Page 3 - etmol_37

‫קורות הדרך לירושלים והפונדק בשער־הגיא • האם נסללה ב־‪.'1860‬‬
‫אופנוע ראשון עובר ב־ ‪891‬ו‬

‫האוסטרים‪ ,‬החזיקה מעמד שנים אחדות בלבד‪ .‬ב־‪ 25‬במרץ‬ ‫עד מחצית המאה התשע־עשרה היתה התחבורה בארץ‬
‫‪ ,1866‬בזמן ביקורו הששי בארץ‪ ,‬עוד הספיק מונטיפיורי‬ ‫כבימי האבות‪ .‬אורחות גמלים ושיירות חמורים ופרדים‬
‫לנסוע בה בעגלה‪ .‬שנה לאחר מכן‪ ,‬ב־‪ 1867‬כבר נאלצו‬ ‫עברו לאורכה ולרוחבה‪ ,‬בשבילים צרים שנוצרו במרוצת‬
‫לתקן את קטע הדרך שבין ירושלים לבאב־אל־ואד שנתק­‬ ‫הזמן‪ .‬רק בשנת ‪ 1860‬שומעים אנו לראשונה על דרך‬
‫לקל מפני הסלעים ואבני הנגף שנתדרדרו בעונות הגשם מן‬
‫ההרים שבשני צדי הדרך‪ .‬בשביעי באוקטובר ‪ 1867‬התחילו‬ ‫למעבר עגלות שנסללה בין יפו לירושלים‪.‬‬
‫בשיפוצים‪ ,‬ובהזדמנות זו ולכבוד ביקורו של הקיסר פראנץ‬ ‫אחרי כשלונו של הסולטאן במלחמת קרים )‪,(1856-1853‬‬
‫יוזף בארץ באוקטובר ‪ 1869‬לרגל פתיחת תעלת־סואץ‬ ‫נתחזק משטר הקפיטולציות )הזכויות לזרים בארץ־ישראל(‬
‫הרחיבו את הכביש עד ‪ 12‬אמות‪ .‬הפחה הטל על בני‬ ‫והביא בעקבותיו הטבה במצב הבטחון‪ .‬אוניות שפקדו את‬
‫הכפרים שבסביבה עבודת חמשה ימים כ״תרומה״ לסלילת‬ ‫נמלי הארץ הביאו נוסעים וצליינים רבים‪ ,‬והצורך בהתקנת‬
‫הדרך או ‪ 30‬פיאסטר בתמורה‪ .‬מאוצר הממשלה ניתנו אלפי‬ ‫דרכים למעבר עגלות הורגש ביותר‪ .‬צרפת‪ ,‬שנשאה תמיד‬
‫פיאסטר‪ ,‬וגם הפחה השתתף בסכום כסף‪ .‬״במשך ‪ 37‬ימים‬ ‫עיניה למזרח‪ ,‬תיכננה בשנת ‪ 1857‬תכנית כוללת‪ ,‬בצירוף‬
‫נשלמה הדרך מירושלים לבאב־אל־ואד ‪ -‬כותב עתון‬ ‫מפות מפורטות‪ ,‬לסלילת דרך בין יפו לירושלים‪ ,‬שאמורה‬
‫״הלבנון״ מי״ט בשבט תרכ״ט ‪ -‬הכבוד והתהילה על כך‬ ‫היתה להתבצע על ידה ולהימצא בבעלותה הבלעדית‪ ,‬וכבר‬
‫לראשיד באשא פחת סוריא‪ ,‬ולהפחה נאזיף באשא פחת‬ ‫עמדה להגיש תכנית זו לשער״העליון בקושטא‪ ,‬אלא שגרף‬
‫פלשתינא‪) ...‬אשר( לבש בעצמו בגדי עבודה ועמד עליהם‬ ‫יוזף פיצמאנו‪ ,‬קונסול אוסטריה בירושלים‪ ,‬פעל נגד מסירת‬
‫הזכיון לסלילת הדרך לצרפת‪ ,‬והציע לסלול דרך זו במימון‬
‫לזרזם ולפקח על העבודה‪.‬״‬ ‫חברת מניות אוסטרית אשר בה יקחו חלק גם עמי אירופה‬
‫אולם גם הפעם נשתבשה הדרך מאותן סיבות‪ ,‬ולא צלחה‬
