Page 23 - etmol_37
P. 23

‫זו בשם ״לאפיס ג׳ודאיוס״‪ ,‬משום השי­‬       ‫על כוחן המאגי של אבני־חן שונות‪,‬‬                  ‫שבויים מאפגניסטן‬
‫מוש שעשו בה הרופאים היהודים לצר‪-‬‬         ‫נודע כבר בספרות הקדומה‪ ,‬שעסקה‬
‫כי ריפוי‪ .‬יש וציוו על החולה לבלוע‬        ‫במזלות ובקמיעות‪ .‬ואף אפלטון טען‪,‬‬           ‫בשנת ‪ 1856‬פלש הצבא הפרסי להר‪-‬‬
‫אבקת לאפיס‪ .‬את אבק אבני הלאפים‬           ‫שאבני החן הנוצצות שואבות את כוחן‬           ‫את‪ ,‬בירת אפגניסטן‪ .‬אולם‪ ,‬עקב התנג­‬
‫סיפקו המלטשים‪ ,‬אשר אספו את השיי­‬         ‫מן הכוכבים והמאורות שברקיע‪,‬‬                ‫דותם של האנגלים‪ ,‬נסוגו הפרסים‬
‫רים שנותרו לאחר הליטוש‪ ,‬ומכרום‬                                                      ‫מהראת כעבור שלושה חדשים‪ ,‬ובנס״‬
                                                ‫ומעניקות כוח ומרפא לבעליהן‪.‬‬         ‫יגתם למשהד‪ ,‬הביאו עמם הפרסים‬
                   ‫לרופאים ולרוקחים‪.‬‬     ‫במזרח אוהבים הבריות את הצבע‬                ‫עשרות משפחות של יהודים מאנוסי‬
‫עוד ידועות אבני האוניקם והאגאט‪,‬‬          ‫הכחול‪ .‬רבים הגברים העונדים טבעת‬            ‫משהד‪ ,‬שנמלטו אחר הפרעות להראת‪,‬‬
‫שבכוחן לסלק עין־רעה ומחלות רעות‬          ‫משובצת באבן טורקיז כחולה‪ .‬חרוזים‬           ‫כדי לחיות בה בגלוי כיהודים‪ .‬יהודים‬
‫אחרות‪ .‬באבני הבזואר ואבני הירח‬           ‫כחולים מקשטים צוארי ילדים וסוסים‪,‬‬          ‫אלה‪ ,‬שהובאו כשבויים‪ ,‬הושמו במחנה‬
‫השתמשו למדוד את חומו של גוף החו­‬         ‫לשומרם מפני עין־רעה‪ ,‬וחזיתות הבתים‬         ‫המעצר ״באבא קודראת״‪ ,‬על״יד‬
                                                                                    ‫משהד‪ ,‬שם ישבו כשנתיים‪ ,‬חשופים‬
             ‫לה בטרם הומצא המדחום‪.‬‬                ‫צבועות בכחול‪ ,‬לאותה מטרה‪.‬‬
‫כל המבקר במוזיאונים שבארץ‪,‬‬               ‫אנשיו של פטר הגדול גילו באיזור‪,‬‬                                      ‫לקור ולרעב‪.‬‬
‫יתמה למספרם הרב של קמיעות וקישו­‬         ‫סמרקנד‪ ,‬שבאסיה המרכזית‪ ,‬מרבצים‬             ‫ד״ר יעקב פולאק‪ ,‬רופא יהודי מוינה‪,‬‬
‫טים המשובצים באבני״חן‪ ,‬שמקורם‬            ‫של אבני לאפים־לאזולי‪ .‬תושבי האיזור‬         ‫שימש בשנים ‪ ,1860-1850‬כרופאו של‬
‫בפרס‪ .‬רובם של חפצים אלה הובאו‬            ‫השתמשו באבנים אלה מדורי״דורות‪.‬‬             ‫השאה נאסר״א‪-‬דין‪ .‬בעתון ״המגיד״‬
‫ארצה על־ידי העולים מפרס‪ ,‬והם עדות‬        ‫גם באפגניסטן מצויים מכרות של‬               ‫משנת תרכ״ג )‪ (1863‬פירסם על גורל‬
                                         ‫לאפיס״לאזולי‪ .‬בימי הביניים כינו אבן‬        ‫השבויים‪ .‬פולאק סיפר שנודע לו‪ ,‬שמו״‬
      ‫חיה לעיסוקיהם של יהודים אלה‪.‬‬                                                  ‫ראד מירזה‪ ,‬מפקד צבא המשלוח להר‪-‬‬
                                                                                    ‫את‪ ,‬דרש מאנוסי משהד‪ ,‬שהביאם להר‪-‬‬
                                                                                    ‫את‪ ,‬לתת לו את היהלומים שנמצאו‪,‬‬
                                                                                    ‫כביכול‪ ,‬ברשותם‪ ,‬וביחוד חיפש בכלי­‬

