Page 12 - etmol_37
P. 12

‫ספק‪ ,‬אם מלבד המקרא והתלמוד היתה ליצירה ספרותית‬
                                                                    ‫אחרת השפעה כה רבה על עולמו הרוחני של היהודי ברבות‬
                                                                    ‫מתפוצות ישראל בימי הביניים ובעת החדשה‪ ,‬כזו שהיתה‬
                                                                    ‫לפירושו של רש״י לתורה‪ .‬פירוש זה הוא כנראה הספר‬

                                                                                              ‫הראשון שנדפס בלשון העברית‪.‬‬
                                                                    ‫השפעת פירושו של רש״י למקרא לא נצטמצמה לעולם‬
                                                                    ‫היהודי‪ .‬גם מלומדים נוצרים גילו בו עניין ונסתייעו בו‪.‬‬
                                                                    ‫גדולה במיוחד היתה השפעתו של פירוש זה על ניקולאוס‬
                                                                    ‫מלירה אשר בנורמנדיה )‪ ,(1349-1270‬הנחשב עד היום‬

                                                                                     ‫לאחד מגדולי הפרשנים הנוצריים למקרא‪.‬‬
                                                                    ‫נתמזגו בו ברש״י שתי תכונות המנוגדות זו לזו‪ :‬ענוות­‬
                                                                    ‫נות מופלגת והשפלה עצמית יתירה יחד עם ביטחון עצמי‬
                                                                    ‫רב‪ ,‬חוסר נכונות לפשרות ותקיפות מרובה‪ .‬תכונות אלה‬
                                                                    ‫שכנו בקרבו יחד בהרמוניה מופלאה‪ :‬בחייו הפרטיים וביח­‬
                                                                    ‫סיו עם הבריות נכון היה לוותר ולהשפיל את עצמו‪ ,‬וזאת‬
                                                                    ‫אף בפני תלמידיו‪ .‬אך בחיפוש אחר האמת‪ ,‬ביצירתו‬
                                                                    ‫הספרותית וכאשר חש שנעשה עוול לאדם חסר ישע התגלה‬
                                                                    ‫רש״י שונה‪ ,‬העומד בתוקף רב על דיעותיראף־בפני גדולים‬

                                                                                                          ‫ונכון כארי למלחמה‪.‬‬
                                                                    ‫תכונות מנוגדות אלה באו לידי ביטוי ברור באישיותו‬

                                                                                ‫כבר בגיל צעיר‪ ,‬ונותרו בו עד ימיו האחרונים‪.‬‬

                                      ‫בית־המדרש של רש״י בעיר וורמס‬               ‫״צמח הגדל במי רפש״‬

‫ולא הסכים לקבל דעתם‪ .‬כך‪ ,‬למשל כתב אל חתנו בהתייחסו‬                  ‫בימי זקנתו‪ ,‬כשהכל שיחרו לפתחו וגדולי החכמים בצר­‬
                         ‫לויכוח קשה שהיה לו עם רבותיו‪:‬‬              ‫פת ובגרמניה פנו אליו בשאלות‪ ,‬המשיך הוא לכתוב ולתאר‬
                                                                    ‫עצמו בהשפלה עצמית נדירה‪ .‬כך למשל השיב שנים מוע­‬
‫אני שלמה אהובך מודיעך‪ ,‬כי לא חזרתי ולא אחזור בי‪ .‬ולא‬
‫נתישבו לי דברי רבותי‪ ,‬ולא השיבו על דברי‪ ,‬כי אם מן השפה‬                            ‫טות לפני פטירו‪/‬ו לחכם שפנה אליו בשאלות‪:‬‬
‫ולחוץ‪ ,‬ועדיין אני מוסרם לצנועים‪ ...‬ולו ישיבוני דברים הנר­‬
‫אים‪ ,‬ואשובה‪ .‬לי‪ .‬אבל קשה לי לאבד ממונם של ישראל על‬                  ‫ומה זה נשאת לכוף שרשיך הטובים‪ ,‬ולשלוח עליותך להשקות‬
                                                                    ‫אותן מערגות מטע עין דוגל הניתן לכביסה‪ ,‬רפוש ודלוח‪...‬‬
                     ‫דבר זה הברור והראוי מכמה ראיות להתיר‪.‬‬
‫|דביר‪ ,‬ב‪ :‬עמ׳ ‪.[238‬‬                                                                                 ‫ומה ימצאך מקור אכזב ונחל יבש‪.‬‬
                                                                    ‫]חופש מטמונים‪ ,‬סימן א‪[,‬‬
‫עדות נוספת מובהקת לדרכו זו מצאה את ביטוייה גם‬
‫ביחסו אל המנהגים‪ ,‬אשר בדרך כלל הקפידו עליהם הקפדה‬                   ‫כלומר‪ ,‬רש״י מתאר את עצמו כצמח הגדל במי רפש‪.‬‬
‫יתירה באותם ימים‪ .‬אלה שמקורם לא ברור‪ ,‬ואשר עמדו‬                     ‫עשרות דוגמות מעין אלה נותרו בשרידי תשובותיו‪ .‬אי‪-‬‬
‫בסתירה לעולה מן התלמוד הבבלי בוטלו על־ידי רש״י‪.‬‬                     ‫אפשר לפרשן כמליצות לשון בלבד‪ ,‬באשר הן מוכחות גם‬
‫עדויות חשובות על דרכו זו של רש״י נשתמרו במקורות‬                     ‫ממעשים‪ .‬בין השאר העיד ר׳ שמואל בן מאיר )רשב״ם(‪,‬‬
‫שבדפוס ובכתבי״יד‪ .‬מעניינת במיוחד אחת מהן שנשתמרה‬
‫בכתב״יד )וטיקן ‪ ,(487‬וממנה ניתן ללמוד‪ ,‬כי רש״י סיגל‬                                                            ‫נכדו של רש״י‪:‬‬
‫דרך עצמאית זו לעצמו עוד בהיותו צעיר לימים‪ ,‬ובה עדות‬
‫רבת״ערך על עוז רוחו של רש״י ועל תחושת רדיפת האמת‬                    ‫רבנו שלמה‪ ,‬אבי אמי‪ ,‬מאיר עיני גולה‪ ,‬שפירש תורה נביאים‬
‫שקיננה בקרבו‪ .‬אחד מתלמידיו מספר כיצד שינה רש״י את‬                   ‫וכתובים‪ ,‬נתן לב לפרש פשוטו של מקרא‪ ,‬ואף אני שמואל בן‬
‫הנוסח הקדום שנהגו בו במקומו ‪ -‬בעיר טרוייש אשר‬                       ‫רבי מאיר חתנו זצ״ל‪ ,‬נתווכחתי עמו ולפניו‪ ,‬והודה לי‪ ,‬שאילו‬
‫בצפון צרפת ‪ -‬בברכת הפרשת חלה‪ ,‬ואשר מפורש היה‬                        ‫היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות‬

