Page 21 - etmol_140

‫‪me‬‬ ‫אורבוך כמפקח על בתי המרקחת בכל‬ ‫והמליץ לשפר את תנאי התברואה‬
‫הארץ‪ ,‬ואחת מפעולותיו התבטאה‬ ‫ו״לקבור את פגרי החיות בבורות‬
‫רוקחים בבית המרקחת בפתח‪-‬תקוה‬ ‫בעזרה שהגיש לאלינהורן בפתח‪-‬‬ ‫עמוקים״‪ .‬כפי שמסר אלינהורן‪ ,‬עלה‬
‫תקוה‪ ,‬ברישום המלאי ובריכוז סמי‬ ‫״פדיון הסמים כ־‪ 1800‬פרנקים״ וכיוון‬
‫מוצאים כתוב שליברמן הציע כי‬ ‫הרפואה בבית‪-‬המרקחת‪ .‬אורבוך המ­‬ ‫שמחיר הכינין ירד‪ ,‬רכש אלינהורן‬
‫חוועד ישלח אותו לפריז ״להשתלם‬ ‫ליץ בפני הוועד למנות רוקח מוסמך‬ ‫ששה קילוגרמים ״במחיר ‪ 32‬פרנק א־‬
‫בתורת החיידקים וללמוד הפעלת‬ ‫בפתח‪-‬תקוה והצביע על אברהם‬ ‫קילא״‪ .‬בית־המרקחת שופץ בידי‬
‫קרינקין אולם רוקח זה העדיף להמ­‬ ‫הרוקח שדאג לריצופו‪ ,‬הוסיף שלושה‬
‫מכונת המיקרוסקופ״‪.‬‬ ‫שיך ולנהל את בית המרקחת ׳קרינקין׳‬ ‫ספסלים ארוכים לנוחות הממתינים‬
‫בשנות העשרים פעלו בבית‪-‬המרק‪-‬‬ ‫בתל אביב‪ ,‬מתחרהו של אורבוך‪.‬‬ ‫ואף רכש ארון זכוכית לאיחסון כלי‬
‫חת הרוקחים חיים לייב שטרנפלד‪,‬‬ ‫בהמלצת קרינקין קיבל ועד המושבה‬
‫מאיר וסרמן וסימח סולקין‪-‬אלכסנדרי‬ ‫את עוזר הרוקח זלמן צבעוני שעבד‬ ‫הניתוח‪.‬‬
‫שחנכה אחר‪-‬כך בבני‪-‬ברק בית‪-‬מרק‪-‬‬ ‫אצל קרינקין ושמח למצוא בפתח‪-‬‬ ‫ב־‪ 1908‬הצטרף לצוות הרוקחים‬
‫חת פרטי ראשון‪ .‬בין ‪ 1930‬ל‪1936-‬‬ ‫תקוה מקום מיסתור בחששו פן יגוייס‬ ‫אריה צבי סלור מראש־פנה‪ ,‬שמשפח­‬
‫נוהל בית‪-‬המרקחת בידי הרוקח יעקב‬ ‫תו התיישבה בפתח־תקוה‪ ,‬אחיו חנוך‬
‫לצבא העות׳מאני‪.‬‬ ‫היה מודד מוסמך ואחותו רבקה היתה‬
‫י‪1‬לק‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1916‬פיטר ד״ר הלל יפה —‬ ‫המיילדת הראשונה במושבה‪ .‬תחילה‬
‫בשנות הארבעים החליט הוועד‬ ‫באמצעות גיסו חיים קאלווריסקי —‬ ‫עבד כסניטר וכחובש ועד מהרה נודע‬
‫להעביר את בית‪-‬המרקחת ששכן אז‬ ‫את ״רוקח יסוד המעלה״ דוד משה‬ ‫כבעל השפעה בענייני ה״פאליטיק״‬
‫ברחוב חובבי ציון‪ ,‬לידיים פרטיות‬ ‫רשקוביץ ומינה תחתיו את בת אחותו‬ ‫המקומיים‪ .‬ד״ר שטיין חדל מביקוריו‬
‫והוא היה לקנינח של משפחת הולצמן‬ ‫ד״ר שרה בן עמי‪-‬סולודר‪ .‬מפתח‪-‬‬ ‫והמליץ למנות רופא קבוע ״שלא יהיה‬
‫תקוה יצאו שליחים ליסוד‪-‬המעלה‬ ‫עסקן או אגיטטור״‪ .‬אנשי הוועד בחרו‬
‫ונוהל בידי הרוקחת מרים הולצמן‪.‬‬ ‫והפצירו ברשקוביץ להשתקע במוש­‬ ‫בד״ר יעקב ברנשטיין־כהן שעמד מיד‬
‫זכות ראשונים להחזקת בית‪-‬מרקחת‬ ‫בה ולשמש כרוקח המושבה‪ .‬באותה‬ ‫על תנאי התברואה הירודים במקום‬
‫פרטי בפתח‪-‬תקוה שמורה לרוקח‬ ‫שנה השתחרר ד״ר אליעזר הכהן‬ ‫ונזף בסלור ״שלא דאג לכסויין של‬
‫יצחק סווטיצקי‪ .‬בשנת ‪ 1922‬ביקש‬ ‫משרותו הצבאי בעזה וקיבל את‬ ‫מחראות פתוחות והזניח את בית־‬
‫איש ועד המושבה אברהם סווטיצקי‬ ‫הצעת הוועד לשוב לפתח‪-‬תקוה‪.‬‬ ‫המרקחת״‪ .‬ד״ר ברנשטיין־כחן פעל‬
