Page 13 - etmol_37
P. 13
עדויות הרבה על הבדל בולט זה באופיים המנוגד של שני יו
רבותיו אלה של רש״י נשתמרו במקורות שהגיעו אלינו,
פירוש רש״י בכתב יד מהמאה ה־13
ואין כאן המקום לעמוד עליהם.
רש״י נטל מכל אחד מהם את תכונותיו האופייניות ומיזגן כתובים היו בכתב יד ,וכי למעשה שימש המחזור ככלי
יחד בנפשו שלו תוך הרמוניה מופלאה .מרבו המובהק החשוב ביותר בעבודת הקודש של הקהילה בבית״הכנסת
והאהוב ,ר׳ יעקב בר׳ יקר ,נטל רש״י אותה ענווה ,התבט שלה .במחזורים לא נכתבו התפילות בלבד ,אלא הלכות
לות ואהבת הזולת .על השפעה גדולה זו ,שהיתה לר׳ יעקב שונות ומנהגים שבאו להדריך את בני הקהילה בקיום מצוות
עליו העיד רש״י עצמו באחת מתשובותיו :״רבי יעקב בר׳
בחיי יום יום.
יקר ...לבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו.״ הנכונות לבדוק שורשי הדברים לעומקם ,מבלי להיכנע
אין אנו יכולים לקבוע בבטחה ,למה התכוון רש״י בכל מראש למסורות ולמנהגים אשר טיבם אינו ידוע ,מעידה
אחד מביטויים אלה ,אך ברור כי בנוסף לדרכו בלימוד בבירור על הפתיחות הרבה בה נהג רש״י בישיבתו ,על עוז
ובניתוח הסוגיה התלמודית )״סברתי והבנתי״( כלל בה גם רוחו ,על בטחונו בכוחו ועל חיפוש האמת כאמת־מידה
החייבת להנחות את המורה ואת תלמידיו .קו זה באופיו
את תכונות אופיו)״לבי״(. ובדרכו עם תלמידיו שימש כאחד הגורמים החשובים בפר
מר׳ יצחק הלוי נטל רש״י את הנכונות לשנות ,לחדש סום ישיבתו של רש״י והפיכתה לאבךשואבת גם לתלמידים
דברים ,להנהיג הציבור ולפעול בעוז ובבטחון. שבאו ממרחקים.
את השפעת תכונות אופיו של רש״י על סגנון כתיבתו קל הסתפקנו ברמיזה לתכונות אופי מנוגדות אלה שנתאחדו
לגלות .כל הקורא את דבריו חש במהרה בענוותנותו של
הכותב ,בפשטות דבריו ובבהירותם .אך מכיוון שרש״י בו ,ברש״י .יש על כך עדויות נוספות רבות ומרשימות.
נמנע משילוב הערות אישיות ובעלות נימה אקטואלית שניות זו באופיו ,מניין באה לו ,לרש״יו
בפירושו למקרא )חריגים ספורים בלבד מכלל זה!( ,קשה
יותר לגלות את הקשר והזיקה שבין עולמו הפנימי ותכונות בדיקת אופיים של שני רבותיו הגדולים בגרמניה )לפני
אופיו ובין תכני יצירתו .אך קשר כזה קיים ועיון מעמיק הם למד רש״י כעשר שנים( :ר׳ יעקב בר׳ יקר ור׳ יצחק
הלוי ,מלמדת כי שונים היו לחלוטין באופיים .הראשון
יותר יש בו כדי לגלותו. הצטיין בענווה יתירה ובהתבטלות עצמית שאין גדולה
הימנה; השני -בתקיפות ובעוז רוח .רש״י עצמו היטיב
אהבת עם ישראל
לתאר את ההבדלים שביניהם:
נסתפק בדוגמה אחת מעניינת ומאלפת .דיברנו כאן על
אהבת האדם ואהבת התלמידים בהם ניחן רש״י .תכונה כי ידעתי)מידתו של ד יעקב בן יקר( בחר לו בגדולה מכולם
אחרת שלו ,הקרובה לשתי אלה ,היא אהבת ישראל .תכונה )מידת הענווה( ,והנהיג עצמו כאסקופה )סף הדלת( הנדרסת,
זו היא שגרמה לכך כי בפתיחת פירושו לכל אחד מספרי ושם עצמו שירי שיריים ,ולא מלא לבו לעטרת הראויה לו,
התורה הביא רש״י מקורות המדגישים מעלת עם ישראל לחדש דבר בדורו ...ואם רבינו יצחק הלוי שם דברים על לבו,
ופיזר בשעת המכנסין)סלל דרכים חדשות( ,שהיה דבר ומנהיג
וחיבתו:
לדור ועל פיו יצאו ויבואר׳
בראשית -אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה ]סידור רש״י ,עמ׳ ;80אור־זרוע ,ח״ב ,סימן קמ[.
אלא מהחדש הזה לכם ...ומה טעם פתח בבראשית? ...שאם
יאמרו אומות העולם לישראל ...וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ב״ספר חסידים״ אף מסופר שר׳ יעקב בר׳ יקר נהג
״לכבד״ )לטאטא( בזקנו לפני ארון הקודש בשל הלהט הדתי
)בראשית א ,א(.
ואלה שמות בני ישראל -אף על פי שמנאן בחייהם בשמותם, והענווה שקיננו בו.
חזר וימנאן במיתתם ,להודיע חבתם ,שנמשלו לכוכבים.
)שמות א ,א(.
ויקרא אל משה • -לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים
קדמה קריאה לשון חיבה ...אבל לנביאי אומות העולם נגלה
עליהן בלשון עראי וטומאה )ויקרא ,א ,א(.
וידבר -מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה )במדבר א,
א(.
אלה הדברים -לפי שהן דברי תוכחות ...לפיכך סתם את
הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל )דברים א ,א(.
בסכמו את ערך פירושיו של רש״י לתלמוד כתב ר׳ מנחם
המאירי ,מחכמיה הגדולים של פרובאנס בסוף המאה הי״ג:
״אין מעלתו נכרת רק ליחידים ,כי במלה אחת יכלול
לפעמים תירוצים של חבילי קושיות״ .שונה פירושו לתורה.
הוא מורכב ברובו המכריע ממדרשי חז״ל .קנה״המידה
העיקרי שהנחה את רש״י בבחירתם פרשני הוא ,והרבה דנו
בכך החוקרים .אך כפי שניסינו להראות כאן ,יש להוסיף
עליו קנה-מידה נוסף ,חינוכי בעיקרו ,המושפע הרבה מעול
מו הפנימי של רש״י ,עולם שעוצב במידה מכרעת בעת
לימודיו אצל רבותיו באשכנז.
לעיון נוסף :רש״י -א.מ .ליפשיץ; חכמי אשכנז הראשונים -
א .גרוסמן.
3ו
