Page 14 - etmol_37
P. 14
הלא תשמעו ,איך נער אחד שקט ושא מעשה וזו לשון האיגרת אשר נשלחה מסעם
נן מנעוריו בצל שדי יישב על התורה בנער הקהילה היהודית בירושלים אל אחיהם
ועל העבודה ובאו אנשים מזויינים איש שקינא
חרבו על ירכו ולקחו אותו בחוקה באחיו במצרים בשנת : 1636
מבית מדרשו לאמר ,שימיר דחו ואם והתאסלם
לאו יעשו בו משפט ביסורין קשין והוא נספרה הקורות שאירעו לכללות יושני
צועק ככרוכייא בייא ,בייא ,בייא)לשון יהודי ירושלים
זעקה וקובלנה ,לפי דש׳׳י ,במסכת מגניבים למצרים ירושלים על אודות נער אחד שהמיר
יומא( ועינינו ונפשינו הומיה ,זולגות נער דתו ובתוך זמן מועם להמרת דתו ברח
דמעות ,ואין מידם מציל ,שהעלילו שהמיר דתו
עליו עלילות ברשע לאמוד ,כי הנער למצרים והדח לכללות ירושלים בתוך
אין לו אב ואם והוא מדתם והוכרחנו מאת מינה רוזן הדליקה ובאנו באש ובמים ,להשמיד
להרוג ולאבד כבזמן אחשוורוש באו
לפזר פזר גדול לסתום פי אריות. מרם שהרגנו את הנער המומר וכיסינו
מה היה סופו של נער זה -איננו את דמו .וקמו יותר מעשרת אלפים
יודעים.
אנשים ,איש חרבו על ירכה לבלוע
משנתייתם ילד יהודי היו אנשי ולהשחית את נחלת ה׳ ושללם לבוז
הקהילה דואגים ,שמא יחטפוהו המוסל ורבים הוכו בחנית ,בחרב ,בעצים
מים ולעתים גם ,שמא יפול עליהם ובאבנים עד כלה .ואפילו היושב על
לעול .איגרת שנייה באותו איגרון
נמסרה בידי נער שהתייתם מהוריו, המשפט )הקאדי -השופט( לא מצא
שקהילת ירושלים נתנה לו כסף שיסע
עד צידון עם מכתב המלצה ,כנראה ידו למנוע אותם ,כי פחד לנפשו פן
לאחד מעשירי הקהילה ,שיתן לו כסף יפגעו בו .ואחר עמל וטורח נתן לגו זמן
כדי שיפליג לקרוביו באירופה .שילוחו
נבע גם מרצונם של יהודי ירושלים עשרים יום להביא הנער ממצרים ואם
שלא לשאת בעול פרנסתו ומשום פחדם, לא נביאהו ,נפשנו תחת נפשו והדחו
כי ללא אפוטרופוס יצא לתרבות רעה.
וכך נאמר באיגרת שליוותה את הנער: שמונה נפשות מראשי עם קודש
למעננו ישים עיני השגחתו אל הנער במשמר עד שוב השלוחים ממצרים
הזה להדריכו דרך אניה בלב ים ,ולתת עם הנער המומר.
לו צידה לדרך ,ולפרוע בידו שכר
הליכתו באגיה באופן שלא יחזור לנו לכן אתאגו)באנו( לחלות פגי מעלתו,
פה עוד ,כי מאז נפטרו אביו ואמו הולך למען צי)ן לא יחשה ולמען ירושלים
נע״ונד וחששנו שמא חס״וחלילה יהיה
לגו לתקלה מאחר שאין לו פה שום לא ישקוט עד שימסור הנער ביד
קרוב לאסוף אותו הביתה ןלהנהיגו
במעגלי יושר ולכן עם היות הקהילה שלוחנו כי הזמן קצר ולמה נמות יותר
עמוסה מכמה תלאות ,עם כל זה
נדחקנו להמציא לו כסף הליכתו עד מאלף נפשות מישראל בעד מומר
צידון ומשם ואילך על חסדי דוד אחדז
הנאמנים השלכנו יהבנו לבקש לו דמים
מהו הרקע לאותו מעשה בנער יהודי
מגדיבי עם ,לשלם שכר הליכתו באניה. שהתאסלם וברח ובני הקהילה מבקשים
אך בידו אל יתנו לו השכר הנזכר עד
שיכנס באגיה ויגמור ללכת לפראגקייה להחזירו לירושלים?
הסיפור ידוע לנו משני מקורות :הוא
)כנראה איטליה( באופן שלא ישוב עוד מתואר באיגרון בן שבע איגרות
פה. מירושלים ,העתקה של ארכיון איגרות
שכל סימני הזיהוי של האנשים המוזכ
המיר דתו ללא אונס רים בו הושמטו ,הנמצא בבית-הספרים
הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים .על
אולם הנער שאנו נספר עליו כאן הפרשה שופך גם אור מקור נוצרי :ספר
קורותיו שונים מהנערים הללו שכן הוא זכרון של המסדר הפראנציסקני הנוצרי
לא היה יתום ונראה שהמיר דתו שלא בירושלים שנכתב על ידי הנזיר פייטרו
באונם ,והביא את קהילת ירושלים
למצב מסוכן ואולי אף עד סף גירוש. ורניירו.
וזה סיפור המעשה: סכנה ליתומים
בחורף של שנת 1636המיר נער
יהודי מירושלים את דתו .באיגרות מקרים של התאסלמות יהודים
קהילת ירושלים המספרות על כך לא בממלכה התורכית לא היו נפוצים .אולם
נאמר שנאנס לעשות זאת .הפראנציסק- היו מקרי איסלום בכוח של יתומים
ני ורניירו שסיפר על כך אומר ,כי הנער יהודים וזוהי אחת הסיבות לגיל
היה כבן שתים-עשרה שנה .הוא הסת- הנישואין הנמוך בחלק מארצות המזרח.
על שני מקרים כאלו אנו למדים גם
מתוך אותו איגרון־מכתבים ללא שמות
שבבית־הספרים הלאומי .באיגרת אחת
מסופר על נער קטן שנחטף מבית המד
רש על-ידי חיילים מזויינים ,משום
שנתייתם .זעקותיו ומחאותיו לא הועילו
והוא חולץ מידי המוסלמים רק לאחר
תשלום כסף רב למושל התורכי של
העיר.
ראשי הקהילה היהודית בירושלים
מספרים באיגרת מה קרה לנער:
14
