Page 17 - etmol_37
P. 17

‫נטל את התעודות וחוזה הקניין ורץ‬         ‫הערבים‪ ,‬שלא ראו בעין יפה את פעלם‬         ‫ברמה לא הצליחו למצוא בית ואפילו‬
‫ממשרד למשרד‪ ,‬תובע דין צדק ועד‬           ‫של מתיישבים יהודים‪ ,‬שטמו אותם‬            ‫בשכירות‪ .‬באין ברירה שכרו באורח‬
‫הפחה הגיע‪ .‬אולם הפחה טען‪ ,‬כי ״ער­‬       ‫והלשינו עליהם לפני השלטונות התור­‬        ‫זמני בית בכפר בית״אקצא‪ ,‬הרחוק‬
‫ביי הכפר טוענים שהאדמה מקודשת‬           ‫כים‪ .‬קנאתם גברה במיוחד משנוכחו‬
‫מכוח קדושת קבר שמואל הנביא הסמוך‬        ‫לדעת שהמפעל מצליח‪ ,‬אך השוחד עשה‬               ‫מהלך שעה ויותר ממקום עבודתם‪.‬‬
‫לה ואסור לעבדה״ והוא פסק‪ :‬״כל עוד‬       ‫את פעולתו ופקידי השלטון העלימו עין‬       ‫וכך היה סדר עבודתם‪ :‬כל יום ראשון‬
‫אין רשות מפורשת מחצר השולטן‬                                                      ‫בשבת היו יוצאים לעבודתם מירושלים‪,‬‬
                                                         ‫מן השטנה וההלשנות‪.‬‬      ‫כשחמור עמוס צידה לכל השבוע מחמר‬
        ‫בקושטא לא תחודש העבודה״‪.‬‬        ‫באחת השבתות‪ ,‬כשכל החבורה יצאה‬            ‫לפניהם‪ .‬שתי נשים מנשותיהם‪ ,‬לפי‬
‫)מפי אחד מבני המתיישבים שמעתי‬           ‫לירושלים לעשות את השבת‪ ,‬ורק שנים‬         ‫סדר‪ ,‬נלוות אליהם‪ ,‬מבשלות ומכבסות‬
‫שהסיכסוך פרץ סביב הבעלות על אחת‬         ‫נשארו לשמור על הישוב‪ ,‬התקהלו כל‬          ‫ועושות צרכי הבית‪ .‬ביום השישי חוז­‬
‫החלקות שעובדו‪ .‬כיוון שתחומי האחוזה‬      ‫אנשי הכפר הערבי וטענו שהמקום‬             ‫רים הכל לשבות בבתיהם שבירושלים‪.‬‬
‫לא היו מוגדרים נכשלו המתיישבים‬          ‫קדוש ובשום אופן לא יניחו ליהודים‬         ‫לבד משניים שהיו נשארים‪ ,‬לפי תור‪,‬‬
‫ועיבדו חלקה שלא היה בידם זכות‬           ‫לשבת כאן‪ .‬לדבריהם‪ ,‬אף הממשלה‬             ‫לנטור את הבהמות והשדה עד מוצאי‬
‫עליה‪ .‬תושבי המקום נאחזו בדבר‬            ‫בעצה ובהסכמה עמם‪ .‬במקלות שבידי­‬
                                        ‫הם איימו לרצוח את שני השומרים‪ ,‬אם‬                                         ‫שבת‪.‬‬
       ‫ועירערו על ההתיישבות כולה(‪.‬‬      ‫לא יעזבו את הכפר‪ .‬השנים נסו אל‬           ‫בפרוס האביב שלחו אחד מהם‬
‫חברי האגודה לא אמרו נואש‪ .‬כיוון‬         ‫אחיהם שאותה שעה התפללו שחרית‬             ‫לראשון־לציון לקנות זמורות גפנים מזן‬
‫שהשנה שלאחריה שמיטה היתה וממי­‬          ‫בכפר״השילוח‪ .‬כל המתפללים יצאו‬            ‫צרפתי משובח‪ .‬הוא הטעינן על שני‬
‫לא לא עמדו לעבד את האדמה‪ ,‬נמלכו‬         ‫לקראת השנים חרדים ומבוהלים‪.‬‬              ‫גמלים והביאן לרמה‪ .‬בו ביום ניטעו‬
‫בדעתם להמתין לפי שעה ולראות איך‬         ‫כששמעו את סיפור המעשה שבפיהם‬             ‫השתילים הרעננים עד אחד‪ .‬בשלהי‬
                                        ‫נתרעמו חלקם עליהם שהפקירו הכל‬            ‫אדר ביקר במקום סופר ״חבצלת״‬
                             ‫יפול דבר‪.‬‬  ‫ונמלטו ואחרים הצדיקום‪ ,‬לפי שפיקוח‬        ‫ורשמי ביקורו נתפרסמו בכתב העת‬
‫בינתיים עלו קוצים על השדה‪ .‬שתי­‬
‫לי הכרם נעקרו על״ידי ערביי הכפר‪.‬‬                     ‫נפש קודם להצלת נכסים‪.‬‬                                     ‫השבועי‪.‬‬
‫אנשי החבורה נתפזרו מחוסר תקוה וכך‬       ‫בצאת השבת יצאו כל אנשי החבורה‬            ‫הוא מספר בין השאר‪ :‬״עברנו בש­‬
‫נסתיים במפח נפש אחד מנסיונות‬            ‫לרמה‪ .‬כשהגיעו לשם מצאו שחיילים‬           ‫בוע החולף על המקום ההוא‪ ,‬וראינו את‬
                                        ‫תורכים הקיפו את השדה ולא נתנו להם‬        ‫עבודתם כי בחריצות נעשתה; עוררנו‬
        ‫ההתנחלות של תימני ירושלים‪.‬‬      ‫להתקרב אל נחלתם‪ .‬כל הטענות‬               ‫את העובדים על חסרונות אחדים אשר‬
