Page 11 - etmol_140
P. 11

‫‪V tS t‬‬

                ‫‪W r4‬‬
                ‫ר‪-‬ו ‪-‬ז »‬

‫עיטור לירושלים‬

‫ארץ של מעלה‪ ,‬ארץ של מטה‬

‫היחס לארץ־ישראל במשך הרותח היה יחס של ערגה‪ ,‬אבל גם של חרדה‬

                ‫מאת אביעזר רביצקי‬

 ‫אלכסנדריה הבדיל בין עיר הקודש לבין המולדת‪ .‬ירושלים‬   ‫האם תוכל ארץ הקודש להיות גם ארץ מולדת? האם‬
 ‫היא אכן מטרופולין ועיר הקודש של היהודי‪ ,‬אך המולדת‬    ‫אפשר שאותו מקום עצמו יצטייר בתודעה בתור ״היכל‬
                                                      ‫המלך׳ ו״שער השמים״‪ ,‬אך בה בשעה הוא גם ייתפס‬
           ‫מצויה במקום שבו נולדו הוא ואבותיו בגלות‪(.‬‬  ‫בתור ״בית חייו״ של העם ו״חיק אמו״ של היחיד? האם‬
 ‫החרדה הדתית מן הקודש היא תופעה מוכרת וידועה‪,‬‬         ‫ניתן ליישב את השניות הזו ביחס לארץ־ישראל‪ ,‬כפי‬
 ‫לא כל שכן היראה המסורתית מפני המקום הקדוש‪ .‬אך‬        ‫שהתגלתה שוב ושוב בתולדות ישראל ובמקורות ישראל?‬
 ‫בתולדות הדתות‪ ,‬היראה הזו כוונה בדרך כלל כלפי מרכז‬    ‫המולדת‪ ,‬הבית‪ ,‬מזמינים אינטימיות‪ ,‬נינוחות‪ ,‬טבעיות‪.‬‬
 ‫מוגדר ואתר מסוים — כלפי אבן שתיה‪ ,‬ההיכל‪ ,‬האתר‪,‬‬       ‫הם אמורים לגונן ולסוכך על הבנים‪ .‬ואילו הקודש מעורר‬
 ‫ההר‪ ,‬או העיר — לא כלפי ארץ שלמה שאופפת את בניה‬       ‫תחושה של רוממות ויראה‪ ,‬הוא תובע מאתנו את תביעתו‬
 ‫מכל עבר‪ .‬בכל המקרים הללו‪ ,‬הקדושה קורנת ממוקד אחד‬     ‫המיוחדת‪ ,‬ובצד המשיכה והכיסופין לקראתו‪ ,‬הוא גם‬
 ‫או נאצלת ממוקדים אחדים‪ ,‬אך היא מותירה סביבה‬          ‫מעורר בלבנו רתיעה וחרדה מפניו‪ .‬המולדת היא קטגוריה‬
 ‫מקומות פנויים של שגרה וחולין‪ .‬לא כן לגבי ארץ הקודש‬   ‫לאומית והיסטורית‪ ,‬בעוד שהקדושה היא קטגוריה דתית‪.‬‬
 ‫במסורת היהודית הבתר־מקראית‪ .‬כאן‪ ,‬משכנה של‬            ‫הבית הוא מושג קיומי מובהק — ״רחם על ציון כי היא‬
 ‫השכינה התפשט בתודעה הדתית על פני המרחב כולו‪:‬‬         ‫בית חיינו״ אנו מתפללים‪ .‬ואילו הקודש הוא מושג‬
 ‫לא בית אחד או בתים אחדים היו למוקד הקדושה אלא‬        ‫מטאפיסי‪ ,‬שמעבר לטבעי‪ ,‬מובהק — ״מה נורא המקום‬
 ‫הבית הקיבוצי כולו‪ ,‬כדברי יהודה הלוי בשירו ״דבריך‬     ‫הזה‪ ,‬אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים״‬
 ‫במור״‪ :‬״ארץ אשר מלאה שערים‪ ,‬לנגדם שערי שחק‬           ‫)בראשית כ״ח‪ ,‬י״ז(‪ .‬הבית נועד בעיקר להעניק ולקרב —‬
 ‫פתוחים״‪ .‬בהתאמה לכך‪ ,‬גם המתח העמוק בין משיכה‬         ‫ואילו הקודש אמור גם לתבוע ולאיים‪ .‬אמת‪ ,‬במרוצת‬
 ‫לחרדה התרחב ונסוב כלפי הא ‪ p‬כולה‪ .‬ארץ הקודש אמנם‬     ‫הדורות נועדו שניהם יחדיו והילכו תמיד זה בצד זה‪ .‬אך‬
 ‫ריתקה אליה את בניה בעבותות של אהבה‪ ,‬אך בעת‬           ‫הזיווג ביניהם עורר מתחים רבים — ואפילו מדנים —‬
 ‫ובעונה אחת היא גם איימה על בניה — ובמיוחד על גוליה‬   ‫ולעתים הגיע עד משבר‪) .‬מעניין לציין‪ ,‬כי פילון איש‬
 ‫— היא הטילה עליהם מורא מכוח תביעותיה הדתיות‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16