Page 16 - etmol_37
P. 16
יוצאי תימן מקימים כפר ב־895ו בנבי סמואל ו׳t11 V
עד שקיבץ את הכסף הדרוש ורשם את מושבה בשם ״נחלת ישראל רמה״, שמועה עברה בתימן בשנת תרמ״א
הרכישה בספרי הממשלה. הנשקפת על פני ירושלים ,ולשם כך אף ) ,(1881כי הברון רוטשילד קנה אדמות
הקימו ועד .מן התמונה של קבר שמואל בארץ־ישראל כדי לחלקן ביניהם.
אולם קשה יותר מרכישת האחוזה הנביא המקשטת את החותמת יש ללמוד משהגיעו ראשוני עולי תימן שנה לאחר
היתה מציאת אנשים שיסכימו לצאת גם על זיקתם הדתית למקום זה ,ועל מכן לארץ נתבדתה תקוותם .היתה זו
מירושלים ,להסתכן בסביבה זרה ולע שום מה בחרו בו דוקא ולא במקום שמועת שווא והמציאות היתה מרה
מול קשה בעבודת״אדמה .עדיין לא אחר .מספר בני העדה בתקופה זו הגיע ואכזרית :עבודה לא מצאו ,בתים וקר
נמחתה מזכרונם פרשת חלוצי ירושלים לכמה מאות )לפי ״חבצלת״ מנו קע לא קיבלו ,מתמיכה ו״חלוקה״ לא
שהתיישבו בפתח־תקוה ,שרובם נספו בתרמ״ז כ״ 400נפש( .חומר על הפרשה נהנו והעוני והרעב היו מנת חלקם וגו
בקדחת ומיעוטם נואשו מתוכניתם נשתמר בכמה מפרסומי ה״חבצלת״ רלם .בעיקר העיקה עליהם בעיית
וחזרו לירושלים כל עוד נפשם בם. ובספר ״כפר השלוח״ לישראל זרחי, הדיור .כאן עמד לימינם ישראל דוב
מלכתחילה לא נרכשה הקרקע בשביל שסיפר ■את הדברים על״פי מקורות פרומקין ,עורך עתון ״החבצלת״,
התימנים .רק משסירבו בעלי הקרקע שהזעיק את קוראיו לבוא לעזרתם
הראשונים לעלות עליה ,והיה חשש שבכתב ושבעל־פה. על־ידי חברת ״עזרת נדחים״ ,שבמס
שהשלטונות יפקיעו אותה כליל מידי גרת פעולתה כלל פרומקין גם בניין
היהודים ,מכר פרומקין את החלקות פרומקין רוכש אדמה בתים והשכרת דירות לתימנים .כמה
לתימנים .לא כל רוכשי החלקות החד מעשירי ירושלים שראו בסבלם הציעו
שים שילמו מחירן המלא .מהם היה הסופר זרחי זוקף לזכותו של ישראל אדמות משלהם במוצא וב״מזכרת
בכיסם רק חלק מהכסף והשאר השלים דוב פרומקין את חזון התיישבות חקלא משה״ לבנות עליהן בתים לעניי התימ
פרומקין משלו .מהם שלא היתה בידם ית של יהודים בסביבות ירושלים. נים ,אלא שמכמה טעמים לא התגשמו
פרוטה אך ביקשו להתנדב בגופם ולע רעיון ההתיישבות באדמת רמה נעוץ
בוד את האדמה .מאלה ומאלה עשה בקברו של שמואל הנביא הסמוך לה. תכניותיהם.
פרומקין אגודה אחת .הוא דאג לצייד שנה־שנה ,בראשית הקיץ ,ביום פטירת אבל התימנים לא נטשו את חלומם
אותם בשוורים ,מחרשות וזרעים ,ואף הנביא )כ״ח באייר( ,היו יהודים להקים להם כפר של חקלאים ויסוד
מירושלים פוקדים את הכפר כדי להש לכפר כזה הונח באדמת רמה ,ליד נבי־
בפרה לחלב ולעבודה. תטח ולהתפלל על קברו של הנביא .הם
בשנת תרנ״ה ) ,(1895כמה שנים היו עולים לפנות ערב ,מבלים את הלי סמואל של היום ,בדרך לירושלים.
לאחר רכישת אדמת ״נחלת ישראל״, לה ליד הקבר בתפילה ,שוהים אצלו גם על תוכנית יישוב נבי סמואל שומעים
עלו עליה כשלושה״עשר תימנים .הם למחרת היום וחוזרים בשלום לבתיהם. אנו לראשונה בשנת תרמ״ה ),(1885
סיקלו את הקרקע ,ביערו את הקוצים, המקום היפה ,אוירו הצח ,מראות הנוף בגלוי־דעת שפרסמו ראשי קהילת
חרשו את האדמה וזרעוה .בצד שדה סביבו ,צודדו את לבם של המבקרים. התימנים בירושלים מספרים הם כי
התבואה הכשירו חלקה לכרם. העמק הקטן שבין הכפר נבי סמואל ״התנדב גביר א׳ )אחד( לכל חברתינו
כלמודי״סבל ומסתפקים במועט עלה ומצודת הצלבנים ,שהיה מכוסה כולו באחוזת קרקע לפני קבר שמואל הנ
בידם להתגבר על הקשיים הכרוכים קוצים ושיחים ,נבחר לנקודת התייש ביא.״ אולם הדבר לא נתקיים .מן החו
בתנאי החיים החדשים של כובשי בות ופרומקין טרח לרכוש את האחוזה תמת על גבי טפסים רשמיים של האגו
שממה וחלוצי עבודת־אדמה .רק בעיה בשביל האגודה .הוא לא נח ולא שקט דה שנשתמרו ,אנו למדים שבשנת
אחת הכבידה עליהם :בעיית המגורים. תרמ״ו הגו המייסדים את הרעיון להקים
16