    ‫הוצאתה להורג של סוליקא‬                                                          ‫הם אחר האבן הגדולה‪ ,‬שכינו אותה‬
                                                                                    ‫״סאקא״‪ .‬אנוסי משהד היו אובדי עצות‬
    ‫הגוויה וקברוה בקבר ישראל ועל הקבר‬    ‫אגדות רבות נפוצות בין יהודי מרוקו‬          ‫נוכח סבלם של אחיהם העצורים במכל­‬
                                                                                    ‫אה‪ .‬לבסוף אזרו עוז‪ ,‬אף שנאלצו לח­‬
    ‫המצוי בעיר פאס הוקם מבנה קטן‬         ‫על סול התשואל‪ ,‬המכונה בפיהם‬                ‫שוף זהותם היהודית הנסתרת‪ ,‬ושלחו‬
                                                                                    ‫משלחת לטהרן‪ ,‬אל השאה‪ ,‬ודרשו‬
    ‫ואליו נהרו היהודים מכל פינות מרוקו‪.‬‬                             ‫״לאלה סוליקא״‪.‬‬  ‫לשחרר את אחיהם העצורים‪ .‬השבויים‬
                                                                                    ‫אמנם שוחררו ורובם העדיפו לשוב‬
    ‫הסיפור נשמע כאגדה‪ ,‬אולם יש לו‬        ‫בעיר טנג׳יר היתה במאה הקודמת‬               ‫להראת‪ ,‬אולם אותו יהלום יקר ‪-‬‬

    ‫עדות מפתיעה‪ .‬באותם ימים סייר‬         ‫נערה כבת שלוש־עשרה וכינויה סולי־‬                    ‫׳סאקא׳ ‪ -‬לא נודעו עקבותיו‪.‬‬
                                                                                    ‫שמעם של היהודים שעסקו בסחר‬
    ‫במרוקו צייר צרפתי נודע‪ ,‬אלפרד דהו־‬   ‫קא‪ ,‬בת לאחת המשפחות הנכבדות‬                ‫באבנים טובות הגיע אף לארץ־ישראל‪.‬‬
                                                                                    ‫בעתון ״חבצלת״ משנת תרל״ב )‪(1872‬‬
    ‫דנק‪ ,‬והוא היה נוכח בהוצאה להורג‪.‬‬     ‫בין יהודי טנג׳יר‪ ,‬והיא יפה עד מאוד‪.‬‬        ‫מסופר‪ ,‬כי עשירי היהודים בפרס עוס­‬
                                                                                    ‫קים במכירת אבנים יקרות ובשמים‪.‬‬
    ‫הוא ערך רישומים במקום של הנערה‬       ‫רבים רצו לשאתה לאשה ובין קרוביה‬            ‫הארכיאולוג הצרפתי הנרי רנה ד׳אלמ*‬
                                                                                    ‫איין‪ ,‬שביקר בפרס בשנת ‪ ,1911‬ופגש‬
    ‫הכורעת‪ ,‬התליין המניף חרב ושל‬         ‫הצעירים שרצו בה פרץ ריב‪ .‬דבר הריב‬          ‫סוחרים יהודים‪ ,‬מספר שסחרו בעתיקות‬

    ‫היהודים העומדים מסביב מבוהלים‪.‬‬       ‫וכן הסיפורים על יופיה הגיע עד המלך‬                                ‫ובאבנים טובות‪.‬‬
                                                                                    ‫עולים ממשהד הקימו מלטשה לאבני‬
    ‫אחר־כך צייר את התמונה בשמן וקרא‬      ‫והוא ציווה שיביאו את הנערה לפניו‪.‬‬          ‫טורקיז בתל־אביב‪ .‬את האבנים הביאו‬
                                                                                    ‫מחורסן‪ .‬אולם‪ ,‬עם נפילת השאה ועליתו‬
    ‫לה ״הוצאתה להורג של היהודיה״‪.‬‬        ‫משראה אותה התאהב בה בכל ליבו‬               ‫של חומייני‪ ,‬נפסק יבוא חומר הגלם‬

    ‫תמונת השמן הראשונה הושמדה בטד‬        ‫והציע לה להמיר דתה ולהינשא לו‪.‬‬                                             ‫לארץ‪.‬‬

    ‫ג׳יר כאשר התמוטטה סדנת הצייר‪.‬‬        ‫הנערה סירבה למלך והוא חזר פעם‬                  ‫אבנים יקרות כתרופות‬

    ‫גירסה אחרת של תמונה זו ‪ -‬בצילום‬      ‫ושתים על הצעתו ומשלא נענתה לו‬              ‫אבנים טובות ומרגליות‪ ,‬שימשו‬
                                                                                    ‫במשך הדורות‪ ,‬נוסף על איכותן‬
    ‫‪ -‬הוצגה בתערוכה בפאריס‪ ,‬אולם‬         ‫ציווה להורגה וראשה נכרת בפומבי‪.‬‬            ‫הקישוטית והמסחרית‪ ,‬גם למטרות רי­‬
                                                                                    ‫פוי‪ ,‬להגנה מפני עין־רעה ולהרחקת‬
    ‫כעבור כמה שנים נעלמה‪.‬‬                ‫הדבר היה בשנת תקצ״ד )‪ .(1834‬כפי‬
                                                                                                          ‫מזיקים למיניהם‪.‬‬
    ‫המסופר‪ ,‬שיחדו קרוביה את שומרי שש‬

                                         ‫‪NSNHMMIBBMMHHSBMKflMMMMMI‬‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26