Page 9 - etmol_140
P. 9

‫הוא התפרסם כפדגוג מומחה והוזמן‬              ‫החוברת שנעלמה‬  ‫חינוך מיני לא נכלל בתוכנית הלי­‬
‫לירושלים לנהל את בית־ספר ״למל״‪.‬‬                            ‫מודים של בית הספר העברי־לאומי‬
‫אחרי מלחמת העולם הראשונה‬             ‫מאת שלמה הרמתי‬        ‫בארץ‪ ,‬שראשיתו )בראשון לציון(‬
‫נבחר לראש מרכז המורים בארץ‬                                 ‫בשנת ‪ . 1887‬הסתדרות המורים‪,‬‬
‫ונתמנה כמורה בבית המדרש למורים‬                             ‫שנוסדה ב־‪ ,1903‬פעלה לשיפור בית‬
‫בירושלים‪ .‬בתפקיד זה שימש עשר‬                               ‫הספר ולהעלאת רמתו‪ .‬קבוצת מורים‬
‫שנים ואחר‪-‬כך נתמנה כמדריך פדגוגי‬                           ‫מטעמח חכינח תוכנית לימודים חדשה‬
‫למורים צעירים‪ .‬מספר שנים היה גם‬                            ‫)‪ (1907‬לשמונה שנות לימוד בעיר וגם‬
                                                           ‫בכפר‪ .‬תוכנית לימודים זו הוערכה‬
                   ‫מזכיר ועד הלשון‪.‬‬                        ‫כמאורע חשוב בתולדות החינוך העב­‬
‫זוטא פירסם מאמרים רבים וספרים‬                              ‫רי בארץ וחשפעתה רבח חייתח מאוד‬
‫בנושאי הוראה ובנושאים כלליים‪.‬‬                              ‫על התפתחות בית הספר חחדש‪ .‬אך‬
‫חיבר ספרי לימוד שהיו בשימוש‬                                ‫גם תוכנית לימודים זו התעלמה‬
‫בבתי‪-‬חספר בארץ‪ :‬״דברי ימי עמנו״‬
‫בשלושה כרכים )יחד עם י‪ .‬ספיבק(‬                                     ‫מהצורך בחינוך מיני שיטתי‪.‬‬
‫שהיה שנים רבות ספר הלימוד היסודי‬                           ‫כך היה גם כל תקופת המנדט‬
‫בחיסטוריה; ״קדמוניות״ )יחד עם‬                              ‫הבריטי‪ .‬האנציקלופדיה החינוכית‪,‬‬
‫שטרנברג( ו״בינו ימות עולם״‪ ,‬פרקי‬                           ‫מסבירה את הסיבה לכך‪ :‬״בימי‬
‫היסטוריה כלליים‪ .‬כן חיבר ספרי‬                              ‫המאנדאט סיגל לו ועד החינוך את‬
‫הדרכח למורים ופירסם סיפורים ומח­‬                           ‫ההשקפה הבריטית של אז על החינוך‬
‫זות‪ .‬עם דויד ילין פירסם ב‪1905-‬‬                             ‫המיני‪ ,‬שעיקרה אי‪-‬הכללת החינוך‬
                                                           ‫המיני בתוכנית החינוכית‪ ,‬הנהוגה‬
     ‫אוסף ראשון של שירים לילדים‪.‬‬                           ‫בבתי־הספר״‪ .‬מצב זה לא השתנה‬
                                                           ‫גם לאחר הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
      ‫״שיחות מדעיות"‬                                       ‫ב״אנציקלופדיה חינוכית״‪ ,‬שיצאה‬
                                                           ‫לאור על‪-‬ידי משרד חחינוך‪ ,‬נאמר‬
‫כמחנך מובהק הבין זוטא שהחינוך‬                              ‫בערך ״חינוך מיני״‪ :‬״במדינת ישראל‬
‫למין ״תורה היא וללמוד אני צריך‬                             ‫לא הועלתה עדיין )הכוונח לשנת‬
‫אותה״ — כדבריו בפתח החוברת‪.‬‬                                ‫‪ (1961‬בעיית החינוך המיני לדיון‬
