Page 15 - etmol_37
P. 15

‫האם גורשו היהודים?‬                    ‫מוגזם שכן מספר כל המוסלמים בירוש­‬    ‫כסך עם אביו שהיכהו וכדי ״להענישו״‬
                                         ‫לים‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬לא עלה בהרבה‬    ‫הלך לקאדי‪ ,‬השופט המוסלמי והמיר‬
‫שונה לחלוטין סוף הפרשה בדברי‬             ‫על עשרת אלפים‪ .‬לדברי המקורות‬         ‫דתו‪ .‬לכבוד זאת ערכו לו המוסלמים‬
‫ורניירו‪ .‬הוא אומר כי היהודים טענו‬        ‫היהודים ביקש השופט להרגיע את‬         ‫תהלוכה מפוארת ברחובות ירושלים‪.‬‬
‫שהנער מת והמוסלמים לא האמינו להם‬         ‫הרוחות אך נרתע כשהתברר לו שגם‬        ‫בתהלוכה חזה אחיו בן השמונה של‬
‫ולאחר שבזבזו אלפי גרוש‪ ,‬סופם‬             ‫חייו בסכנה‪ .‬ורניירו לא מספר על פר­‬   ‫הנער שהתקנא באח הגדול‪ ,‬ומיהר גם‬
‫שגורשו מהעיר‪ .‬את הידיעה על הגירוש‬        ‫עות של ממש‪ .‬לדבריו‪ ,‬כאשר שמעו‬        ‫הוא אל הקאדי והמיר דתו‪ .‬״כך איבד‬
‫קיבל ורניירו‪ ,‬לפי דבריו‪ ,‬מהפאטריארך‬      ‫הדרווישים ‪ -‬הסגפנים המוסלמים‬         ‫האב המסכן תוך שעתייס‪-‬שלוש שני‬
‫היווני של קהיר‪ .‬זה סיפר לו כי כד‪15‬‬       ‫בירושלים ‪ -‬כי ראשי הקהילה שוחר­‬
 ‫אלף היהודים נותרו בירושלים רק ‪.40‬‬       ‫רו‪ ,‬הסיתו את ההמון נגד השופט‪.‬‬                       ‫בנים״ ‪ -‬כותב ורניירו‪.‬‬
‫אין כל אסמכתה אחרת לגירוש יהודי‬          ‫תכניתם היתה לרגום אותו באבנים‬        ‫הילד הקטן הופקד אצל קצין החיילים‬
‫ירושלים בעקבות אותו מעשה והשאלה‬          ‫בבואו למסגד לתפילת יום שישי‪ .‬לדב­‬    ‫אשר במצודת העיר‪ ,‬אולם הלה‪ ,‬שהיה‬
‫היא האם אמנם גורשו יהודי ירושלים‬         ‫רי המקורות היהודים‪ ,‬נתנו חמשת־‬       ‫חובב בצע מושבע החזיר את הילד לא­‬
                                         ‫אלפים גרוש לשופט ולמושל ובתמורה‬      ‫ביו תמורת סכום־כסף גדול‪ ,‬שהועבר‬
  ‫מהעיר באותן שנים ‪?1637-1636 -‬‬          ‫ניתנה ליהודים ארכה של עשרים יום‬      ‫בחשאי ובתנאי שכל המשפחה תעזוב‬
‫ידועים לנו מקרים רבים בהם איים‬           ‫כדי להביא את הנער ממצרים‪ ,‬שאם לא‬     ‫מיד את ירושלים‪ .‬המשפחה עברה‬
‫מושל ירושלים על היהודים‪ ,‬כי יגרש‬         ‫כן‪ ,‬תהיה נפש כולם תחת נפשו‪ .‬שמונה‬    ‫לצפת ואת הילד שלחו לקרובי משפחה‬
‫את כולם מהעיר‪ ,‬אולם עד כמה שידוע‬         ‫מראשי הקהילה ‪ -‬ככתוב באיגרת‬          ‫בקהיר‪ .‬אין אנו יודעים מה עלה בגורלו‬
‫לנו לא הוצא איום זה אל הפועל‪ ,‬כיוון‬      ‫שנשלחה למצרים ‪ -‬נכלאו עד להחזר­‬      ‫של הבן הגדול ויש להניח כי נשאר‬
‫שמטרתם של כל האיומים הללו היתה‬           ‫תו של הנער‪ .‬לדברי ורניירו ניתן ליהד‬
