Page 8 - etmol_140

‫ולא יצא לפועל‪ .‬מסילה זו‪ ,‬באורך של‬ ‫הדרך‪ .‬מטול־כרם פנתה המסילה‬ ‫גשר לרכבת‬
‫‪ 12‬קילומטר בקירוב‪ ,‬הושלמה כנראה‬ ‫דרומה‪ ,‬לכיוון באר־שבע — כ־‪150‬‬
‫בראשית שנת ‪ . 1915‬בשכם הקימו‬ ‫קילומטר — ומאוחר יותר אל תוך‬ ‫התודכית שענד על חזהו וענד אותה‬
‫התורכים מבנה מפואר לתחנה‪ .‬שרי­‬ ‫סיני‪ .‬תחנת־הרכבת של מסעודיה‬ ‫לי והורה לאחד ממלוויו לרשום את‬
‫דיה ניצבים כיום במרכז העיר‪ ,‬על‬ ‫היתה אחת ההתנחלויות הראשונות‬ ‫שמי כדי להמציא לי תעודה צבאית‬
‫של גוש‪-‬אמונים בשנות ה־‪ ,70‬שעור­‬ ‫למדליה‪ ...‬חשבתי בלבי טוב שזה‬
‫הכביש הראשי‪.‬‬
‫בתחילת שנת ‪ 1918‬הגיעה דרכה‬ ‫רה פעולות ותגובות רבות‪.‬‬ ‫נגמר במדליה ולא בכדור״‪.‬‬
‫של שלוחה זו אספקח לכוחות בפי­‬ ‫סעיף משני של מסילת הברזל‬ ‫ממנהרת רומן נמשכה המסילה‬
‫קודו של מוסטפה כמאל פחה‪ ,‬המוכר‬ ‫שיצאה ממסעודיה‪ ,‬הוליך לשכם‪.‬‬ ‫לתחנת הרכבת מסעודיה‪ ,‬מרחק קצר‬
‫יותר בשמו אתא־תורק‪ ,‬הוא אבי‬ ‫פסי־הרכבת הונחו על התווי של‬ ‫מצפון לחורבות שומרון‪ ,‬היא סבסטיה‬
‫תורכיה המודרנית‪ .‬כוחותיו של‬ ‫מסילת הברזל שתוכנן עוד בשנת‬ ‫הרומאית‪ .‬התווי‪ ,‬הניכר עד היום‬
‫אתא־תורק החזיקו זמן מה בקו החזית‬ ‫‪ 1913‬ונועד להגיע מהצפון לירושלים‪,‬‬ ‫בשטח — למרות שהפסים נעלמו‬
‫לרוחב גב ההר‪ ,‬מדרום לשכם‪ ,‬לאחר‬ ‫מזמן — עבר בחלקו בתוך חפירים‬
‫חצובים היטב ומדופנים בקירות תמך‬
‫כיבוש ירושלים בידי אלנבי‪.‬‬ ‫ובחלקו חוא עבר על גבי סוללות עפר‬
‫לאחר כיבוש הארץ בידי האנגלים‬ ‫המדלגות מעל ואדיות‪ ,‬עם מעבירי‬
‫הם השתמשו במסילה לצורך הובלת‬ ‫מים בתחתיתם‪ ,‬כדרוש על פי כל‬
‫עצים מיער שהיה על הר־כביר‪ ,‬לתצ­‬ ‫מפרט טכני‪ .‬הקטע הזה מפותל ביותר‪,‬‬
‫רוכת הפחם בארץ‪ .‬השימוש במסילה‬ ‫כדי לשמור על שיפוע של אחוז אחד‪.‬‬
‫נמשך עד שהקרונות התבלו‪ ,‬ולא ניתן‬ ‫במסעודיה התפלגה המסילה לשתי‬
‫היה להשתמש בהם יותר‪ .‬הקרונות‬ ‫שלוחות‪ .‬הסעיף העיקרי של המסילה‬
‫החדשים לא התאימו למסילה זו‪ ,‬שכן‬ ‫פנה ממסעודיח בקשת רחבה מערבה‪,‬‬
‫היא היתה צרה מהרוחב הרגיל‪ .‬הת­‬ ‫ומשם ירד לעבר העיירה טול־כרם‪.‬‬
‫נועה בקו עפולה‪-‬שכם עד מסעודיה‪,‬‬ ‫קטע זה היה קשה לבניה בשל מבנה‬
‫נפסקה בשנת ‪ ,1932‬ואילו התנועה‬ ‫השטח‪ ,‬ופסיו של מייסנר הונחו‬
‫מנור אל־שמס שליד טול‪-‬כרם לשכם‬ ‫בתושיה רבה‪ ,‬מותאמים לקווי הגובה‬
‫של ההרים‪ .‬כמו במנהרת רומן‪ ,‬גם‬
‫נמשכה עוד שש שנים‪ ,‬עד ‪. 1938‬‬ ‫כאן השתמש מייסנר בחידוש טכנולו­‬
‫במאי ‪ 1918‬החלו התורכים בבניית‬ ‫גי‪ :‬ליד הכפר רמין‪ ,‬סמוך לפניה לכפר‬
‫מסילה צרה של ‪ 60‬סנטימטר‪ ,‬כדי‬ ‫בית־ליד‪ ,‬מעל כביש שכם־טול כרם‪,‬‬
‫להוביל ציוד צבאי‪ ,‬דרך שכונות‬ ‫נבנה הגשר הראשון בארץ של פסי‬
‫יהודיות במערב ירושלים‪ ,‬לכיוון רמ­‬ ‫רכבת מעל כביש‪ .‬הגשר לא קיים‬
‫אללה‪ .‬ולקראת אמצע ספטמבר אותה‬ ‫כיום‪ ,‬אבל שרידיו נראים בשולי‬
‫שנה הגיעה עד אל‪-‬בירה‪ .‬המשך‬
‫התווי‪ ,‬עד הכפר עין־יברוד‪ ,‬אמנם‬ ‫‪8‬‬
‫נמדד‪ ,‬אך לא נסלל‪ .‬המשך המתקפה‬
‫האנגלית על התורכים באותו חודש‬
‫הרחיק את קו החזית‪ ,‬וגם מסילה זו‬
‫סיימה את תפקידה קצר הימים‪.‬‬
‫שרידים מועטים בלבד נותרו ממנה‬

