Page 7 - etmol_37

‫קולונל גולדסמיד המשיך בפעילותו‬ ‫בתכנית מתוארת ההנהלה כממשלת‬ ‫דון‪ ,‬שהיה משותף לארגונים שונים‪,‬‬
‫וכשפירסם הרצל את התכנית למדינת‬ ‫החבל לכל דבר‪ ,‬שתהא מוסמכת להטיל‬ ‫ועסק מטעמם בהסדר הגירת היהודים‬
‫היהודים הצטרף אליו בהתלהבות‪.‬‬ ‫מסים מקומייים‪ ,‬תשלם את מסי המדינה‬ ‫מרוסיה‪ .‬חובבי״ציון ביקשו להשיג גם‬
‫הרצל פגש את גולדסמיד כשבא לאנג­‬ ‫במרוכז‪ ,‬תעסוק בעבודות הפיתוח בחבל‬ ‫את תמיכת ממשלת בריטניה בתכניתם‪,‬‬
‫ליה לראשונה‪ ,‬כדי לשכנע את ראשי‬ ‫ותסלול מסילות ודרכים מהחוף ועד‬ ‫וציפו שיוקנה לחבל מעמד של שטח‪-‬‬
‫הציבור היהודי בלונדון להצטרף לתנו­‬ ‫החבל; תמתח את רשת הטלגרף ותנהל‬ ‫חסות בריטי; המגעים עם הממשלה‬
‫עה‪ .‬הוא התרשם עמוקות מאיש הצבא‬ ‫את שירותי הדואר‪ .‬אף כי כוחות הבט‪-‬‬ ‫הבריטית קויימו באמצעות חבר הפרל­‬
‫היהודי‪ .‬בעת שעדיין קיווה לרכוש את‬ ‫חון תוארו ככוחות שיטור מקומיים‪,‬‬
‫הסכמת השולטן לתכניתו חזר הרצל‬ ‫ברור שהאחריות להם תימצא בידי‬ ‫מנט היהודי סמואל מונטגו‪.‬‬
‫והציע לגולדסמיד פעמיים ליטול חופשה‬ ‫ההנהלה המרכזית‪ ,‬שתוכל לתגברם מן‬ ‫בעיקריה ובפרטיה חוזרת התכנית‬
‫מהצבא הבריטי‪ ,‬כדי שיוכל להציגו‬ ‫המרכז ולהעביר תגבורות מישוב לי­‬ ‫לרעיונו של אוליפנט‪ .‬כאזורי התייש­‬
‫בפני השולטן כמועמד למפקד הצבא‬ ‫שוב‪ .‬קולונל גולדסמיד נשתכנע בעת‬ ‫בות אפשריים הודגשו חבלי הגלעד‪,‬‬
‫סיורו בארץ שיש לאל ידם של‬ ‫בלקה ועג׳לון‪ .‬אבל תוך כדי הדיונים‬
‫תוכנית אוליפנט‬ ‫המתיישבים להגן על עצמם ולמד שלא‬ ‫הועלתה גם האפשרות להתיישב באיזור‬
‫קאריפה‪ ,‬מצפון לירמוך‪ .‬ההתיישבות‬
‫התורכי בארץ ישראל! הרצל הסביר‬ ‫יוכלו לסמוך על שכניהם‪.‬‬ ‫באיזור נדונה בהשפעת תכניותיו של‬
‫לקולונל שכאשר תתפרק האימפריה‬ ‫אבל תכנית ההתיישבות נדונה לגני­‬ ‫הבארון רוטשילד לקנות שטחי אדמה‬
‫התורכית הוא יימצא בעמדת כוח כדי‬ ‫זה‪ :‬מחלקת המודיעין של ״הועד‬ ‫גדולים בגולן‪ .‬באיזור זה הוקמו לאחר‬
‫להשתלט על הארץ‪ .‬הרצל ‪ -‬מסתבר ‪-‬‬ ‫הרוסי‪-‬יהודי״ פסלה אותה במרס ‪.1892‬‬ ‫מכן‪ ,‬בשנים ‪ ,1896-1895‬כמה מושבות‬
‫ראה בגולדסמיד רמטכ״ל ראשון של‬ ‫חברי המחלקה נחרדו מהרוח הלאומית‬ ‫מטעם הבארון‪ .‬אף אחד״העם תמך‬
‫שבתכנית‪ .‬הם אמרו שלפניהם תכנית‬
‫המדינה היהודית‪.‬‬ ‫למפעל לאומי שנודע ממנו ערך רק אם‬ ‫בתכניות להתיישבות בעבר הירדן‪.‬‬
‫הרצל אף מינה את גולדסמיד כחבר‬ ‫הוא נתפס כצעד ראשון של ״התנחלות‬
‫לוועדה שיצאה לחקור אם ראוי צפון‪-‬‬ ‫עובדתית ופוליטית בארץ־ישראל״‪,‬‬ ‫דיונים על התכנית‬
‫הנגב ואיזור אל־עריש להתיישבות יהו­‬ ‫והזהירו שאפילו לחש״רמז על כוונות‬
‫דית‪ ,‬שעה שקיווה כי תבוא הסכמה לכך‬ ‫כאלו עלול לסכן את הישוב הקיים‬ ‫ביוני ‪ 1891‬כונסה בברלין ועידה‬
‫מצד האנגלים‪ .‬ב ־‪ ,1904‬בשנה בה נפטר‬ ‫ולעורר את איבתם של התורכים ושל‬ ‫ביוזמת הוועד המרכזי של יהודי גרמניה‬