‫משרת מתלמד בבית‪-‬המרקחת לבנו‬ ‫הרוקח רשקוביץ המשיך גם הוא‬ ‫גם בענייני ציבור וביקש ״לסלק את‬
‫יצחק‪ .‬משסרבו לו‪ ,‬שלח את בנו‬ ‫לטפל בחולים ואף רשם להם מרש­‬ ‫ההווי הגלותי מהמושבה וליצור דמות‬
‫לפריז ושם למד במכללת הסורבון‬ ‫מים‪ .‬המאבקים בין הרוקח והרופא‬ ‫חדשה של יהודי החי מיגיע כפיו וגאה‬
‫ועם שובו לפתח‪-‬תקוה חנך בית‪-‬‬ ‫גרמו לפרישת ד״ר הכהן והעתונות אז‬ ‫בארצו ובמורשתו״‪ .‬בהרצאותיו לפני‬
‫מרקחת פרטי ראשון במושבה בשנת‬ ‫תיארה את פתח‪-‬תקוה ״כמושבה‬ ‫צעירי המושבה עורר עליו את חמת‬
‫‪ . 1925‬יצחק סווטיצקי היה מתומכי‬ ‫הזקנים שהעלילו עליו עלילות וסגרו‬
‫מחתרת אצ״ל וסייע לה בהכנת חומרי‬ ‫אוכלת רופאיה״‪.‬‬ ‫בפניו לבסוף את בית־המרקחת‪ .‬בין‬
‫נפץ‪ .‬כפי המסופר‪ ,‬כאשר שדדו אנשי‬ ‫מבקריו היה החובש סלור ועתון‬
‫אצ״ל את בנק ברקליס בשכם‪ ,‬נפלו‬ ‫להשתלם בתורת החיידקים‬ ‫״האור״ הירושלמי כתב‪ :‬״כל הסיכ־‬
‫לידיהם שטרות רבים חתומים בחות­‬ ‫סוכים באו בסיבות החובש שעבד‬
‫מת ״להשמדה״ שמנעה את השימוש‬ ‫המצב השתנה עם תחילת הכיבוש‬ ‫כרופא ועלו לוועד כ־‪ 1400‬פרנק‪ .‬ולא‬
‫בהם‪ .‬סווטיצקי טרח והכין למענם‬ ‫הבריטי‪ .‬השלטון החדש קבע כי בתי‪-‬‬ ‫זו בלבד שלא הצליחו לנצחו‪ ,‬אלא‬
‫המרקחת בארץ ינוהלו בידי רוקחים‬ ‫נאלצו למנותו כראש הרוקחים״‪ .‬ד״ר‬
‫תמיסה שבעזרתה נמחקה החותמת‪.‬‬ ‫מוסמכים בלבד‪ .‬בפתח‪-‬תקוה שירת‬ ‫ברנשטיין־כהן נטש את המושבה‬
‫עוזר הרוקח משה יעקב רובוביץ —‬ ‫בזעם ובמקומו נתמנה ד״ר אליעזר‬
‫‪21‬‬ ‫בן למשפחת רוקחים ותיקה מירושלים‬ ‫אליהו הכהן שהיה לפני כן רופא‬
‫— שזכה בתשלום מיוחד על ״חיבוש‬ ‫ראשי של מושבות הברון בגליל‪ .‬גם‬
‫פצעים״‪ ,‬אך הוועד ביקש מנהל‬ ‫עליו התגולל סלור וכפי שנמסר‪ ,‬״ד״ר‬
‫מוסמך ובחר ברוקח יצחק ממלוק‪,‬‬ ‫הכהן הוזמן למשפט השלום העברי‬
‫מראשי התנועה הציונית בגרמניה‪,‬‬ ‫ביפו והעיד על תהלוכות החובש‬
‫ידידו של תאודור הרצל‪ ,‬שבידיו היו‬ ‫והעלה דבר זה חמת האחרים וישימו‬
‫״מכתבי מליצה״ רבים‪ .‬הוועד אילץ‬ ‫המושבה כמרקחה״‪ .‬סלור נאלץ לע­‬
‫את ממלוק‪ ,‬חילוני מובהק‪ ,‬״לעבוד‬ ‫קור לכפר‪-‬סבא שקמה באותם ימים‪.‬‬
‫ברוח התורה״ ולהשבית את בית‪-‬‬ ‫בגיל ‪ 55‬סיים לימודי רפואה‪ ,‬עזב את‬
‫המרקחת בשבתות‪ :‬ערבי עסק בהכנת‬ ‫הארץ וכפי שנמסר‪ ,‬שימש כרופא‬
‫תרופות דחופות שנמסרו כנגד משכו­‬ ‫השולטן במרוקו‪ ,‬נכלא כ״נתין אוייב״‬
‫נות‪ .‬לבסוף עזב ממלוק את המושבה‬
‫וחנך ביפו ״בית מרקחת גרמני״‬ ‫וסופו לוט בערפל‪.‬‬
‫ולימים היה לרוקחם של הטמפלרים‬ ‫בשנת ‪ 1912‬נוסדה ביפו ״אגודה‬
‫בשרונה‪ .‬באותו הזמן פעלו בבית‪-‬‬ ‫מדיצינית עברית״‪ .‬עם חברי ועד‬
‫המרקחת של ועד המושבה יהודה‬ ‫הרוקחים נימנה הרוקח זאב אורבוך‬
‫שטמפר וד״ר ליברמן‪ .‬בין השאר אנו‬ ‫שחנך בית‪-‬מרקחת ראשון בתל‪-‬אביב‬
‫ב‪ . 1911-‬ועד הרופאים הסמיך את‬