‫למעבר עגלות‪ ,‬והיה צורך מדי שנה־שנתים לשפץ ״מסילה‬ ‫ובית רוטשילד‪.‬‬
‫רחבה ומהודרה״זו‪.‬מצבזה נמשך עד שנת תרמ״ט‪,(1889) ,‬‬ ‫ואכן‪ ,‬לא חלפו ימים רבים ותייר שביקר בירושלים ביולי‬
‫שאז התקינו קירות־מגן בחלקים שונים מן הדרך ההררית‬ ‫‪ ,1860‬מספר )בעתון ״המגיד״‪ ,‬מכ׳ סיוון תרכ״א(‪ ,‬כי‬
‫״הסולטאן נתן הרשיון לקיסר עסטרייך לסלול מסילה‬
‫המובילה מירושלים לבאב־אל־ואד‪.‬‬ ‫לעגלות־צב מן העיר )ירושלים( עד יפו‪ .‬הוא בנה מבצרים‬
‫רבים על כל הדרך לעיר יפו‪ ,‬במרחק של חצי שעה אחד‬
‫מיפו לירושלים על חמורים‬ ‫מרעהו‪ ,‬ומספר כולם עולה שלשים וששה‪ ...‬והם משמשים‬
‫מושב לאנשי צבא להבטחת הדרך‪.‬״ מפני מצב הבטחון‬
‫עד לסלילת הכביש היו נוסעים מיפו לירושלים על‬ ‫שהשתפר בארץ‪ ,‬בטלו או חרבו במשך הזמן יותר ממחציתם‬
‫חמורים במשך יום תמים‪ ...‬על הרוב היו עוזבים את יפו‬ ‫של המבצרים‪ ,‬וכעבור ‪ 34‬שנה )ב־‪ (1894‬מזכיר בדקר‬
‫כשתי שעות אחר־הצהרים‪ ,‬ובחצות הלילה היו באים‬ ‫במדריך לתיירים שלו‪ ,‬בי רק ״‪ 17‬מגדלי־שמירה נבנו‬
‫לבאב־אל־ואד‪ ,‬שאז )תרכ״ט ‪ ( 1869-‬היתה שם רק סוכה‬ ‫בשנת ‪ ...1860‬שכיום הם ללא חיל מצב‪.‬״ יצויין שהמגדל‬
‫קטנה שבה היה מעין בית־קפה‪ ,‬ושמה התגוללו‬ ‫ה־‪ 13‬מבין ‪ 17‬מגדלי־השמירה שמונה בדקר‪ ,‬הוא זה שעומד‬
‫הנוסעים בחול וברפש עד עלות השחר‪ ,‬ובעד המנוחה‬ ‫עד היום מול מלון־האורחים בבאב־אל־ואד‪ ,‬ואילו המגדל‬
‫הנעימה הזאת נאלצו לשתות כוס קהוה קטנה שלא הורגלו‬ ‫ה״‪ 16‬הוא בית המשטרה במחנה יהודה שבירושלים‪ ,‬העומד‬
‫בה‪ ,‬ולשלם מחירה ‪ 1‬גרוש‪ .‬ואלה מהעולים שלא אבו לקבל‬ ‫גם הוא איתן עד היום הזה‪) .‬הידיעה מעתון ״המגיד״ משנת‬
‫את הטובה הזאת זכו למכות וחירופים‪ ,‬ואחר כך הוכרחו‬ ‫‪ 1860‬על הדרך לירושלים מעניינת מאוד‪ ,‬כיוון שעד־כה היה‬
‫לשלם‪ .‬ובצהרים של יום המחרת באו ירושלימה )א״מ לונץ‬ ‫מקובל כי הדרך נסללה רק בשנת ‪ ,1869‬עם ביקור הקיסר‬
‫בספר ״נתיבות ציון וירושלים״ עמוד ‪ .(203‬בבואם לעיר‬
‫בירכו ״הגומל״ שהגיעו חיים‪ .‬כי ״זה שנים רבות‪ ,‬אולי‬ ‫פראנץ יוזף בארץ(‪.‬‬
‫דרך זו )מירושלים לבאב־אל־ואד ‪ 25 -‬קילומטר‬
‫ומבאב־אל־ואד ליפו ‪ 38 -‬קילומטר(‪ ,‬שנסללה על־ידי‬

‫‪3‬‬