Page 6 - etmol_37
P. 6
באותו זמן שראשוני ״פורצי החו לשקוד על לימוד השפה העברית .דמו
מות״ יצאו מירושלים ומצפת לייסד את תו עמדה לפני הסופרת ג׳ורג׳ אליוט
פתח־תקוה וראש־פינה ,יצא לורנס בכתבה את הספר ״דניאל דירונדה״. קולונל אלברט גולדסימיד
אוליפנט ,נציג בריטי לשעבר ביפאן ,בשעה שהחל לעסוק בענייני ארץ־
הרפתקן וחבר בכת דתית מסתורית ישראל היה בן .36
בארצות־הברית ,לסייר בארץ־ישראל .במכתבו ל״ג׳ואיש כרוניקל״ אמר
היה זה לאחר קונגרס ברלין ) ,(1878גולדסמיד ,כי אין לעצור את יהודי רו
שחילק בין ארצות אירופה חלק סיה השואפים לעלות לארץ־ישראל ויש
מהאימפריה התורכית בבלקנים ,ואת ליישבם בצורה מסודרת ממזרח לירדן
אוליפנט הדריכה מחשבה על הקמת בגלעד ובבשן .הוא הציע להקים כוח
חבל התיישבות יהודי אוטונומי בארץ־ משמר מקומי ואת עצמו -כמפקד
ישראל .הוא ציפה ,שהיהודים יפריחו הכוח .בניגוד לאוליפנט ,אמר גולדסמיד
את ארץ־ישראל ואת הכלכלה התורכית ,שיש להוסיף לחבל היהודי גם את הגו
אשר כמעט קרסה תחת המחץ הרוסי לן .במכתבו ציין גולדסמיד את נסיונו
במלחמת , 1878-1877ועל כן יתמוך במזרח ,בפיקוד על גייסות ילידים בהו
השולטן התורכי עבדול חמיד השני דו .לאחר הפירסום עמד בקשרים עם
בתכנית החבל האוטונומי בחסות ברי אוליפנט ושמע ממנו פרטים על תכניתו.
טית .במהלך סיורו הגיע למסקנה שיש באביב 1883יצא גולדסמיד לסיור
להקים את החבל ממזרח לירדן ,בין נחל בארץ־ישראל וביקר במושבות שקמו
יבוק בצפון ונחל ארנון בדרום .בשובו זה עתה .הוא נלהב למראה עיניו .את
לאנגליה פירסם את תכניתו בספר איכרי זכרון־יעקב בירך במלים העבר
יות ״המושבה שומרון תפרח כשושנה״ ״ארץ גלעד״.
אוליפנט כרך את פיתוחו של החבל )אז עדיין נקראה זכרון־יעקב בשם
בסלילת מסילת ברזל אשר תקשר את הערבי -סאמארין( ולאיכרי ראש־פינה
אזור ההתיישבות עם הים התיכון ותם־ אמר ״ראש פינה תהיה לתפארת ישר
תעף צפונה לדמשק ודרומה לאיסמעליה אל״.
במצרים .הוא לא ראה כל סכנה למפעל בשנת 1883התחיל הבארון אדמונד
ההתישבות מהתושבים המקומיים ממע בנימין רוטשילד לקחת את המושבות
רב לירדן או מתושבי הקבע המעטים תחת חסותו ,וכעבור כמה שנים החל
בשטח ההתיישבות .הוא חשש רק לדון ברכישת אדמות מעבר לירדן.
משבט בדואי אחד -בני סאקר ,אבל העדויות שנשתמרו מעידות שאף הוא
הושפע מתכנית אוליפנט .אחרי ביקורו סבר שניתן לרסנם.
לאחר פירסום הספר הדפיס העתון בארץ בשנת 1887מילא את ידי פקידו
היהודי־אנגלי ״ג׳ואיש כרוניקל״ מאמ ושליחו אליהו שייד לקנות כברת קרקע אוטונומי
רים בזכות התכנית ,וכן תגובות נרחבת בבקעת הירדן ממזרח לנהר.
ביקורתיות לתכנית .במכתב מפתיע בהנחיותיו לשייד קבע הבארון שייבח
לעתון )במארס (1882התרה גם קרל רו להתיישבות על אדמה זו רק צעירים
נטר ,מייסד מקוה־ישראל ,על עליה מיהודי רוסיה ששירתו בצבא ואשר
המונית נחפזת של יהודים לארץ .קטרו בידיהם הון עצמי מסויים .אולם תכנית
גו של קרל נטר שיקף את עמדת ראשי זו נגנזה מהר :העולים שנענו לפנייתו
האירגונים של יהודי מערב אירופה ,לא היו משוחררי צבא ולא רצו להתיי
שהתנגדו למפעל התיישבות לאומי שב ממזרח לירדן.
בארץ־ישראל ,מתוך חשש שמפעל תנופה חדשה חלה בתנועת חיבת-
התיישבות יהודי בארץ יערער את ציון בשנת . 1891-1890ניתן אישור
העמדות שאליהן הגיעו בארצותיהם .רוסי לפעולותיה והוסרו מקצת ההגב
מכתבו של קרל נטר עורר סערה בין לות שהכבידו עד כה על ההנהגה .בלחץ
חובבי־ציון במזרח אירופה .תוך כדי גזירות צפויות גבר גם זרם העולים
הפולמוס הגיע למערכת ה״ג׳ואיש מרוסיה .באותן שנים התארגנה באנג קולונל יהודי מאנגליה
כרוניקל״ מכתב מקפטן אלברט גולדס־ ליה תנועה ציבורית גדולה של חובבי-
מיד ,המצדד בהתיישבות ודן בנושא ציון בהנהגת גולדסמיד )שבינתיים מציע תכנית להתיישבות
הבטחון באיזור ורואה בו עיקר.
הגיע לדרגת קולונל( ,ויחד עם קבוצות יהודית מעבר לירדן
של חובבי־ציון במערב אירופה ניסו איש צבא יליד הודו ולהקמת כוח־בטחוני;
להקים ועד בין־ארצי בפאריס .הם הצי
גו תכנית ליישובם של יהודי מזרח הרצל :אתה תהיה
אירופה בעבר הירדן באיזור אוטונומי,
על שטח של כמליון דונם ,בהנהגת הרמט״כל!
קפטן גולדסמיד נולד בשנת 1846יהודי המערב ובכספים של הבארונים
בבסיס צבאי בהודו ,שם שימש אביר רוטשילד והירש .התכנית הוכנה על־ידי
בתפקיד צבאי .סבתו נטבלה לנצרות קולונל גולסמיד וחברו מהנדם־הרכבות
עם ילדיה .בשנת 1866הוסמך לקצונה אלים ד׳אביגדור ,שהיו מראשי חובבי- מאת אלחנן אורן
וארבע שנים אחר־כך שב ליהדות יחד ציון באנגליה .בשם חובבי־ציון הגישו
עם רעייתו ונקרא מיכאל .הוא התחיל את התכנית ל״ועד הרוסי״יהודי״ בלוג
