ואפגנים הדרים בירושלים ובפתח‪-‬‬
                                           ‫זמן פנה פולאק לעסקים אחרים‬               ‫תקוה‪ ,‬המעוניינים להשקיע כספים‬
               ‫כרוכות בטיפול והחזקה‪.‬‬       ‫בטהרן‪ ,‬שם עשה חיל בעסקיו‪ ,‬ולא‬            ‫בייבוא זה‪ .‬נחום תשבי‪ ,‬מנהל המחל­‬
                                                                                    ‫קה הכלכלית בסוכנות‪ ,‬התעניין בתכ­‬
‫בינתיים חל מפנה מעניין‪ .‬אל‬                                                ‫שב ארצה‪.‬‬  ‫נית‪ ,‬ופנה אל מנהלי פיק״א‪ ,‬שייבאה‬
‫המחלקה הכלכלית של הסוכנות‬                                                           ‫כבשים לארץ‪ ,‬לבקש את דעתם‪ .‬הם‬
‫הגיעו פניות מסוחרי פרוות יהודים‪,‬‬           ‫אברהם עמנואלי יסד כעבור שנים‬             ‫ענו לו כי הכבשים שייבאו לארץ‪ ,‬הם‬
‫בוכרים ומשהדים‪ ,‬מלונדון‪ ,‬שהציעו‬            ‫אחדות מפעל לליטוש יהלומים בנת­‬           ‫מסוג מארינו ונועדו לייצור צמר‪ .‬אנשי‬
‫לייבא לארץ‪-‬ישראל עדרי כבשים‬                ‫ניה‪ ,‬בו העסיק עשרות עולים מבוכרה‪.‬‬        ‫פיק״א הציעו לתשבי לייבא מספר‬
‫מסוג קראקול‪ .‬מכתבי הסוחרים‬                 ‫פרט לעסקים‪ ,‬נשלח אברהם לייצג את‬
‫נמצאים בארכיון הציוני בירושלים‪.‬‬            ‫יהודי בוכרה ואפגניסתן בקונגרס‬                               ‫כבשי קראקול לנסיון‪.‬‬
‫פרט לנסיונות בארץ‪ ,‬ייבאו אל דרום‪-‬‬          ‫הציוני הי״ט בלוצרן בשנת ‪. 1935‬‬
‫אפריקה כבשים מאפגניסתן‪ ,‬וכאן‬                                                        ‫בשנת ‪ 1932‬עלו מגרמניה יהושע‬
‫הצליחו המגדלים‪ ,‬יוצאי משהד‪,‬‬                  ‫אברהם עמנואלי נפטר בשנת ‪. 1945‬‬         ‫פולאק‪ ,‬הוריו ואחיו‪ .‬בחיפה פגש‬
‫וייצאו מדרום‪-‬אפריקה מדי שנה‬                                                         ‫פולאק את פליכס פינקוס‪ ,‬מומחה‬
‫כמויות גדולות של פרוות קראקול‬                  ‫‪ 71‬אילים ו־‪ 16‬רחלות‬                  ‫לפרוות מדנציג‪ .‬השנים יסדו חברה‪,‬‬
‫אל הבורסה בלונדון‪ .‬שטחי המרעה‬                                                       ‫פנו לתשבי והציעו‪ ,‬לייבוא לא ‪p‬‬
‫הגדולים בדרום‪-‬אפריקה וגורמים‬               ‫בשנת ‪ 1937‬פנה דודי‪ ,‬שוקרללה‬
‫אחרים איפשרו פיתוח נרחב של‬                 ‫)שמחה( עזיזוליוף‪ ,‬מאנוסי משהד‪ ,‬אל‬                     ‫כבשי קראקול מאפגניסתן‪.‬‬
‫הענף הרווחי שם‪ .‬אולם‪ ,‬התקוות‬               ‫נחום תשבי‪ .‬בפגישתו עם תשבי‪ ,‬סיפר‬
‫לגדל בארץ‪-‬ישראל כבשי קראקול לא‬             ‫דודי‪ ,‬שהוא ואחיו הביאו בשנת ‪1935‬‬         ‫נחום תשבי הפגיש את השנים עם‬
