Page 7 - etmol_140

‫המהנדס ברוך קטינקא בספרו ״מאז‬ ‫שרידי תחנת הרכבת בסבסטיה‬ ‫על צלע ההר‪ ,‬עברה מדרום למשטרת‬
‫ועד הנה״‪ .‬קטינקא עבד כשרטט‬ ‫סאנור‪ .‬בין המשטרה לבין הכפר‬
‫ומהנדס בחברת מסילות הברזל החי‪-‬‬ ‫פתוח על‪-‬יד סילת א‪-‬דהאר שליד שכם‬ ‫הערבי עטרה‪ ,‬נבנתה תחנת נבי־לוין‬
‫ג׳אזית‪ .‬״הטייסים האנגלים והצרפתים‬ ‫שעבודתה נפסקה‪.‬‬ ‫)קרי‪ :‬לואין(‪ .‬שמה של תחנה זו בא‬
‫היו פוקדים מדי יום את קו המסילה‬ ‫לה מהאתר הסמוך‪ ,‬נבי לוין‪ ,‬המזוהה‬
‫עפולה‪-‬סואץ״ — כותב קטינקא‬ ‫מייסנר החליט לבסוף להמשיך את‬ ‫כיישוב ״לוויה״‪ ,‬המוזכר בכתובת‬
‫״‪...‬הנסיון המר שרכשו התורכים בה­‬ ‫סלילת מסילת א‪-‬דהאר דרומה‪ ,‬לכיוון‬ ‫שנמצאה בבית־הכנסת של רחוב הע­‬
‫תקפות האוויריות הכריח אותם לשנות‬ ‫שכם‪ .‬תוואי המסילה בנוף ההררי של‬ ‫תיקה — כיום בשדות קיבוץ עין־‬
‫את הפקודה ולתת במקומה פקודה‬ ‫השומרון היה מפותל ביותר‪ ,‬כדי‬ ‫הנצי״ב — שעליה רשימת עיירות‬
‫הפוכה‪ :‬בזמן התקפה אווירית על‬ ‫לשמור על שיפוע של אחוז אחד‬ ‫המותרות באכילת פירותיהן בשנת‬
‫לכל אורך המסילה‪ ,‬כדרוש לנסיעת‬
‫הרכבת לעצור ולעמוד״‪.‬‬ ‫רכבת‪ .‬רק במקום אחד לא ניתן היה‬ ‫השמיטה‪.‬‬
‫להתגבר על השיפוע‪ :‬ממערב לכפר‬ ‫מנבי לוין נכנסה המסילה לוואדי‬
‫באחד הימים שימש קטינקא כמ‪-‬‬ ‫סילת א‪-‬דהאר‪ .‬כאן היתה המסילה‬ ‫קטן מצפון לכפר סילת א־דהאר‬
‫פקדה של רכבת שנסעה מעפולה‬ ‫צריכה לדלג מעל אחד מרכסי ההרים‬ ‫שמצפון לשכם‪ ,‬וכאן הסתיימה‪ .‬הצ­‬
‫לסבסטיה‪ ,‬עם מפקד הכוחות ג׳מאל‬ ‫הגבוהים של הרי אפרים‪ .‬סלילת‬ ‫רפתים‪ ,‬בעלי הזכיון על מסילות ברזל‬
‫פחה‪ .‬״בדרך זו היתה חצובה נקרה‬ ‫המסילה על גב ההר היתה יוצרת‬ ‫אחרות בארץ‪ ,‬אילצו את התורכים‪,‬‬
‫כמעבר לרכבת״ — כותב קטינקא —‬ ‫לרכבת שיפוע תלול מדי‪ ,‬בלתי‪-‬‬ ‫לחתום על הסכם לפיו תסתיים המ­‬
‫היינו לא רחוקים מהנקרה כש‪11-‬‬ ‫סילה בשכם ולא תגיע עד ירושלים‪,‬‬
‫מטוסים החלו תוקפים אותנו‪ ,‬מפגיזים‬ ‫אפשרי לנסיעה על פסי ברזל‪.‬‬ ‫כדי שלא תתחרה ברכבת שלהם מיפו‬
‫ויורים במכונות יריה‪ .‬לפי הפקודה‬ ‫לירושלים‪ .‬מסיבות כלשהן לא הגיעה‬
‫היה עלי לעמוד ולעצור את הרכבת‪,‬‬ ‫מנהרה בהר‬ ‫הסלילה עד שכם‪ ,‬והיא הסתיימה‬
‫אך בראותי את המון המטוסים החגים‬ ‫בעמק הקטן מצפון לה‪ ,‬מערבית לכפר‬
‫מעלינו וביודעי כי במרחק של‬ ‫מייסנר החליט על פתרון אחר‪:‬‬
