Page 2 - etmol_37
P. 2

‫‪■ MHMH‬‬      ‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬                                                                 ‫‪wm₪mm₪₪₪mm₪m‬‬
            ‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬ד״ר שלמה שביט‪,‬‬
           ‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬                          ‫עתון לתו־לדחת ארץ ישראל יעם'־שהאל‬
            ‫המעצב‪:‬אריק קרמן‬
            ‫מינהלה‪:‬יוסף אלקוני‬
            ‫המו״ל‪ :‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב‬
            ‫המערכת‪ :‬עת־מול‪ ,‬בית התפוצות‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
            ‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב‬
            ‫הדפסה‪ :‬דפוס חידקל בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬

           ‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬
      ‫‪■ MH‬‬

                                         ‫התוכן‬                              ‫את הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל ז‬

      ‫תחילת הדרך ‪ -‬שער יפו‬                                         ‫בימים אלו יצא מחדש‪ ,‬במהדורה מדעית‪ ,‬הספר ״חרבות ירושלים״ שנכתב‬
      ‫בשער‪ :‬בדרך לירושלים‪ ,‬בלילה‪ ,‬בסוף המאה ה־‪ 9‬ו; המאמר‬           ‫בראשית המאה וד‪ 17‬ומספר‪ ,‬כנאמר בכותרת ״מקצת הצרות אשר עברו על‬
      ‫הפותח את החוברת‪ ,‬מאת שושנה הלוי‪ ,‬טוען לחידוש‪ :‬בדרך‬           ‫ירושלים עיר הקודש בימי שלטון מחמד אבן פתח׳״‪ .‬זהו אחד הספרים‬
      ‫לירושלים נסעו• עגלות כעשר שנים לפני הזמן המקובל ‪-‬‬            ‫המעניינים ביותר מתולדות ארץ־ישראל המספרים על ימי צרות ויסורים‬
      ‫‪869‬ו• ד״ר אלחנן אודן מספר בעמוד ‪ 6‬על תכנית ליישב את‬          ‫וקורות היהודים‪ .‬את הספר ההדירה ד״ר מינה רוזן‪ ,‬שגם הוסיפה לו מבוא גדול‬
      ‫עבר הירדן ועל קולונל מאנגליה שנועד על־ידי הרצל להיות‬         ‫)ובו היא מגלה מיהו מחבר הספר שנחשב עד עתה כאלמוני(‪ ,‬הערות ומקורות‬
      ‫הרמטכ״ל הראשון • באחד ממרתפי מקוה־ישראל נתגלה‬
      ‫פנקס ישן וצבי אילן חקר אותו וגילה פרטים בלתי ידועים על‬                                                           ‫נוצריים על אותה תקופה‪.‬‬
      ‫ימיה הראשונים של ראשון־לציון • ד״ר אברהם גדוסמן הוא‬          ‫בפרק הראשון של הספר מונה המחבר את הסיבות‪ ,‬מדוע אסור לעזוב את‬
      ‫חוקר תולדות היהודים באשכנז; במאמר בעמודים ‪ 2 - 1 1‬ו‬          ‫ירושלים גם בימי רעה‪ ,‬כמו שהיו שהמליצו אז‪ .‬הוא מונה עשר סיבות ובין‬
      ‫הוא מספר על הפרשן הגדול של התורה והתלמוד‬
      ‫רש״י • סיפור על ירושלים של תחילת המאה ה־‪ ,17‬מעשה‬                                                                                    ‫השאר‪:‬‬
      ‫בנער שנחטף מאת ד״ר מינה רוזן)בע מוד ‪ • ( 14‬פרופ׳ יהודה‬       ‫• גם אם היו יכולים לצאת מבלי פחד‬
      ‫רצהבי כותב ‪ -‬בעמוד ‪ - 16‬על נסיונות להתיישבות של‬              ‫הצוררים‪ ,‬העשירים‪ ,‬הלא ישארו בעל‬
      ‫תימני ■ירושלמים בסוף המאה הקודמת ליד העיר • ד״ר‬              ‫כורחם העניים מרודים אשר קצרה ידם‬
      ‫ישראל מהלמן הוא אחד מאספני הספרים העברים הגדולים‬             ‫מהשיג הוצאות הדרך; הייטב בעיני ה׳‬
      ‫בעולם‪ .‬לפני כמה שנים הקדיש את אוספו לאוניברסיטת‬              ‫אשד ישארו האביונים תחת מושל רשע‪,‬‬
      ‫תל־אביב וירושלים‪ .‬הוא חשב שפסק להיות אספן‪ ,‬אבל לא‬
      ‫עבר זמן רב והוא החל שוב לאסוף ספריה חשובה; בעמוד ‪18‬‬                       ‫אשר לא יחוס על דל ואביוןז‬
