Page 17 - etmol_140

‫תושבי הרובע היהודי בצנעא בתחילת המאה‬ ‫סעיד ערוסי‬

‫נפרדות — קהילת ה״דרדעים״ בחנהגתו של ר׳ יחיא‬ ‫אף הם היו עילה חשובה ביותר בפולמוס זה‪ .‬הרב יחיא‬
‫קאפח‪ ,‬ו״העקשים״)אלו שסירבו לקבל את פסילת הזוהר‬ ‫קאפח‪ ,‬שהיה כאמור תלמיד חכם מובהק‪ ,‬ושנים אחרות‬
‫״חכם באשי״‪ ,‬הודח מתפקידו לאחר שהלשינו עליו לפני‬
‫וספרי הקבלה( בהנהגתו של ר׳ יחיא יצחק‪.‬‬ ‫השלטונות העות׳מאניים כאילו הוא וחבריו מבקשים‬
‫להמריד את היהודים ולפנות אל אנגליה וצרפת‪ ,‬ולפני‬
‫הדים בארץ־ישראל‬ ‫האימאם יחיה‪ ,‬בעל הסמכות הדתית בתימן‪ ,‬הלשינו‬
‫מלשינות דתית‪ .‬האימאם פסק לטובת הרב יחיא יצחק והוא‬
‫המחלוקת והדיה הגיעו אף לארץ־ישראל‪ .‬באותה שנה‬ ‫נתמנה כחכם־באשי של יהודי תימן‪ .‬הרב יחיא קאפח‬
‫שבה פסק האימאם יחיא על פסילתו של הרב יחיא קאפח‪,‬‬
‫השתדל אחד מעולי תימן שבירושלים אצל בתי־הדין של‬ ‫המשיך להרביץ תורה בבית מדרשו ולהילחם בזוהר‪.‬‬
‫הקהילות להוציא כתבי חרמות ונידוי כנגד הרב יחיא‬ ‫ר׳ יחיא יצחק נולד בשנת תרכ״ז )‪ (1867‬אף הוא כר׳‬
‫קאפח וההולכים עמו‪ .‬חרמות ונידוי יצאו מלפני בתי הדין‬ ‫יחיא קאפח היה מתלמידיו של ר׳ חיים קרח מחשובי‬
‫הספרדיים‪ ,‬האשכנזיים‪ ,‬בני העדה הפרושית והאשכנזים‬ ‫החכמים של צנעא‪ .‬זמן מה היה מבאי בית מדרשו של ר׳‬
‫בני העדה החסידית וקהל המערביים‪ .‬חרמות אלו‪ ,‬שנכתבו‬ ‫יחיא קאפח‪ ,‬ואין יודע דבר לאשורו מדוע נפרדו דרכיהם‬
‫בלשון בוטה וחריפה ביותר‪ ,‬נאספו בידי הרב יחיא קאפח‬ ‫עד שהפכו צוררים זה את זה‪ .‬ספק בעיני‪ ,‬אם ר׳ יחיא יצחק‬
‫לקונטרס ולא נתקררה דעתו עד שהשיב לחכמי ירושלים‬ ‫הרגיש בנוח ואף בטוח כ׳חכם באשי׳‪ ,‬שעה שהגדול ממנו‬
‫תשובה קשה ובלשון שאינה קשה פחות מלשונם‪ .‬את‬ ‫יושב בבית מדרשו ומורה הוראה לרבים‪ .‬אף־על־פי־כן נהג‬
‫תשובתו פתח במילים ״איכה היתה לזונה‪ ,‬ירושלים קריה‬ ‫ביד רמה בתפקידו כ״חכם באשי״ של יהודי תימן‪ .‬אדם‬
‫נאמנה‪ ,‬צדק ילין בה ועתה מרצחים‪ ,‬בחרמות ונדויים שלא‬ ‫תקיף היה‪ ,‬מנהיג מעולה‪ ,‬בעל כשרונות למשא ומתן‪,‬‬
‫כרצונו וכרצון יראיו״‪ .‬ובהמשך‪ ,‬החרים אף הוא את‬ ‫הופעתו נאה‪ ,‬ומקובל היה על בני דורו היהודים‬

