Page 22 - etmol_37
P. 22
בפנינת ״האמת העליונה״ .אולם את מוכרים את היהלומים בעקבות
צור־מחצבתו לא שכח ,וסארמאד הפא- האבנים
קיר ההודי-היהודי ,הפיץ גם את דבר אחר שנרצח נאדר ) (1747החלו קצי היקרות
ני צבאו ויורשיו למכור מן היהלומים
היהדות. והתכשיטים שבאוצרותיו ,כדי לממן את יהודי פרס סחרו
בתקופת התלמוד והגאונים נודע סחר אחזקת צבאותיהם וחצרותיהם .מן דורות רבים ביהלומים
נרחב באבני״חן בין יהודי המרחב הבב התעודות שבארכיון הבריטי על הודו
לי והפרסי .אחיו של הרמב״ם ,דוד, אנו למדים ,כי ברחבי פרס נמכרו יהלו ואבני־חן ,נסעו
טבע במי המפרץ הפרסי ,בדרכו לאזורי מים ותכשיטים במחירים מוזלים ,הן לארצות רחוקות כדי
בשל חוסר הון ,כתוצאה מהמאמץ
המסחר באבנים טובות. המלחמתי ,והן מחשש לשוד ותפיסה לקנותם ולמכרם
על״ידי השליטים ,שהיו זקוקים לכסף.
יושבים ליד המכרות חלקם של אבני״החן הוברחו בחזרה מאת עזריה לוי
להודו ,שם נמכרו לנסיכים ולעשירים,
בחורסן ,אשר בצפון״מזרח פרם, ואחרים הוצאו על־ידי עולי״הרגל נאדר שאה ,המלך הגדול של פרם
מצויים מכרות של אבני טורקיז)פירו למכה .נראה ,שאף לאירופה זרמו מאב במאה הי״ח ,גאל את ארצו מאויביה,
זה( .בעדות משנת 1805מספר הנוסע הרחיב את גבולותיה ,הושיב יהודים
הצרפתי טרואיה ,שהוא ביקר באיזור ני חן אלו. ומיעוטים אחרים במשהד וברחבי חור*
חורסן)בפקודתו של נפוליאון( ומצא כי לפני שנים אחדות נתגלה כתב־יד, סן ,וכבש את מחצית שטחה של הודו.
היהודים ישבו סמוך למכרות בחורסן ביוגרפיה של סוחר יהודי מן האנוסים מבירתם של המוגולים ,דלהי ,הביא
ועסקו בסחר בטורקיזים ובתכשיטים שישבו בליוורנו .בכתב־יד זה מסופר, נאדר אוצרות גדולים ,תכשיטים ויהלו
יקרי-ערך .הוא מספר שיהודי חורסן שמוזס קאסוטו עסק בסחר ביהלומים. מים וחפצים יקרים אחרים ,בשווי של
קנו את אבני הגלם מן הכורים ,ניקו בשנת 1741הוא נסע מעירו לאמש 80מיליון לירות שטרלינג של אותם
וליטשו אותן ומכרו את הטורקיזים הזו טרדם ולפריז ,בלוית שני יהודים מפרס, זמנים .את האוצרות הטמין במבצר
לים לעולי-רגל שפקדו את משהד ,ואת הנקרא על שמו ״קלאאת נאדרי״ על־יד
היקרים הובילו לירידי רוסיה הצארית, לוי לוי ומנשה משיח ,שהביאו עמם
בניז׳ני״נובגורוד ובמקארייב .פעמיים יהלום גדול ) 225קאראט( ,כדי למכרו העיר משהד.
בשנה נסעו היהודים לירידים אלה, בבירות אירופה .לא נודע אם השנים עד לסוף המאה הי״ח ,היתה הודו
בשיירות המסחר שהובילו לבוכרה היו קשורים לסחר באבני״חן שהוצאו )גולקונדה( המקור היחיד ליהלומים
ולרוסיה תה ותבלינים ,פרוות ושטיחים מאוצרותיו של נאדר שאה ,או שהיה זה בעולם )אחרי״כן הביאו יהלומים גם
מן המזרח ,ובתוך נרתיקיהם המוצנעים עיסוקם משכבר הימים .מוזס קאסוטו מברזיל ומאוחר יותר מדרום־אפריקה(.