‫הרצל‪ ,‬מת קולונל אלברט מיכאל‬ ‫המוסלמים ״הדבקים בקנאות במקומות‬ ‫ובהשתתפותם של נציגי חברת ״כל‬
‫גולדסמיד‪ ,‬איש הצבא הראשון של‬ ‫ישראל חברים״ והאגודה האנגלית‪-‬‬
‫הקדושים להם״‪.‬‬ ‫יהודית‪ .‬הוועידה הטילה על מחלקת‬
‫התנועה הציונית‪.‬‬ ‫אבל מנהיגי חובבי‪-‬ציון לא אמרו‬ ‫המודיעין של ״הועד הרוסי‪-‬יהודי״‬
‫נואש והמהנדס ד׳אביגדור‪ ,‬שקנה נסיון‬ ‫בלונדון לבדוק את פרטי תכניתם של‬
‫לעיון נוסף‪ :‬חיבת ציון בבריטניה ‪-‬‬ ‫בסלילת מסילות ברזל במזרח״אירופה‬ ‫חובבי‪-‬ציון האנגלים‪ .‬מחלקת״המודיעין‬
‫א‪ .‬אורן‪ ,‬״הציונות״ כרך ג‪.,‬‬ ‫נטל יוזמה להקים חברה לסלילת מסילה‬ ‫דנה בתכנית לפרטיה‪ ,‬ערכה פרוטוקו­‬
‫מחיפה לדמשק‪ ,‬בראותו בה צעד ראשון‬ ‫לים אשר נוסחם הגרמני נשתמר בשל­‬
‫מות וכלולה בהם התכנית של חובבי״‬
‫לפיתוח יישובי בעתיד‪.‬‬ ‫ציון באנגליה‪ .‬בדיוני המחלקה השתתף‬
‫אלים ד׳אביגדור וקולונל גולדסמיד היה‬
‫נסיון להתיישבות וכשלון‬
‫נוכח באחד הדיונים‪.‬‬
‫כמה שנים אחר־כך )ב״‪( 1896-1895‬‬ ‫בדו״ח הדגישה המחלקה שבעיית‬
‫הוחל בהתיישבות״למעשה על אדמות‬ ‫הבטחון הרבתה להעסיק אותה‪ ,‬והעדו­‬
‫הבארון שרכש בגולן‪ ,‬אולם פקידיו לא‬ ‫יות על המצב הבטחוני‪ ,‬אם הוא מאפשר‬
‫נהגו לפי העקרונות שנדונו בתכנית‬ ‫התיישבות‪ ,‬נתונות במחלוקת חריפה‪.‬‬
‫חובבי״ציון והפקידו את השמירה בידי‬ ‫צוטטה בין השאר דעתו של גולדסמיד‬
‫בדואים ושילמו כופר לתקיפי השייכים‬ ‫ש״כל מושבה חייבת להקים מתוכה כוח‬
‫באיזור‪ .‬אבל לא מצד הבדואים נפתחה‬ ‫שיהיה די חזק על מנת להרתיע את‬
‫הרעה‪ .‬הכפריים שבאיזור העלו טענות‬ ‫הכוח החזק ביותר שיוכל להתנכל לה״‪.‬‬
‫קרקעיות ואגב כך העלילו על היהודים‬ ‫המחלקה סיכמה דעתה שאין להגיע‬
‫שהם מחביאים מאגרי נשק במושבות‬ ‫למסקנה בעניין ההתיישבות ללא בדי­‬
‫שהקימו בגולן‪ .‬טענות אלה נפלו על‬
‫אזנים קשובות של השליטים התורכיים‪,‬‬ ‫קת התנאים המיוחדים לכל מקום‪.‬‬
‫בשעה שנתרגש עליהם המרד הדרוזי‬ ‫בנספח לדו״ח מוצגת התכנית של‬
‫של שנת ‪ .1896‬בשנת ‪ 1897‬הוציא‬ ‫חובבי״ציון האנגלים שהוכנה על ידי‬
‫המושל התורכי בדמשק פקודת גירוש‬ ‫גולדסמיד וד׳אביגדור‪ .‬בפרק העוסק‬
‫נגד המתיישבים וכך שם קץ למפעל‬ ‫בתביעות הזכיון מהתורכים מועלות‬
‫ההתיישבות היהודי מעבר לירדן‪ ,‬על‬ ‫דרישות בטחוניות התובעות לתת את‬
‫אף מאמצי השתדלנות של הבאתן‪.‬‬ ‫האחריות להקמת כוח שיטור בידי הגוף‬
‫במשך השנים נעשו נסיונות נוספים‬ ‫שינהל את חבל ההתיישבות והוא יממן‬
‫להתיישב מעבר לירדן‪ ,‬באדמות הגולן‪,‬‬ ‫את הכוח‪ ,‬יאמן את אנשיו ויפעילם‪.‬‬
‫אף נחלמו תכניות על ידי אנשים נוע­‬ ‫עבודות מדידה ופיתוח שיבוצעו מטעם‬
‫זים‪ ,‬אולם מפעל ההתיישבות שם לא‬ ‫הנהלת החבל יצריכו אבטחה על ידי‬
‫כוח שיוכפף לה‪ ,‬נאמר בתכנית של‬
‫קם‪.‬‬ ‫גולדסמיד וד׳אביגדור‪ .‬במקומות אחרים‬

‫‪7‬‬