Page 13 - etmol_37
P. 13

‫עדויות הרבה על הבדל בולט זה באופיים המנוגד של שני‬                                                                                                          ‫יו‬
‫רבותיו אלה של רש״י נשתמרו במקורות שהגיעו אלינו‪,‬‬
                                                                                                                       ‫פירוש רש״י בכתב יד מהמאה ה־‪13‬‬
                            ‫ואין כאן המקום לעמוד עליהם‪.‬‬
‫רש״י נטל מכל אחד מהם את תכונותיו האופייניות ומיזגן‬                                       ‫כתובים היו בכתב יד‪ ,‬וכי למעשה שימש המחזור ככלי‬
‫יחד בנפשו שלו תוך הרמוניה מופלאה‪ .‬מרבו המובהק‬                                            ‫החשוב ביותר בעבודת הקודש של הקהילה בבית״הכנסת‬
‫והאהוב‪ ,‬ר׳ יעקב בר׳ יקר‪ ,‬נטל רש״י אותה ענווה‪ ,‬התבט­‬                                      ‫שלה‪ .‬במחזורים לא נכתבו התפילות בלבד‪ ,‬אלא הלכות‬
‫לות ואהבת הזולת‪ .‬על השפעה גדולה זו‪ ,‬שהיתה לר׳ יעקב‬                                       ‫שונות ומנהגים שבאו להדריך את בני הקהילה בקיום מצוות‬
‫עליו העיד רש״י עצמו באחת מתשובותיו‪ :‬״רבי יעקב בר׳‬
                                                                                                                                      ‫בחיי יום יום‪.‬‬
                   ‫יקר‪ ...‬לבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו‪.‬״‬                                  ‫הנכונות לבדוק שורשי הדברים לעומקם‪ ,‬מבלי להיכנע‬
‫אין אנו יכולים לקבוע בבטחה‪ ,‬למה התכוון רש״י בכל‬                                          ‫מראש למסורות ולמנהגים אשר טיבם אינו ידוע‪ ,‬מעידה‬
‫אחד מביטויים אלה‪ ,‬אך ברור כי בנוסף לדרכו בלימוד‬                                          ‫בבירור על הפתיחות הרבה בה נהג רש״י בישיבתו‪ ,‬על עוז‬
‫ובניתוח הסוגיה התלמודית )״סברתי והבנתי״( כלל בה גם‬                                       ‫רוחו‪ ,‬על בטחונו בכוחו ועל חיפוש האמת כאמת־מידה‬
                                                                                         ‫החייבת להנחות את המורה ואת תלמידיו‪ .‬קו זה באופיו‬
                                ‫את תכונות אופיו)״לבי״(‪.‬‬                                  ‫ובדרכו עם תלמידיו שימש כאחד הגורמים החשובים בפר­‬
‫מר׳ יצחק הלוי נטל רש״י את הנכונות לשנות‪ ,‬לחדש‬                                            ‫סום ישיבתו של רש״י והפיכתה לאבךשואבת גם לתלמידים‬