‫‪ 800-700‬מטר ישנה נקרה בה אפשר‬ ‫לחצוב מנהרה באורך של ‪ 200‬מטרים‪.‬‬ ‫סאנור‪.‬‬
‫למצוא מחסה לרכבת‪ ,‬החלטתי לה­‬ ‫למנהרה קרא ״מנהרת רומז״‪ ,‬על שם‬
‫הכפר הערבי שממערב לה‪ .‬סלילת‬ ‫מסילות בדרום‬
‫חיש את מרוצתה‪.‬‬ ‫קטע זה הסתיימה בתחילת ‪.1915‬‬
‫המנהרה שחצב נמצאת עד היום‬ ‫באוגוסט של שנת ‪ 1914‬פרצה‬
‫״הדרך עוברת שם בפיתולים חדים‬ ‫ממערב לכפר אל‪-‬עטרה‪ ,‬בנויה לת­‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬המפקד‬
‫למדי‪ ,‬במעלה ההר‪ ,‬וכל הזמן הבטתי‬ ‫לפיות כביום חנוכתה‪ .‬פתחיה הקמ‪-‬‬ ‫הראשי של הארמיה הרביעית התור­‬
‫אחורה לראות אם המטוסים לא פגעו‬ ‫רוניים דומים מאד למנהרת הרכבת‬ ‫כית‪ ,‬ג׳מאל פחה‪ ,‬הבין כי לצורך‬
‫בקרונות‪ ...‬המשכתי עד שנכנסתי‬ ‫בראש‪-‬הנקרה‪ .‬אפשר לעבור בה לכל‬ ‫תוכניותיו למיתקפה על מצרים שהי‪-‬‬
‫אורכה‪ ,‬מהפתח הצפוני שלה לפתחה‬ ‫תה בידי הבריטים‪ ,‬הוא יזדקק לבסי­‬
‫לנקרה‪ ,‬שם עצרנו״‪.‬‬ ‫הדרומי או להיפך‪ .‬כיוון ששיקולים‬ ‫סים בארץ‪-‬ישראל ובסיני‪ .‬הבעיה‬
‫קטינקא מתאר את זעמו של ג׳מאל‬ ‫צבאיים עמדו בפני המהנדסים‪ ,‬הרי‬ ‫היתה — התחבורה‪ .‬חוף הים התיכון‬
‫פחה על שלא מילא אחר הפקודות‬ ‫פתחי המנהרה הוסוו‪ ,‬עד כי גם היום‬ ‫היה חסום בציי בעלות הברית‪ ,‬והא­‬
‫ולא עצר את הרכבת בעת ההתקפה‪,‬‬ ‫קשה לגלותם לפני שעומדים סמוך‬ ‫ספקה הצבאית והאזרחית כאחת‪,‬‬
‫וכיצד נחה דעתו של ג׳מאל כשגילה‬ ‫לדרום הארץ‪ ,‬היתה מנותקת במידה‬
‫לו שידע על קיומה של הנקרה ולכן‬ ‫אליהם ממש‪.‬‬ ‫רבה‪ .‬חוסר קשר יעיל בין צפון הארץ‬
‫המשיך בנסיעה כדי למהר ולמצוא בה‬ ‫סיפור מעניין על מנהרה זו מספר‬ ‫לדרומה‪ ,‬היתה בעייתם העיקרית של‬
‫מסתור‪ .‬״סבר פניו נשתנה ובאדיבות‪,‬‬ ‫התורכים ובעלי בריתם הגרמנים‪,‬‬
‫שלא כמנהגו‪ ,‬הסיר את המדליה‬ ‫שנאלצו למצוא פתרון למצב ביש זה‪.‬‬
‫הפתרון היה — הרחבת רשת‬
‫מסילות הברזל דרומה‪ ,‬לעבר הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬שוב הביאו את מייסנר‬
‫הקשיש‪ ,‬מהנדס הרכבות רב המוניטין‬

‫והניסיון‪ ,‬לבנות את המסילה‪.‬‬
‫מייסנר החליט להתבסס על המשך‬
‫שלוחות המסילה החיג׳אזית‪ .‬שני‬
‫קצוות של המסילה נמצאו בתחום‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬האחד — בחיפה‪ .‬מייס‪-‬‬
‫נר יכול היה להמשיך את סלילתה‬
‫דרומה לאורך החוף בואכה סיני‪,‬‬
‫אולם מסילה כזו עלולה היתה להיות‬
‫חשופה להפגזות ולפשיטות מן הים;‬
‫המסילה הקיימת השניה היתה בשדה‬