‫בשטח‪.‬‬

‫אליעזר תיבון ‪ -‬תאוה ללמד‬

‫אליעזר תיבון כמו מורים אחרים בארץ בשנות העשרים‪ ,‬השלושים והארבעים לא ראה‬
‫את עיקר מלאכתו בהוראה‪ ,‬אלא גם בהרכשת דעת לבני הארץ‪ .‬היתה בו‪ ,‬כמו במורים‬
‫אחרים בני דורו‪ ,‬תאוה ללמד ולהפיץ תורה ברבים‪ .‬תיבון עלה לארץ בשנת ‪ ,1934‬לימד‬
‫בבית־החינוך לילדי עובדים בתל״אביב ובסמינר הקיבוצים ופירסם מאות מאמרים‬
‫בתחומי המקרא‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬יהדות ומדע‪ .‬הוא כתב בכל כתבי העת‪ ,‬שבועונים‪ ,‬ירחונים‪,‬‬
‫עתוני ילדים ואנציקלופדיות‪ .‬הילדים שחיו בארץ באותה תקופה למדו נושאי טבע‪ ,‬בעלי*‬
‫חיים‪ ,‬אסטרונומיה‪ ,‬היסטוריה או ארכיאולוגיה ממאמריו ורשימותיו‪ .‬הם חייבים הרבה לו‬
‫ולחבריו המורים־מחברים על כך שלא היו בורים בענייני העולם והארץ‪ .‬שמותיהם של‬
‫הספרים שפירסם גם הם עדות לקשת הרחבה של הנושאים שעניינו אותו ושאותם ביקש‬
‫להעביר לאחרים‪ :‬מסתרי ימי קדם‪ ,‬בשערי התרבות‪ ,‬מכונות משנות פני עולם‪ ,‬הספר‪,‬‬
‫העתון והדפוס‪ ,‬התפתחות האדם‪ ,‬עמנו בתפוצות‪ .‬הוא פירסם גם מאמרים ב״עתמול״‬
‫בנושאי ההיסטוריה היהודית‪ .‬בימים אלו הוא נפטר והוא בן תשעיס״ושנים‪ .‬מה שלימד‬
‫חילחל ושקע בתרבותם ובהשכלתם של בני הארץ‪ .‬על כך מגיעה לו ולחבריו המורים‬

‫תודתם‪.‬‬