Page 18 - etmol_140
P. 18

‫במשך ‪ 1300‬שנה נתבעו היהודי□ להישבע שבועות משפילות ומוזרות‬

‫צריות שבמערב אירופה‪ ,‬שימשו נוס­‬           ‫מאת יעקב גלר‬                  ‫במשך ‪ 1300‬שנה אולצו יהודי‬
‫חי השבועה הביזנטיים כדוגמה‪ .‬כך‬                                          ‫אידופה להישבע שבועה מיוחדת‪,‬‬
‫נהגו בתקופתו של קארל הגדול‪ ,‬מלך‬     ‫זיק בספר התורה ולהכריז‪ :‬״בשם‬        ‫משפילה ומבזה שכונתה ״מודה יוד־‬
‫הפרנקים )‪ ,(814-742‬וכן במאות‬        ‫אלוהים המבורך‪ ...‬אשר ברא את‬         ‫איקו״‪ .‬השבועה הוטלה על היהודים‬
‫השנים אחריו‪ .‬השליטים הנוצרים‬        ‫השמים ואת הארץ‪ ,‬והנהיגנו בחרבה‬      ‫כדי להבטיח את אמיתות עדויותיהם‬
‫הוסיפו קללות ואיומים נוספים על‬      ‫דרך ים סוף לארץ אשר הבטיח לנו‪,‬‬      ‫במשפטים עם נוצדים‪ ,‬מפני שהשל­‬
‫היהודים‪ ,‬שאם יישבעו לשקר‪ ,‬יכה‬       ‫הנני נשבע שלא אשקר‪ .‬והיה אם‬         ‫טונות לא האמינו לשבועתם הדגילה‬
‫אותם האלוהים בתימהון‪ ,‬בקדחת‪,‬‬        ‫אמצא נשבע לשקר‪ ,‬יענישני ה׳ אלו­‬     ‫של היהודים‪ ,‬וחשדו בהם ששבועתם‬
‫בעיוורן‪-‬עיניים‪ ,‬בדאבון‪-‬לב ובמיני‬    ‫הינו בצרעתו של גיחזי ונעמן ובעונשו‬  ‫אינה כנה ואמיתית‪ .‬לדבדיהם‪ ,‬מבט­‬
‫קללות מהתוכחה שבתורה; הצרעת‬         ‫של עלי‪ ,‬ותפתח האדמה את פיה‬          ‫לים היהודים בתפילת ״כל נדדי״‪,‬‬
‫תדבק בהם כפי שדבקה בנעמן הארמי‬      ‫ותבלעני חיים‪ ,‬כמו את דתן ואבירם״‪.‬‬   ‫בליל יום הכיפודים‪ ,‬את כל שבועו‪-‬‬
‫ובגחזי‪ ,‬נער אלישע הנביא‪ ,‬והאדמה‬     ‫לפי נוסח אחר של השבועה‪ ,‬היה‬
‫תבלע אותם כפי שבלעה את דתן‬          ‫על היהודי הנשבע לעמוד חגור חגורת‬                   ‫תיהם ונדדיהם מדאש‪.‬‬
‫ואבירם‪ ,‬הנשבעים חויבו להשיב‬         ‫קוצים ודרדרים )זכר לצליבת ישו(‬      ‫השבועה נקבעה לראשונה בימי‬
                                    ‫בתוך חבית מים‪ .‬גם בארצות הנו­‬       ‫הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס בשנת‬
             ‫״אמך׳ לאחר כל קללה‪.‬‬                                        ‫‪ 531‬לספירה‪ .‬בעל הדין היהודי חויב‬
‫לפי ספר חוקים צרפתי מהמאה ה‪-‬‬                                            ‫להקיף עצמו במקלעות קוצים‪ ,‬להח‪-‬‬
‫‪ , 11‬ענד הנשבע היהודי זר קוצים על‬
‫צווארו‪ ,‬ועמד בברכיים כבולות‪ ,‬וענף‬                                       ‫יהודי מגרמניה נשבע בשבועת היהודים במאה ה־‪7‬ו‬
‫של שיח קוצים נתון בין שוקיו‪ .‬אם לא‬
‫ניזוק‪ ,‬יצא הנשבע זכאי בדין‪ .‬בעיר‬
‫ארל בצרפת פורסם חוק בשנת ‪, 1150‬‬
‫שבעת אמירת השבועה הזו‪ ,‬חויבו‬
‫היהודים לשים איזורי קוצים על‬
‫מותניהם ועל צוואריהם‪ ,‬והרב היה‬
‫קורא לפניהם את כל הקללות שבתו­‬
‫רה‪ .‬לפי נוסח אחר‪ ,‬אולץ היהודי‬
‫הנשבע לעמוד יחף על עור מלא דם‪,‬‬
‫שנפשט מעגל או כבש‪ ,‬תוך כדי‬
‫הצבעה באצבעות ידו הימנית על ספר‬
‫תורה פתוח‪ .‬במאה ה‪ 13-‬הונהג‬
‫בגרמניה נוסח שבועה‪ ,‬שהיהודי נשבע‬
‫בעומדו על עור חזירה‪ ,‬מול ספר תורה‬
‫פתוח‪ .‬בברסלאו במאה ה־‪ 15‬אולץ כל‬
‫יהודי שבא לבית‪-‬המשפט‪ ,‬להישבע‬
‫בגילוי‪-‬ראש‪ .‬בשנת ‪ 1555‬הטילו בג­‬
‫רמניה שבועה על כל יהודי‪ ,‬שהיה‬
‫חייב יותר מ‪ 25-‬פלורין‪ ,‬להישבע‬
‫בבית‪-‬הכנסת בנוכחות רב ומניין מת­‬
 ‫פללים‪ ,‬ולקרוא את פרשת התוכחה‪.‬‬

      ‫לעמוד על ספסל‬

‫לפי חוק משנת ‪ 1422‬בשלזייה‪,‬‬
‫הוכרח היהודי הנשבע לעמוד על‬
‫ספסל בעל שלוש רגליים‪ ,‬ובכל פעם‬
‫שנפל מעליו‪ ,‬שילם קנס; אם נפל‬
‫ארבע פעמים‪ ,‬יצא חייב במשפט‪.‬‬
‫בהונגריה בשנת ‪ 1517‬חויב הנשבע‬
‫לאחוז ספר תורה‪ ,‬ופניו כנגד מזרח‪.‬‬
‫היו מקומות שהיהודים נדרשו אפילו‬

                                                                        ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23