Page 13 - etmol_140

‫התוספות בצרפת‪ ,‬סוף המאה ה־‪ , 12‬שגילו התעניינות‬ ‫לקדאת המלאות הדתית והפוליטית של האומה לעתיד‬
‫מיוחדת בהלכות ארץ־ישראל‪ ,‬וחלקם גם עלו אליה‬ ‫לבוא‪ .‬אמנם יהודים לא האמינו מעולם כי ״בארץ ישראל‬
‫בפועל‪ ,‬נשמע גם קול הרתיעה‪ :‬״והיה אומר רבנו חיים‬ ‫קם העם היהודי״‪ ,‬כנאמר במגילת העצמאות‪ ,‬אולם הם‬
‫)כהן( שעכשיו אין מצוה לדור בארץ־ישראל‪ ,‬כי יש כמה‬ ‫קבעו בזכרונם הקולקטיבי כי בארץ זו הלך העם קוממיות‬
‫מצוות התלויות בארץ וכמה עונשים שאין אנו יכולים‬ ‫בעבר וציפו כי בה גם ישוב לילך קוממיות ביום מן הימים‪.‬‬
‫ליזהד בהן ולעמוד בהן״‪ .‬התראה זו חתרה עמוק אל תוך‬ ‫ד‪ .‬פיוטים וגעגועים‪ .‬לבסוף‪ ,‬הארץ ונופיה אינם רק עניין‬
‫שיקול הדעת ההלכתי ולא אחת גם עמדה בהתחדות עם‬ ‫של עיונים הלכתיים‪ ,‬פילוסופיים ומיסטיים‪ ,‬היא גם מושא‬
‫שיטת הרמב״ן במצוות יישוב ארץ־ישראל‪ ,‬והיא עברה‬ ‫ישיר של געגועים ורחשי לב‬
‫גלגולים מגלגולים שונים עד שתפסה מקום של כבוד‬ ‫כפשוטם‪ ,‬של סיפורים ופיוטים‬

‫בפולמוס החרדי נגד הציונות‪.‬‬ ‫ודימויים אישיים ועממיים‪.‬‬
‫גורם הרתיעה השני מפני ארץ־ישראל היא היראה מפני‬ ‫מדוע אפוא מיעטו היהודים‬
‫מעלתה הסגולית ומפני הנוכחות האלוהית האינטנסיבית‬ ‫לעלות לארץ־ישראל? הרי כל‬
‫השורה בתוכה‪ ,‬כדברי האדמו״ר מסוכאטשוב‪ ,‬אברהם‬ ‫הגורמים הללו נועדו יחדיו כדי‬
‫בורנשטיין‪ ,‬בספרו ״אבני נזר״ משנת תרע״ב‪ :1912 ,‬״אין‬ ‫לעורר בליבם תשוקה אל‬
‫סברה לגור במקום המקודש‪ ,‬מאחר שאין הקדושה‬ ‫הארץ‪ ,‬מה גם שברבות הימים‬
‫סובלתו״‪ .‬ואפילו אוהב ציון כמו ר׳ חיים מוולוז׳ין‪,‬‬ ‫אף נפסקה הלכה בבית מדרשם‬
‫שתמך בעלייתם של בני עליה מתלמידיו בראשית המאה‬ ‫של הרמב״ן ותלמידיו כי‬
‫ה־‪ ,19‬אף הוא דאה את עלייתם כפעולה נועזת ותובענית‬ ‫העליה לארץ היא מצוות‬
‫מאין כמותה‪ ,‬וכנראה ביקש להניא יהודים אחרים מן‬ ‫עשה מן התורה‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫המעשה הזה‪ .‬וגם בין מקובלי צפת במאה ה־‪ 16‬מובעות‬ ‫מדוע התנהלה העליה‬
‫בצימצום ובמשורה? האם יש‬
‫דעות מעין אלו‪.‬‬ ‫לייחס זאת אך ורק לתנאים‬
‫חיצוניים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים‪,‬‬
‫דחיקת הקץ‬ ‫או שמא עומדים אנו בפני‬