‫אולם החלום של חיים עצמאים‬               ‫שהשמיעו לא הועילו‪ .‬״כך פקד המפ­‬          ‫עליהם למלא עוד‪ ,‬והבטיחו לעשות את‬
‫בעבודת האדמה בלתי תלויים בחסדי‬          ‫קד״ ‪ -‬טענו החיילים ‪ -‬״והרוצה‬             ‫אשר ביכולתם‪ .‬בדרך כלל שמחנו מאוד‬
‫אחרים קסמו להם ליהודי תימן‪ .‬כעשר‬                                                 ‫על כי פקד ה׳ גם את הארץ השוממה‬
‫שנים לאחר נסיון ההתיישבות בנבי־‬                             ‫לערער ילך אליו״‪.‬‬     ‫הזאת‪ ,‬ולא השבית לה גואל‪ .‬והתקוה‬
‫סמואל‪ ,‬הקימו ‪ -‬בשנת ‪ - 1904‬אגודה‬                                                 ‫תשעשענו כי התימנים אשר בכלל‬
‫בשם ״שיבת ציון״ שמטרתה היתה‬                   ‫קדושת הקבר‬                         ‫מסתפקים במועט הנם‪ ,‬ואהבת מותרות‬
‫לקנות אדמה להתיישבות בסביבות‬                                                     ‫רחוקה מהם‪ ,‬יצליחו לעשות ישוב במ­‬
‫ירושלים‪ .‬בראש האגודה עמדו מנהיגי‬        ‫התימנים נמלכו בפרומקין והוא יצא‬          ‫קום הזה‪ ,‬אם ימצאו להם תומכים‪ ,‬ובזה‬
‫הקהילה התימנית בירושלים‪ ,‬אולם גם‬        ‫להילחם את מלחמתם בבית״המשפט‪.‬‬             ‫אין כל ספק לנו״‪ .‬ביום פטירתו של‬
‫חברה זו לא הצליחה ואדמה לא נרכשה‪.‬‬                                                ‫שמואל הנביא פקד את המקום פרומקין‪,‬‬
                                                                                 ‫וכשראה אותו מיושב ופורח נתרגש לבו‬
          ‫שטר אחריות‬
                                                                                               ‫ובירך ברכת ״שהחיינו״‪.‬‬

                                                      ‫למעלה מבאי תימן הראשונים‪.‬‬         ‫קריאה לעזרה‬
                                        ‫משמאל ולמטה ‪ -‬תעודות של המתיישבים‬
                                                                                 ‫בשלהי השנה נשתנה מצבם לרעה‪.‬‬
                                                                                 ‫אנו למדים על כך מרשימה שנתפרסמה‬
                                                                                 ‫ב״חבצלת״‪ ,‬בראשית חודש תמוז‪ ,‬על‬
                                                                                 ‫מצבם‪ ,‬שכולה נכאים‪ .‬מתברר כי פרי‬
                                                                                 ‫עמלם בשנה הראשונה לא היה בו כדי‬
                                                                                 ‫להשביע רעבונם‪ .‬את תבואת הקציר‬
                                                                                 ‫מכרו בעודה בקמה‪ ,‬ובסוף הקיץ היו‬
                                                                                 ‫נתונים לחרפת רעב‪ .‬ה״חבצלת״ פנה‬
                                                                                 ‫בקריאה דחופה לנדיבי ישראל להיחלץ‬
                                                                                 ‫לעזרתם לבל יגוועו‪ :‬״הפסו נדיבים‬
                                                                                 ‫בעמנו? האין עוד חונן ואין מרחם שלו­‬
                                                                                 ‫מי אמוני ישראל עובדי אדמת הקודש‬
                                                                                  ‫המסתפקים במועט‪ ,‬ואך לחם ישאלו?״‬
                                                                                 ‫בסוף אותה שנה נפל דבר שהפך את‬
                                                                                 ‫הקערה על פיה‪ .‬תושבי נבי סמואל‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22