‫מחרימיו‪.‬‬ ‫והשלטונות המוסלמיים‪.‬‬
‫אומץ לבו וגבורתו הנפשית של ר׳ יחיא קאפח אינם‬ ‫המחלוקת בינו ובין ר׳ יחיא קאפח שככה כאילו‪ ,‬אולם‬
‫מוטלים בספק‪ ,‬כשם שלא מוטל בספק שהיה גדול רוחנית‬ ‫בשנת ‪ 1910‬לאחר שנפתח בית־הספר המתוקן‪ ,‬שבה‬
‫מכולם שהיו לפניו ובאו אחריו במאה ה־‪ 19‬ובמאה ה־‪20‬‬ ‫ונתגלעה המחלוקת ביתר תוקף‪ ,‬ושנאות ישנות וקנאות‬
‫בתימן‪ .‬ר׳ יחיא קאפח החליף בשנות השלושים איגרות‬
‫פולמוס בלשון יפה עם הרב הראי״ה קוק‪ .‬הרב קוק‪,‬‬ ‫כמוסות שבו ועלו וביתר חומרה‪.‬‬
‫שהתייחס אליו בכבוד רב‪ ,‬ניסה לשכנעו שקדושתו של ספר‬ ‫המאבק כנגד בית־הספר המתוקן היה למעשה מלחמת‬
‫הזוהר והקבלה אינם מוטלים בספק ויש להבין פנימיותם‬ ‫חרמה בר׳ יחיא קאפח וחבריו‪ .‬משעלה בידי ר׳ יצחק יחיא‬
‫של דברים ולא ללכת אחר פשוטי המקראות‪ ,‬ואילו ר׳ יחיא‬ ‫כ״חכם באשי״ ואב״ד להביא לסגירתו של בית־הספר‪ ,‬פסק‬
‫קאפח עמד בכבוד ובנימוס על דעתו‪ ,‬שאין בזוהר ובספרי‬ ‫ר׳ יחיא קאפח מלהורות כנגד הקבלה בד׳ אמות של בית‬
‫מדרשו ונתן פרסום ברבים לדעותיו כנגד חכמת חקבלה‪ .‬ר׳‬
‫המקובלים קדושה כלל‪.‬‬ ‫יחיא יצחק כינס את ראשי הקהל‪ ,‬ובכללם הרב יחיא‬
‫בשנת תרצ״ב‪ , 1932 ,‬הלכו לעולמם שני בעלי הריב‪ ,‬הרב‬ ‫קאפח‪ ,‬והביאם לחתום על תקנה האוסרת שינוי נוסח‪ ,‬מנהג‬
‫יחיא קאפח והרב יחיא יצחק‪ .‬תלמידיו של ר׳ יחיא קאפח‬ ‫או דיבור כנגד שום ספר מספרי הקודש שנתקדשו ונתקבלו‬
‫עלו ברובם לארץ ישראל‪ .‬דוחק הפרנסה פיזרם במקומות‬ ‫בקהל ישראל‪ .‬ר׳ יחיא קאפח חתם אף הוא על ההסכמה‬
‫שונים זה מזה‪ ,‬ומכאן שפסקה תנועת ״דור־דעה״‬ ‫שלא יבזה ספרי הקבלה ושלא ישנה מן המנהג הרווח‬
‫בקהילת צנעא‪ .‬אולם החתימה לא מנעה את השנאה בעדה‪,‬‬
‫להתקיים‪ ,‬פרט לזיכרונות מרים ומשקעים עכורים‪.‬‬ ‫וימים ספורים לאחר שהצדדים חתמו על התקנה־הסכמה‪,‬‬
‫עלו קולות רבים‪ ,‬שתבעו מר׳ חיים קרח‪ ,‬מורו ורבו של ר׳‬
‫לעיון נוסף‪ :‬פולמוס מעניין וויכוח עקר על חכמת הקבלה‬ ‫יחיא קאפח‪ ,‬לקום ולנדות ולהחרים את הכופרים בקבלה‪.‬‬
‫בין חכמי תימן בראשית המאה ‪ -‬קובץ מיכאל י״ד‪,‬‬ ‫המחלוקת הפכה לנחלת הרבים ובצנעא קמו שתי קהילות‬

‫המכון לחקר התפוצות‪ ,‬אוניברסיטת ת״א‪.‬‬

‫‪17‬‬