            ‫דברים‪ ,‬להנהיג הציבור ולפעול בעוז ובבטחון‪.‬‬                                                                              ‫שבאו ממרחקים‪.‬‬
‫את השפעת תכונות אופיו של רש״י על סגנון כתיבתו קל‬                                         ‫הסתפקנו ברמיזה לתכונות אופי מנוגדות אלה שנתאחדו‬
‫לגלות‪ .‬כל הקורא את דבריו חש במהרה בענוותנותו של‬
‫הכותב‪ ,‬בפשטות דבריו ובבהירותם‪ .‬אך מכיוון שרש״י‬                                               ‫בו‪ ,‬ברש״י‪ .‬יש על כך עדויות נוספות רבות ומרשימות‪.‬‬
‫נמנע משילוב הערות אישיות ובעלות נימה אקטואלית‬                                                            ‫שניות זו באופיו‪ ,‬מניין באה לו‪ ,‬לרש״יו‬
‫בפירושו למקרא )חריגים ספורים בלבד מכלל זה!(‪ ,‬קשה‬
‫יותר לגלות את הקשר והזיקה שבין עולמו הפנימי ותכונות‬                                      ‫בדיקת אופיים של שני רבותיו הגדולים בגרמניה )לפני­‬
‫אופיו ובין תכני יצירתו‪ .‬אך קשר כזה קיים ועיון מעמיק‬                                      ‫הם למד רש״י כעשר שנים(‪ :‬ר׳ יעקב בר׳ יקר ור׳ יצחק‬
                                                                                         ‫הלוי‪ ,‬מלמדת כי שונים היו לחלוטין באופיים‪ .‬הראשון‬
                                  ‫יותר יש בו כדי לגלותו‪.‬‬                                 ‫הצטיין בענווה יתירה ובהתבטלות עצמית שאין גדולה‬
                                                                                         ‫הימנה; השני ‪ -‬בתקיפות ובעוז רוח‪ .‬רש״י עצמו היטיב‬
               ‫אהבת עם ישראל‬
                                                                                                                     ‫לתאר את ההבדלים שביניהם‪:‬‬
‫נסתפק בדוגמה אחת מעניינת ומאלפת‪ .‬דיברנו כאן על‬
‫אהבת האדם ואהבת התלמידים בהם ניחן רש״י‪ .‬תכונה‬                                            ‫כי ידעתי)מידתו של ד יעקב בן יקר( בחר לו בגדולה מכולם‬
‫אחרת שלו‪ ,‬הקרובה לשתי אלה‪ ,‬היא אהבת ישראל‪ .‬תכונה‬                                         ‫)מידת הענווה(‪ ,‬והנהיג עצמו כאסקופה )סף הדלת( הנדרסת‪,‬‬
‫זו היא שגרמה לכך כי בפתיחת פירושו לכל אחד מספרי‬                                          ‫ושם עצמו שירי שיריים‪ ,‬ולא מלא לבו לעטרת הראויה לו‪,‬‬
‫התורה הביא רש״י מקורות המדגישים מעלת עם ישראל‬                                            ‫לחדש דבר בדורו‪ ...‬ואם רבינו יצחק הלוי שם דברים על לבו‪,‬‬
                                                                                         ‫ופיזר בשעת המכנסין)סלל דרכים חדשות(‪ ,‬שהיה דבר ומנהיג‬
                                                  ‫וחיבתו‪:‬‬
                                                                                                                                ‫לדור ועל פיו יצאו ויבואר׳‬
‫בראשית ‪ -‬אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה‬                                        ‫]סידור רש״י‪ ,‬עמ׳ ‪ ;80‬אור־זרוע‪ ,‬ח״ב‪ ,‬סימן קמ[‪.‬‬
‫אלא מהחדש הזה לכם‪ ...‬ומה טעם פתח בבראשית? ‪...‬שאם‬
‫יאמרו אומות העולם לישראל‪ ...‬וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‬                                   ‫ב״ספר חסידים״ אף מסופר שר׳ יעקב בר׳ יקר נהג‬
                                                                                         ‫״לכבד״ )לטאטא( בזקנו לפני ארון הקודש בשל הלהט הדתי‬
                                                  ‫)בראשית א‪ ,‬א(‪.‬‬
‫ואלה שמות בני ישראל ‪ -‬אף על פי שמנאן בחייהם בשמותם‪,‬‬                                                                             ‫והענווה שקיננו בו‪.‬‬
‫חזר וימנאן במיתתם‪ ,‬להודיע חבתם‪ ,‬שנמשלו לכוכבים‪.‬‬

                                                     ‫)שמות א‪ ,‬א(‪.‬‬
‫ויקרא אל משה •‪ -‬לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים‬
‫קדמה קריאה לשון חיבה‪ ...‬אבל לנביאי אומות העולם נגלה‬

                     ‫עליהן בלשון עראי וטומאה )ויקרא‪ ,‬א‪ ,‬א(‪.‬‬
‫וידבר ‪ -‬מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה )במדבר א‪,‬‬

                                                                                    ‫א(‪.‬‬

‫אלה הדברים ‪ -‬לפי שהן דברי תוכחות‪ ...‬לפיכך סתם את‬
 ‫הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל )דברים א‪ ,‬א(‪.‬‬

‫בסכמו את ערך פירושיו של רש״י לתלמוד כתב ר׳ מנחם‬
‫המאירי‪ ,‬מחכמיה הגדולים של פרובאנס בסוף המאה הי״ג‪:‬‬
‫״אין מעלתו נכרת רק ליחידים‪ ,‬כי במלה אחת יכלול‬
‫לפעמים תירוצים של חבילי קושיות״‪ .‬שונה פירושו לתורה‪.‬‬
‫הוא מורכב ברובו המכריע ממדרשי חז״ל‪ .‬קנה״המידה‬
‫העיקרי שהנחה את רש״י בבחירתם פרשני הוא‪ ,‬והרבה דנו‬
‫בכך החוקרים‪ .‬אך כפי שניסינו להראות כאן‪ ,‬יש להוסיף‬
‫עליו קנה‪-‬מידה נוסף‪ ,‬חינוכי בעיקרו‪ ,‬המושפע הרבה מעול­‬
‫מו הפנימי של רש״י‪ ,‬עולם שעוצב במידה מכרעת בעת‬

                             ‫לימודיו אצל רבותיו באשכנז‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬רש״י ‪ -‬א‪.‬מ‪ .‬ליפשיץ; חכמי אשכנז הראשונים ‪-‬‬
                                                         ‫א‪ .‬גרוסמן‪.‬‬

‫‪3‬ו‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18