                         ‫במחזור של בית־הכנסת שבעירו‪:‬‬                                                             ‫המתחדשים בכל יום‪.‬‬
                                                                    ‫]פירוש הרשב״ם לבראשית‪ ,‬פרק ל׳׳ז‪ ,‬פסוק ב'[‪.‬‬
‫סדר התרומה והפרשת החלה מן העיסה היה כתוב במחזו­‬
‫רים‪ ...‬והגיה רבנו )רש״י( את הדבר‪ ...‬וכן היה כתוב בהן‬                ‫״הפשטות המתחדשים בכל יום״ הם הפירושים למקרא‬
‫מתחילה‪ ...‬והגיה רבינו שלמה את כל אלה ומחק בידיו וכתב‬                ‫שהוצעו על ידי תלמידיו של רש״י‪ .‬במיוחד רשב״ם ור׳‬
‫כן‪ :‬הוראה זו שקר היא‪ ...‬וכבר היו נוהגין בטרייש )טרוייש(‬             ‫יוסף קרא ‪ -‬בעת לומדם לפניו בישיבתו‪ .‬רק מי שחונך‬
                                                                    ‫לחפש את האמת ולרדפה‪ ,‬יכול לדבר על פירושים הקרובים‬
                 ‫בשנים קדמוניות‪ ...‬וביטלה רבינו שלמה זצ״ל‪.‬‬
                                                                                               ‫לפשט‪ ,‬המתגלים מדי יום ביומו‪.‬‬
           ‫תפילות‪ ,‬הלכות ומנהגים‬                                    ‫רב עניין הוא הביטוי ״נתווכחתי עמו ולפניו״‪ .‬״לפניו״‬
                                                                    ‫משמש בספרות חז״ל ובספרות ימי הביניים בהוראה של‬
‫כדי להבין את מלוא משמעות מעשהו זה של רש״י‪ ,‬עלינו‬                    ‫תלמיד הדן תוך הכנעה לפני רבותיו‪ .‬מאידך‪ ,‬״עמו״ בא‬
‫לזכור כי מעטים ביותר היו המחזורים באותו זמן‪ ,‬כי הם‬                  ‫ליתן תוקף ועוז גדולים יותר לאותו ויכוח‪ .‬רש״י היה נכון‬
                                                                    ‫״לסבול״ התנהגות זו מצד תלמידים צעירים‪ ,‬נהג בהם‬
                                                                    ‫בלבביות ובקרבה יתירה ועודדם לגלות עצמאות ויוזמה‪,‬‬

                                                                                                ‫תוך נכונות להודות בטעויותיו‪.‬‬
                                                                    ‫הפן האחר‪ ,‬תקיפותו וחוסר נכונותו לוותר על דיעותיו‬
                                                                     ‫כאשר חש שהאמת עמו‪ ,‬אף היא עולה בבירור מן המקורות‪.‬‬
                                                                    ‫זמן קצר לאחר שובו מגרמניה לצרפת‪ ,‬לאחר שסיים‬
                                                                    ‫למודיו אצל הגדולים שבחכמי אשכנז של אותם ימים‪ ,‬והוא‬
                                                                    ‫עודנו צעיר לימים‪ ,‬נכון היה להתווכח עמם בתקיפות יתירה‬

                                                                    ‫‪12‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17