‫גורם המשיכה השלישי לארץ־ישראל היה התקוה‬ ‫תופעה מורכבת יותר?‬
‫למימושה הקיבוצי של כנסת ישראל‪ .‬אך גם היא עוררה‬ ‫כתב ר׳ יהונתן אייבשיץ‬
‫מייד את הדתיעה מפני דחיקת הקץ בטרם עת‪ ,‬ומפני‬ ‫באמצע המאה ה־‪ :18‬״כנסת‬
‫הפרתן של השבועות שהושבעו ישראל‪ ,‬במדדש ובתלמוד‪,‬‬ ‫ישראל אינה רוצה לצאת‬
‫לנהוג בעידן הגלות בפאסיביות לאומית־מדינית‪ .‬ובכל עת‬ ‫מגלותם ואומרת שמא חס‬
‫כמעט שבה חזרה ארץ־ישראל ונצטיירה כאפשרות‬ ‫וחלילה אכשל עוד בחטא‬
‫ממשית‪ ,‬והעולים קמו ועלו‪ ,‬גם קולה של ההתראה מפני‬ ‫וצריך אני עוד פעם ליגלות‬
‫דחיקת הקץ חזר ונשמע ברבים‪ .‬וקולה של הרתיעה‬ ‫ממקומי‪ ...‬כי איך אוכל לשוב‬
‫וההתראה לא נישא רק בפיהם של מתנגדי העליה‪ ,‬אלא גם‬ ‫שמא החטא יבוא בי?‪ ...‬לכן‬
‫בלבם של הבאים בשעריה של ארץ־ישראל ואשתורי‬ ‫ייחד השם ב״ה‪ ...‬׳ושוב אלי׳‬
‫הפרחי שעלה לארץ במאה ה־‪ 12‬כתב בספרו ״כפתור‬ ‫)ירמיהו ג‪ ,‬א( ואל תחת‬
‫ופרח״‪ :‬״יודע הנסתרות הוא יודע כוונתנו להתקדש‬
‫בקדושת אדמת ישראל‪ ,‬לעלות שם באימה‪ ,‬לא בחומה!״‪.‬‬ ‫מהריסה וחורבן״‪.‬‬
‫ואפילו א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬מורה הדרך של העליה השניה כתב‪:‬‬ ‫זהו ביטוי קיצוני וחריג של‬
‫״ראינו כבר לא פעם אנשים הפונים בלב שלם לארץ־‬ ‫הרתיעה והפרישה היהודית מן‬
‫ישראל‪ ,‬הבאים אליה תפוסי התלהבות ושיכורי דמיון‪ ,‬והנה‬ ‫הארץ‪ ,‬אולם דברים בסגנון זה‬
‫לא יארכו הימים ביותר והאנשים האלה מפנים את לבם‬ ‫מופיעים במקומות שונים‪.‬‬
‫מעל הארץ והם יוצאים אותה קרים כקרח״‪ .‬אבל א‪.‬ד‪.‬‬ ‫אינני טוען שהם מייצגים את‬
‫גורדון‪ ,‬כרב שקדם לו בעליה ל א ^ בכמה עשרות שנים‪,‬‬ ‫מכלול הספרות היהודית‬
‫הרב זאב הלוי הורוויץ‪ ,‬הציע כמותו תרופה לסכנת‬ ‫לדורותיה‪ ,‬ההיפך הוא הנכון‪.‬‬
‫האכזבה והדחיה — הלא היא ההכרעה הנפשית הפנימית‬ ‫ביטוי החמדה לארץ עולים‬
‫שבכוחה לבדוא מחדש את המציאות‪ .‬הרב הורויץ כתב‪:‬‬ ‫בספרות היהודית לדורותיה‬
‫״על זה צדיך להיות לעמוד על משמרתו‪ ,‬לעורר לבו לה׳‪...‬‬ ‫על ביטויי החרדה עשרות‬
‫הגם אם ניטל ממך כל המדרגות‪ ,‬אף־על־פי־כן קווה אל ה׳‬ ‫מונים‪ .‬אולם מכיוון שביטויי‬
‫וחזק ואמץ ואל תתייאש מישועה ורחמים‪ ,‬ואז ישלח לך ה׳‬ ‫החדדה נדחקו וכמעט נעלמו‬
‫מקודש עזרך״‪ .‬וא‪.‬ד‪ .‬גורדון כתב‪ :‬״ואולם‪ ,‬אם אתם פונים‬ ‫מהעין בספרות המחקרית‬
‫אל ארץ־ישראל בלב פתוח וגלוי עד היסוד‪ ,‬בלב המרגיש‬ ‫והאידיאולוגית‪ ,‬יש צודך לחשוף דווקא אותם ורק כך‬
‫בכל חבלי היצירה‪ ...‬כי אז היו בטוחים‪ :‬אמונכם לא‬
‫תתבאר השניות היהודית המסורתית כלפי אדץ הקודש‪.‬‬
‫ייכזב״‪.‬‬
‫גורמי המתיחות‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״ארץ חמדה וחרדה‪ :‬היחס הדו־ערכי לארץ־‬
‫ישראל במקורות ישראל״‪ ,‬בתוך "ארץ־ישראל בהגות‬ ‫אפתח בגורם המתיחות הראשון — מצוותיה‬
‫ודדישותיה של אדץ־ישדאל‪ .‬דווקא בקרב בעלי‬
‫היהודית החדשה״‪ ,‬מאסף בהוצאת יד יצחק בן צבי‪.‬‬

‫‪13‬‬