‫לסחוט כסף מהיהודים )ומקרים דומים‬                                                                             ‫מוסלמי‪.‬‬
‫קרו גם לנוצרים שבירושלים( ומששו‪-‬‬               ‫דים חודש ימים להביא את הנער‪.‬‬   ‫ורניירו מספר‪ ,‬כי כאשר נודע לשופט‬
                                         ‫המקורות היהודיים והמקור הפראג‪-‬‬       ‫העיר ולמושל‪ ,‬כי קצין החיילים אינו‬
              ‫לם הכסף בוטלה הגזירה‪.‬‬      ‫ציסקני מוסרים מכאן גירסאות שונות‪.‬‬    ‫מחזיק עוד בילד איימו עליו בעונש‬
‫לא ייתכן גם‪ ,‬כדברי ורניירו‪,‬‬              ‫לדברי האיגרות חיו היהודים מז׳ באדר‬   ‫מוות‪ .‬הקצין טען‪ ,‬כי הורי הילד גזלו‬
‫שבירושלים היו ‪ 15‬אלף יהודים באותו‬        ‫ועד לערב שביעי של פסח בחרדה איו­‬     ‫אותו בכוח‪ ,‬ואז הושמו ראשי הקהילה‬
‫זמן‪ .‬בתקופת הפריחה הגדולה ביותר‬          ‫מה עד אשר חזרו השליחים עם• הנער‬      ‫במעצר ושוחררו לאחר ששילמו לשופט‬
‫בירושלים באותה מאה ‪ -‬בשנת ‪1624‬‬           ‫והוכח‪ ,‬כי הוא לא נרצח כדבר השמו­‬     ‫ולמושל ‪ 6000‬גרוש תורכים‪ .‬אולם‬
‫‪ -‬לפני רדיפות המושל אבן פרוח ‪-‬‬           ‫עות‪ .‬בינתיים התברר לשופט‪ ,‬כי מוסל­‬   ‫בעיר נפוצה שמועה‪ ,‬כי היהודים הרגו‬
‫היו בירושלים כ״‪ 3000- 2500‬יהודים‪.‬‬        ‫מים שונים זוממים לרצוח את הנער‬       ‫את הנער‪ .‬ורניירו מספר‪ ,‬כי בעיר סיפ­‬
‫נראה כי דברי ורניירו ‪ -‬המקבילים‬          ‫ולהאשים את יהודי העיר בכך‪ .‬הוא‬       ‫רו שהיהודים הרגו את הנער לעיני כל‬
‫לסיפורי איגרות היהודים ‪ -‬על פרשת‬         ‫גילה את הדבר לראשי הקהילה שכתבו‬      ‫ילדיהם ונתחוהו לגזרים שחולקו בין‬
‫הנער‪ ,‬אמיתיים‪ ,‬אולם סיפורו על גירוש‬      ‫מיד לקושטא‪ ,‬כנראה כדי לבקש מיהו­‬
‫של ‪ 15‬אלף יהודים מהעיר ‪ -‬אינו אלא‬        ‫דים רבי השפעה שיפעלו שם בעניין זה‬                     ‫הילדים כדי להפחידם‪.‬‬
‫משאלת לב של נזיר נוצרי‪ ,‬שאיננו‬           ‫עם הווזיר הגדול‪ ,‬וישכנעוהו לכתוב‬     ‫שמועה זו שילהבה את רוחות‬
                                         ‫למושל ולשופט כי ישמרו על הנער‬        ‫המוסלמים תושבי העיר‪ .‬בז׳ באדר‬
             ‫אוהב ביותר את היהודים‪.‬‬                                           ‫התאספו‪ ,‬לדברי המקורות היהודים‪,‬‬
                                                                ‫שמירה מעולה‪.‬‬  ‫כעשרת אלפים מוסלמים מזויינים‬
‫לעיון נוסף‪ :‬מקרה הנער המומר‪ ,‬מ‪.‬‬                                               ‫וביקשו לפרוע ביהודים‪ .‬מספר זה‬
                       ‫רוזן בקתדרה ‪ 4‬ו‪.‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20