Page 3 - etmol_140

‫כספם של מיהודים‬

‫הבנקים של שווייץ העלימו את הכסף שנשדד מהיהודים על־ידי הגרמנים‬
‫המאבק להחזרתו‬

‫מאת איתמר לוין‬

‫המקומית לאתר את אותם פקדונות ולהשיבם לעם היהודי‪.‬‬ ‫מאז אביב ‪ 1995‬מנהלים האירגונים היהודיים הגדולים‬
‫פרט להבטחות ריקות מתוכן‪ ,‬לא השיג האירגון דבר‪ .‬כך‬ ‫מאבק חסר תקדים נגד הבנקים בשווייץ‪ ,‬בדרישה להחזיר‬
‫החלו שנים של מגעים עקרים‪ ,‬בהם העלתה שווייץ מספר‬ ‫את כספיהם של קורבנות השואה‪ .‬מאבק זה הביא את‬
‫נימוקים מרכזיים לדחיית הבקשה היהודית‪ :‬הכורח לשמור‬ ‫שווייץ לחקור לראשונה בצורה מקיפה את מעשיה‬
‫על הסודיות הבנקאית‪ ,‬ההיקף המצומצם )לדבריה( של‬ ‫במלחמת העולם השנייה‪ ,‬ובראשם — שיתוף הפעולה‬
‫הכלכלי שלה עם גרמניה הנאצית; פגע באמינותם של‬
‫הפקדונות‪ ,‬ובעיות חוקיות ומשפטיות‪.‬‬ ‫הבנקים השווייצים‪ ,‬גרם לנקיטת עיצומים נגדם בארצות־‬
‫הברית וגרר גל של חקירות ביותר מ־‪ 25‬מדינות בנושאי‬
‫תעודות פטירה‬
‫הרכוש היהודי הגזול וגורלו של הזהב ששדדו הנאצים‪.‬‬
‫יורשים וניצולים שניסו לקבל בכוחות עצמם את כספם‬ ‫כבר בסוף ‪ 1944‬הכינו בסוכנות היהודית מסמכים‬
‫של קרוביהם שניספו‪ ,‬נתקלו בבנקים באטימות בירו­‬ ‫שפירטו את הנזק החומרי שנגרם לעם היהודי בשואה‬
‫קרטית‪ ,‬ששיאה היה בדרישה להציג תעודות פטירה של‬ ‫)שהיתה אז בשלביה האחרונים‪ ,‬וממדיה הנוראים היו בגדר‬
‫בעלי החשבונות — דרישה בלתי אפשרית‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫הערכות בלבד(‪ .‬מיד לאחר המלחמה החלו הפעולות‬
‫בנסיבות השואה‪ .‬הבנקים גם‬
‫טענו‪ ,‬שאינם יכולים אפילו‬ ‫להצלת שארית הרכוש —‬
‫לענות על השאלה האם‬ ‫בעיקר כדי לממן את שיקום‬
‫לקורבן שואה זה או אחר‬ ‫הפליטים והעלאתם ארצה‪,‬‬
‫היה חשבון‪ ,‬שכן הדבר יהווה‬ ‫וכדי להציל אוצרות תרבות‬
‫פגיעה בעקרון הסודיות‪,‬‬
‫שנקבע ב‪ 1934-‬דווקא כדי‬ ‫יהודיים שאין להם תחליף‪.‬‬
‫להגן על המפקידים היהודיים‬ ‫הטיפול בנושא חשבונות‬
‫מגרמניה מפני עינם הבולשת‬ ‫קורבנות השואה בבנקים‬
‫בשווייץ החל‪ ,‬בעקיפין‬
‫של השלטונות הנאציים‪.‬‬ ‫לפחות‪ ,‬בשיחות שקיימו‬
‫רק בתחילת שנות השישים‬ ‫בפאריס בנובמבר־דצמבר‬
‫החלה שווייץ לטפל ברצינות‬ ‫‪ 1945‬נציגי המדינות‬
‫)לפחות כך נראו אז הדברים(‬ ‫המנצחות )ללא ברית־המוע־‬
‫בבעיית הפקדונות‪ .‬למשפט‬ ‫צות(‪ ,‬ואשר עסקו בגורל‬
‫אייכמן‪ ,‬אשר ריתק את‬ ‫הרכוש הגרמני‪ .‬ההסכם‬
‫העולם כולו לנוראות‬ ‫שנחתם בתום השיחות קבע‬
‫השואה‪ ,‬היה חלק בשינוי‬ ‫בין היתר‪ ,‬כי ממשלותיהן של‬
‫זה‪ .‬ואולם‪ ,‬במבט לאחור‬ ‫המדינות הניטראליות )וב­‬
‫נראה‪ ,‬כי הריכוך בהתנגדות‬ ‫ראשן שווייץ( יתבקשו‬
‫הבנקים — שהיתה הגורם‬ ‫להעמיד לטובת שיקום‬
‫העיקרי לעמדה הקשוחה של‬ ‫הפליטים את נכסי קורבנות‬
‫ברן בשנים הקודמות — נבע‬ ‫הנאצים‪ ,‬אשר מתו ללא‬
‫ממניעים ציניים בהרבה‪.‬‬ ‫יורשים‪ .‬ביוני ‪ 1946‬קבעו‬
‫החוק השווייצרי מאפשר‬ ‫ארצות־הברית ובריטניה‪ ,‬כי‬
‫לבנקים ליטול לעצמם‬ ‫‪ 95%‬מן הרכוש ללא יורשים‬
‫כספים של חשבון שהקשר‬ ‫יופנה לשיקום הפליטים‬
‫עם בעליו אבד במשך ‪20‬‬ ‫היהודיים‪ ,‬על‪-‬ידי הסוכנות‬
‫שנה‪ ,‬ולהשמיד את כל‬ ‫היהודית והג׳וינט‪ .‬שווייץ‬
‫המסמכים הנוגעים לאותו חשבון‪ .‬בתחילת שנות‬ ‫אמנם התחייבה עקרונית‬
‫השישים עברו אותן ‪ 20‬שנה מאז באה רוב יהדות‬ ‫למלא תנאים אלה‪ ,‬אך בפועל לא עשתה דבר‪.‬‬
‫אירופה תחת הכיבוש הגרמני‪ ,‬וכיום מתרבות ההוכחות‬ ‫המאמצים היהודיים הישירים בנושא הפקדונות החלו ב־‬
‫‪ ,1947‬כאשר אירגון יהודי שווייץ ביקש מן הממשלה‬