‫לימוד זה הציע זוטא בצורת ״שיחה‬                             ‫רשמי כלשהו‪ .‬החינוך המיני בישראל‬
‫מדעית״ ״כדי להקנות ידע מהימן״‬                              ‫מופקד אפוא למעשה בידי ההורים‬
‫כדבריו‪ .‬זוטא היה שומר מצוות‪,‬‬                               ‫ולפיכך הוא מקרי ואנארכי״‪ .‬לכן אין‬
‫והקפיד בתוכן ובסגנון שלא לפגוע‬                             ‫להתפלא‪ ,‬שספרים על תולדות החינוך‬
‫ברגש הדתי של ההורים‪ ,‬המחנכים‬                               ‫העברי בארץ לא התייחסו לחינוך‬
‫וגם של בני הנוער‪ ,‬שלהם יועדה‬
‫חוברת זו‪ .‬גישתו היא עניינית‪-‬מדעית‬                                                         ‫המיני‪.‬‬
‫והסגנון העברי של החוברת קריא‬
‫ושוטף ובולט בו גורם ״הגוין האישי״‬                                  ‫ניסיון ראשון‬
‫— פניות ישירות לקורא להתבונן‬
‫בתופעות הפריון שבטבע באמצעות‬                               ‫כלום לא נמצאו מורים שעסקו‬
‫דוגמות‪ :‬חוא פותח ב״גרגיר חיטה״‪,‬‬                            ‫בחינוך מיני? ייתכן מאוד שכן‪ ,‬אך‬
‫עובר ל״תפוח המלבלב״ ואחריו‬                                 ‫הייתה זו יוזמה אישית‪ ,‬שלא על יסוד‬
‫לשושנה‪ ,‬״מלכת הפרחים״‪ .‬מן הצו­‬                             ‫תוכנית לימודים רשמית‪ .‬ניסיון ראשון‬
‫מח הוא עובר לדוגמות מעולם החי‪,‬‬                             ‫לפרסם בכתב הדרכה מינית לבני‬
‫מיצורים חמוכרים לקוראים‪ ,‬תחילה‬                             ‫הנוער‪ ,‬נעשה בירושלים בשנת ‪1909‬‬
‫הזבוב‪ ,‬אחר‪-‬כך הציפור ואחר־כך‬                               ‫על־ידי חמחנך ח״א זוטא בחוברתו‬
‫התרנגולים‪ ,‬הכלב‪ ,‬הפרה — ולבסוף‬
                                                                                ‫״הזרע למינהו״‪.‬‬
                              ‫האדם‪.‬‬                        ‫חיים אריה זוטא שהיה מראשוני‬
‫כשומר מצוות — ואולי גם כדי‬                                 ‫המורים העבריים בחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬נולד‬
‫להכשיר את החוברת בעיני הורים‬                               ‫בשנת ‪ 1868‬בקובנה‪ ,‬למד בחדר‬
‫ומורים דתיים — ציין זוטא את‬                                ‫ובישיבח‪ ,‬ופתח בעירו ״חדר מתוקן״‬
‫הבורא כמקור למיניות של כל היצו­‬                            ‫שבו לימד גם עברית‪ ,‬דקדוק ותנ״ך‪.‬‬
‫רים‪ :‬״ראינו אפוא‪ ,‬כי בכל היצורים‪,‬‬                          ‫ב‪ 1891-‬יצא לברלין‪ ,‬למד באוניבר­‬
‫מהצמח ועד הרמש‪ ,‬מהבהמה ועד‬                                 ‫סיטה וחצטרף לחוגים ציוניים‪ ,‬שב‬
‫האדם‪ ,‬שם היוצר את הכוח הנפלא‬                               ‫לרוסיה‪ ,‬ולימד בגימנסיח ״עברית‬
‫להוליד כדמותם וכצלמם ובהזדווגם‬                             ‫בעברית״‪ .‬ב־‪ 1904‬עלה לארץ ונתמנה‬
                                                           ‫כמורה בבית‪-‬הספר לבנות בנוה־צדק‪.‬‬
 ‫ממלאים הם רק את מצוות היוצר״‪.‬‬
‫בסיום החוברת הסביר זוטא את‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14