Page 7 - etmol_140
P. 7
המהנדס ברוך קטינקא בספרו ״מאז שרידי תחנת הרכבת בסבסטיה על צלע ההר ,עברה מדרום למשטרת
ועד הנה״ .קטינקא עבד כשרטט סאנור .בין המשטרה לבין הכפר
ומהנדס בחברת מסילות הברזל החי- פתוח על-יד סילת א-דהאר שליד שכם הערבי עטרה ,נבנתה תחנת נבי־לוין
ג׳אזית .״הטייסים האנגלים והצרפתים שעבודתה נפסקה. )קרי :לואין( .שמה של תחנה זו בא
היו פוקדים מדי יום את קו המסילה לה מהאתר הסמוך ,נבי לוין ,המזוהה
עפולה-סואץ״ — כותב קטינקא מייסנר החליט לבסוף להמשיך את כיישוב ״לוויה״ ,המוזכר בכתובת
״...הנסיון המר שרכשו התורכים בה סלילת מסילת א-דהאר דרומה ,לכיוון שנמצאה בבית־הכנסת של רחוב הע
תקפות האוויריות הכריח אותם לשנות שכם .תוואי המסילה בנוף ההררי של תיקה — כיום בשדות קיבוץ עין־
את הפקודה ולתת במקומה פקודה השומרון היה מפותל ביותר ,כדי הנצי״ב — שעליה רשימת עיירות
הפוכה :בזמן התקפה אווירית על לשמור על שיפוע של אחוז אחד המותרות באכילת פירותיהן בשנת
לכל אורך המסילה ,כדרוש לנסיעת
הרכבת לעצור ולעמוד״. רכבת .רק במקום אחד לא ניתן היה השמיטה.
להתגבר על השיפוע :ממערב לכפר מנבי לוין נכנסה המסילה לוואדי
באחד הימים שימש קטינקא כמ- סילת א-דהאר .כאן היתה המסילה קטן מצפון לכפר סילת א־דהאר
פקדה של רכבת שנסעה מעפולה צריכה לדלג מעל אחד מרכסי ההרים שמצפון לשכם ,וכאן הסתיימה .הצ
לסבסטיה ,עם מפקד הכוחות ג׳מאל הגבוהים של הרי אפרים .סלילת רפתים ,בעלי הזכיון על מסילות ברזל
פחה .״בדרך זו היתה חצובה נקרה המסילה על גב ההר היתה יוצרת אחרות בארץ ,אילצו את התורכים,
כמעבר לרכבת״ — כותב קטינקא — לרכבת שיפוע תלול מדי ,בלתי- לחתום על הסכם לפיו תסתיים המ
היינו לא רחוקים מהנקרה כש11- סילה בשכם ולא תגיע עד ירושלים,
מטוסים החלו תוקפים אותנו ,מפגיזים אפשרי לנסיעה על פסי ברזל. כדי שלא תתחרה ברכבת שלהם מיפו
ויורים במכונות יריה .לפי הפקודה לירושלים .מסיבות כלשהן לא הגיעה
היה עלי לעמוד ולעצור את הרכבת, מנהרה בהר הסלילה עד שכם ,והיא הסתיימה
אך בראותי את המון המטוסים החגים בעמק הקטן מצפון לה ,מערבית לכפר
מעלינו וביודעי כי במרחק של מייסנר החליט על פתרון אחר:
800-700מטר ישנה נקרה בה אפשר לחצוב מנהרה באורך של 200מטרים. סאנור.
למצוא מחסה לרכבת ,החלטתי לה למנהרה קרא ״מנהרת רומז״ ,על שם
הכפר הערבי שממערב לה .סלילת מסילות בדרום
חיש את מרוצתה. קטע זה הסתיימה בתחילת .1915
המנהרה שחצב נמצאת עד היום באוגוסט של שנת 1914פרצה
״הדרך עוברת שם בפיתולים חדים ממערב לכפר אל-עטרה ,בנויה לת מלחמת העולם הראשונה .המפקד
למדי ,במעלה ההר ,וכל הזמן הבטתי לפיות כביום חנוכתה .פתחיה הקמ- הראשי של הארמיה הרביעית התור
אחורה לראות אם המטוסים לא פגעו רוניים דומים מאד למנהרת הרכבת כית ,ג׳מאל פחה ,הבין כי לצורך
בקרונות ...המשכתי עד שנכנסתי בראש-הנקרה .אפשר לעבור בה לכל תוכניותיו למיתקפה על מצרים שהי-
אורכה ,מהפתח הצפוני שלה לפתחה תה בידי הבריטים ,הוא יזדקק לבסי
לנקרה ,שם עצרנו״. הדרומי או להיפך .כיוון ששיקולים סים בארץ-ישראל ובסיני .הבעיה
קטינקא מתאר את זעמו של ג׳מאל צבאיים עמדו בפני המהנדסים ,הרי היתה — התחבורה .חוף הים התיכון
פחה על שלא מילא אחר הפקודות פתחי המנהרה הוסוו ,עד כי גם היום היה חסום בציי בעלות הברית ,והא
ולא עצר את הרכבת בעת ההתקפה, קשה לגלותם לפני שעומדים סמוך ספקה הצבאית והאזרחית כאחת,
וכיצד נחה דעתו של ג׳מאל כשגילה לדרום הארץ ,היתה מנותקת במידה
לו שידע על קיומה של הנקרה ולכן אליהם ממש. רבה .חוסר קשר יעיל בין צפון הארץ
המשיך בנסיעה כדי למהר ולמצוא בה סיפור מעניין על מנהרה זו מספר לדרומה ,היתה בעייתם העיקרית של
מסתור .״סבר פניו נשתנה ובאדיבות, התורכים ובעלי בריתם הגרמנים,
שלא כמנהגו ,הסיר את המדליה שנאלצו למצוא פתרון למצב ביש זה.
הפתרון היה — הרחבת רשת
מסילות הברזל דרומה ,לעבר הנגב
וצפון סיני .שוב הביאו את מייסנר
הקשיש ,מהנדס הרכבות רב המוניטין
והניסיון ,לבנות את המסילה.
מייסנר החליט להתבסס על המשך
שלוחות המסילה החיג׳אזית .שני
קצוות של המסילה נמצאו בתחום
ארץ-ישראל .האחד — בחיפה .מייס-
נר יכול היה להמשיך את סלילתה
דרומה לאורך החוף בואכה סיני,
אולם מסילה כזו עלולה היתה להיות
חשופה להפגזות ולפשיטות מן הים;
המסילה הקיימת השניה היתה בשדה