      ‫הוא מספר על האהבה המיוחדת במינה לספרים • ציונה‬               ‫• גם אם יונח שהיו זרים מיתרצים לטעון‬
      ‫רבאו נולדה בכפר הערבי עין־סיניה וחיתה בתל־אביב מאז‬           ‫עליהם את משא חובותינו )בתנאי‬
      ‫ייסודה‪ .‬היא מספרת על איש מוזר בעיר שהיה לגיבור סיפור‬         ‫שהיהודים ייצאו מהעיר(‪ ,‬הלא תחת זאת‬
      ‫של אשר ברש • בעקבות האבנים היקרות מאת עזריה לוי‬              ‫תתרועע ותתפורר ותתמוטט הארץ‪,‬‬
                                                                   ‫ומוסדות השמים ירגזו בגערת ה׳ ומחרון‬
                               ‫בעמוד ‪ 22‬וקורותיו של ציור בעמוד ‪23‬‬  ‫אפו לקנאת שמו הגדול המחולל בגויים‪ ,‬כי‬
                                                                   ‫תירש השפחה את גבירתה ואין חילול ה׳‬
      ‫ן גרום הנאה למכריך ?'‬
                                                                          ‫גדול מזה! חלילה לנו מעשוח זאת!‬
             ‫חתום בשבילם על ״עתמול"‬                                ‫• איך יעלה על לב איש אשר בשם‬
                                                                   ‫ישראל יכונה‪ ,‬שזיכהו האב הרחמן להסתופף בבית ה׳‪ ,‬לעזבה )את ירושלים(‬
                   ‫שלח שיק ע״ס ‪ 36‬שקלים‬                            ‫ולהיפרד ממנה משום דררא דממונא )הפסד כסף( ולהניחה חס־וחלילה שכולה‬
      ‫ל״עתמול״ ‪ -‬ת‪.‬ד‪ ,23078 .‬תל־אביב ‪1 61230‬‬
                                                                                                                                       ‫וגלמודה ז‬
                                                                   ‫• הלא מיום שחרב בית־המקדש נשבע ה׳ שלא יכנס בירושלים של מעלה עד‬
                                                                   ‫שיכנסו ישראל בירושלים של מטה‪ ,‬והנה קודם ביאת בן פרוך היו נחרדים‬
                                                                   ‫מארבע כנפות הארץ להתישב בירושלים והיה זה בידינו סימן נגלה לתחילת‬

                                                                                                                                  ‫קיבוץ גלויות‪.‬‬
                                                                   ‫• ארץ ישראל לא ניחנה אלא על־ידי יסורין‪ ,‬וכי את הטוב נקבל מאת‬

                                                                                                                   ‫האלוהים ואת הרע לא נקבל ז‬
                                                                   ‫• אם היינו חס וחלילה יוצאים מירושלים‪ ,‬הלא תגבר כוח הקליפה‬

                                                                                                                           ‫)הטומאה( לאין חקר‪.‬‬
                                                                   ‫• הסברה נותנת אשר האלהים ניסה אותנו‪ ,‬לבררנו וללבננו באש הצרות‪,‬‬
                                                                   ‫להקל מעלינו חבלי משיח ואם לא היינו עומדים בנסיוננו‪ ,‬היה שב צל הזכות‬

                                                                                                        ‫אחורנית כמה מעלות ובדאי בזיון וקצף‪.‬‬

                                                                   ‫עד כאן‪ ,‬כל זמן וצרותיו‪ .‬כל זמן ותקוותיו‪ .‬תמיד היו נחשלים‪ ,‬ותמיד היו מי‬
                                                                                                                             ‫שהחליטו להתגבר‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7