‫נתגשמו‪ .‬מלחמת העולם השניה‬                  ‫מאפגניסתן לארץ‪ ,‬עדר גדול של כבשי‬         ‫אברהם עמנואלי‪-‬פילוסוף‪ .‬בשנת‬
‫ופגעים שפגעו בעדר בעפולה‪ ,‬שמו‬              ‫קראקול‪ 71 ,‬אילים ו‪ 16-‬רחלות‪ .‬בארץ‬        ‫‪ 1933‬שלח תשבי שני אנשים‪ ,‬יהושע‬
                                           ‫רכשו כ‪ 500-‬כבשות תורקיות לשם‬             ‫פולאק ועמנואל פילוסוף‪ ,‬אביו של‬
                      ‫קץ לנסיונות אלה‪.‬‬     ‫הכלאתן באילי הקראקול‪ .‬את העדר‬            ‫אברהם‪ ,‬למשהד‪ ,‬כדי לרכוש כבשים‬
                                           ‫שיכנו בעפולה‪ ,‬בחוה המשתרעת על‬            ‫מסוג קראקול‪ .‬במשהד יצרו השנים‬
‫דב בקר‪ ,‬מומחה לגידול צאן‪ ,‬כתב‬              ‫שטח של שמונה דונמים‪ ,‬שם בנו דודי‬         ‫קשרים עם אחד מהיהודים שם‬
‫ספר בשם ״גידול צאן״‪ ,‬שיצא לאור ב‪-‬‬          ‫ואבי מבנה גדול לדיר‪ ,‬ודירה לרועים‪.‬‬       ‫שנאנסו להתאסלם‪ ,‬פרג׳ אסמעילי‪,‬‬
‫‪ , 1958‬בו סיכם את הנסיונות לגידול‬          ‫ביחד עם העדר העלה עזיזוליוף מפרס‬         ‫סוחר בפרוות‪ ,‬ואנשיו קנו מן התור‪-‬‬
‫כבשי קראקול בארץ‪ ,‬נסיונות שנעשו‬            ‫רועה יהודי וגנן יהודי‪ ,‬מומחה לגידול‬      ‫קומניים בישובי הגבול שבין משהד‬
‫במשך כעשרים שנה‪ .‬בקר מזכיר את‬              ‫מספוא ופירות‪ .‬משפחתנו השקיעה‬             ‫ואפגניסתן‪ ,‬מספר כבשים‪ .‬במכתבים‬
‫הווטרינר ד״ר אלאסף שהביא מפרס‬                                                       ‫ממשהד לתשבי שכתב בגרמנית‪,‬‬
‫איל אחד ושש רחלות לשם נסיון‪,‬‬                                   ‫במפעל אלפי לירות‪.‬‬    ‫שיבח פולאק את אסמעילי‪ ,‬שהתייחס‬
‫אולם לא עלה בידיו להתמיד בזה‪ .‬בקד‬                                                   ‫אליהם ״כאב לבניו״‪ .‬הוא שיכנם‬
‫ציין שקבלת פרווה יפה ושפע חלב‬                                                       ‫בביתו‪ ,‬עד שהובאו הכבשים‪35 ,‬‬
‫מאותה כבשה הן מן הנמנע‪ ,‬ואט‪-‬אט‬
‫נדחק הקראקול מן המשקים‪ .‬בקר‬                                                                                        ‫‪18‬‬
‫הזכיר בספרו את הנסיונות שנעשו‬
‫בתחנה החקלאית בעכו‪ ,‬בניהולו של‬

  ‫ד״ר מ‪ .‬פינצי בגידול כבשי קראקול‪.‬‬

‫בין כה וכה‪ ,‬אופנת מעיל הפרווה‬
‫העשויה קראקול‪ ,‬כמו מבעלי‪-‬חיים‬
‫אחדים‪ ,‬פינתה מקומה במידה רבה‬
‫כיום‪ ,‬לפרוות סינתטיות‪ ,‬הן בשל יוקר‬
‫הפרווה והן בשל תגובתם החריפה של‬
‫״הירוקים״ במעדב נגד לובשי הפרוות‬

                              ‫מבעלי‪-‬חיים‪.‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23