הובילו יהלומים ,פנינים )מורבארי( ניסה לעניין את לואי ה־ ,15מלך צרפת, סוחרים יהודים מן האנוסים בספרד,
וטורקיזים )פירוזה( .אף בבוכרה גופא ביהלום הגדול שבידו ,שכינויו ״סירינד שהתיישבו באמשטרדם ובלונדון,
התקיים ,לפי עדותו של המומר- נו״ ,אולם נראה שהעסקה לא עלתה באנטוורפן ובליוורנו ,נסעו תכופות
המסיונר יוסף וולף ,סחר רב באבני חן. יפה .החוקר שגילה את כתב־היד ופרס להודו ,כדי לקנות יהלומים גלמיים,
את התמורה הכספית לאבני החן ,היו מו מעיר ,שאת היהלום ראה בהודו,
מעבירים יהודי משהד לעירם ,או להודו מאה שנה לפני כן ,הנוסע טאברנייה, אותם ליטשו בעריהם.
הסמוכה ,אליה נסעו גם כן פעמים אח ופדרו פירירה היהודי מונציה ,שמע כאשר הביא את אוצרות דלהי)בשנת
דות בשנה ,כפי שנסעו לבצרה ,מרכז ,(1739העמיד נאדר בין שומרי האוצ
אודותיו. רות ,גם מיהודי משהד ,שהיו ידועים
הסחר בפנינים. ליהודי פרם היתה מסורת ארוכת עוד בעיר מוצאם קזוין ,כחלפנים ואנשי
הנוסע בנימין השני שעבר בפרס שנים של עיסוק ביהלומים ובאבני״חן. עסקים ישרים ונאמנים .אולם ,נראה,
באמצע המאה ה״ 19מספר על הואזיר במאה הי״א נודעו במצרים שני אחים שבין שומרי האוצרות היו אנשים שגנ
יקותיאל־אסמעיל מאיספהן ,שאביו היה מהעיר מתוסתאר שבפרס ,אבו סעיד בו מהאוצרות יקרי הערך ,כי בשנת
סוחר ומלטש אבנים טובות .יש להעיר ואבו נצר בן סהל )בן ישר( ,שסחרו 1746הוציא נאדר להורג 12סוחרים
כי בין יהודי פרס רווחים שמות־משפחה באבנים יקרות .השנים שימשו גם באיספהן -ארבעה יהודים ,ארבעה
המעידים על עיסוקים בתחום הפיננסים כסוכנים לחליף המצרי .עוד נודעו סוח ארמנים וארבעה הודים־באניאנים -
ואבני־החן :סראף )חלפן ,מלווה כס רים יהודים מסיראף ומקאיס ,אשר על באשמה ,כי הם סחרו בסחורות גנובות
פים( ,גוהרי )סוחר באבנים טובות(, חופי המפרץ הפרסי .ערים אלה שימשו מאוצרות נאדר .בימי נאדר שימשה
חקאק )מלטש אבנים( ומורברי )פני מרכזי מסחר לאבנים טובות שהובאו
מהודו ולפנינים שנידלו מן המפרץ עדיין איספהן כמרכז הסחר בפרס.
נים(. הפרסי .הסוחרים שילחו את האבנים
בטהרן פגש בנימין השני את שני
הגבירים שבקהילה ,מולה אבבי ומולה למצרים ולאירופה.
יעקוב העשיר ,שעסקו בסחר באבנים יהודים פרסים נדדו להודו ולמזרח
יקרות ,והיו מספקיה אותן לחצר השאה. הרחוק ,כדי לעסוק בסחר האבנים היק
רות .במאה הי״ז נודע הסוחר היהודי
נשות היהודים -כך הוא מוסיף -היו מקשאן ,סארמאד ,שעסק בסחר
רשאיות להיכנס להרמונות ,שם מכרו בתכשיטים ,אולם בהודו נהפך והיה
לנשות הנסיכים תכשיטים ועדיים, לפאקיר ,בהמירו את פניני״המעמקים
בשמים וקמיעות.