Page 11 - etmol_37
P. 11

‫ותעקניופהות‬
    ‫שתי תכונות אופי שציינו את רש״י‪ ,‬גדול הפרשנים • כל אחד‬
         ‫מחמישה חומשי תורה פתח בדברי שבח לעם ישראל‬

    ‫מאת אברהם גרוסמן‬

‫הערכה זו לא היתה נחלתה של יהדות אשכנז בלבד‬              ‫רבי שלמה בן יצחק )יצחקי( המכונה על שם ראשי‬
‫לענפיה‪,‬ולסעיפיה השונים‪ .‬גם בספרד הרחוקה‪ ,‬שמורשתה‬        ‫התיבות של שמו ‪ -‬רש״י‪ ,‬חי בשנים ת׳׳ת או תת״א עד‬
‫הרוחנית היתה שונה בעניינים רבים מזו של יהדות אשכנז‪,‬‬     ‫תתס״ה )‪ .(1105-1040/41‬הוא נמנה על האישים הגדולים‬
‫זכה רש״י במהרה להערכה דומה‪ .‬אף חכמים גדולים כר׳‬         ‫ביותר שקמו לעם ישראל בימי הביניים‪ .‬פירסומו הגדול‬
‫אברהם אבן עזרא וכר׳ משה בן נחמן )הרמב״ן( הפליגו‬         ‫וההערצה שרחשו לו דורות הרבה הם שהביאו לכך‪ ,‬כי‬
‫בשבחו‪ .‬גדול המפרשים שפירשו את פירושו של רש״י‬            ‫רבים בעבר )ולא מעטים בהווה( חיפשו להם דרך לייחס‬
‫לתורה הוא ר׳ אליהו מזרחי‪ ,‬ראש רבני תורכיה בסוף המאה‬
                                                                                     ‫עצמם אל משפחתו של רש״י‪.‬‬
                              ‫הט״ו ובראשית המאה הט״ז‪.‬‬   ‫בשל ענוותנותו המופלגת לא היה רש״י עצמו מודע עד‬
                                                        ‫סוף ימיו לגדולתו שלו‪ ,‬למקום שעתידה ההיסטוריה היהו­‬
              ‫פירושים על פירוש‬                          ‫דית לייחס לו‪ ,‬ואף לא לתרומה המכרעת שעתידה להיות‬
                                                        ‫למפעלו הפרשני למקרא ולתלמוד על הדורות הבאים‪ .‬כך‬
‫אין אף מפרש מקרא שזכה כרש״י לפירושים כה רבים‪,‬‬           ‫עולה בבירור מדבריו בתשובותיו ובאיגרותיו‪ ,‬גם מאלה‬
‫אשר נכתבו על פירושו שלו‪ .‬פירושו של רש״י לתורה זכה‬
‫לתפוצה עצומה‪ ,‬והיה למלווה קבוע ונאמן של החומש עצמו‪.‬‬                                            ‫שנכתבו בסוף ימיו‪.‬‬
‫ילדי ישראל למדו מגיל צעיר את פירושו‪ ,‬ודרכו ספגו את‬      ‫אך כבר דור אחד לאחר פטירתו תיארוהו חכמי צרפת‬
‫האגדות ואת מדרשי החכמים‪ ,‬אותם נהג רש״י להביא לרוב‬       ‫וגרמניה בתוארי כבוד והערכה נדירים ומופלגים‪ .‬כך‪,‬‬
‫בדבריו‪ .‬השפעה זו גדלה במיוחד לאחר שנפסק ב״שולחן‬         ‫למשל‪ ,‬כתב עליו ר׳ אליעזר בן נתן )ראב״ן(‪ ,‬גדול חכמי‬
‫ערוך״‪ ,‬כי יוצאים מבחינה הלכתית ידי חובת קריאת פרשת‬
‫השבוע ״שניים מקרא ואחד תרגום״ בקריאת פירושו של‬                            ‫גרמניה במחצית השניה של המאה הי״ב‪:‬‬

                                    ‫רש״י במקום התרגום‪.‬‬  ‫מימיו אנו שותין ומפיו אנו חיים‪ ...‬אשר אזן ותקן אזנים‬
                                                        ‫לתורה‪ ...‬ותורה נתבקשה ונתחדשה ונדרשה מפיו‪ ,‬תורת אמת‬
                                                        ‫היתה בפיהו‪ ,‬בשלום ובמישור הלך‪ ,‬והעמיד לעולם רגל שלי­‬

                                                                       ‫שי‪ ,‬הגדיל תורה והאדיר )ספר ראובן‪ ,‬סימן ק״ז(‪.‬‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16