Page 10 - etmol_140
P. 10
אלא אפילו בהלה .ולכן לא רק לפחות לגבי אבהות; אלא דחה את הצורך בבשלות מלאה לשם חיי מין
שהנושא לא זכה לדיון ענייני רציני מועד חיי המין לגילים ,25-20כי תקינים .בשלות זו מחייבת התאפקות
אלא שהחוברת ״הזרע למינהו״ הו בארצנו :״היפה והחמה ...גוף האדם בשנות הצמיחה וההתבגרות ,כפי
חרמה ועותקיה נגנזו ולכן אין תמה, צומח ומתפתח עד עשרים — עש־ שהסביר זאת לגבי הצומח והחי:
שחיבור זה אינו נזכר בערכים על רים־וחמש שנים ,שאז יוכל האדם ״בשעה שהם רכים וצעירים ואינם
זוטא ב״אנציקלופדיה העברית״ וב להוליד וללדת בצלמו וכדמותו״ .כדי יכולים להזריע זרע ולהעמיד דורות,
מספר לכסיקונים .גם בכרטסת של לחזק את מסקנתו בצורך להתאפקות צריכים הם בתחילה להתפתח ב ג ו
הספרייה הלאומית בירושלים צוין, מינית עד שנות העשרים ,הדגיש זוטא, פם ו ב נ פ ש ם ואחרי כן תבוא גם
שהתאפקות מינית עד לבשלות המל עת ה ז י ו ו ג ,יוכלו להזריע ולהוליד
שהחוברת אבדה. אה היא גם צורך לאומי :״והאנשים
כך נשכחה תרומתו של זוטא לחינוך הבריאים בגופם ובנפשם תקוות העם בנים״.
המיני בארץ ,וחוברתו אינה נזכרת
בחיבורים על תולדות החינוך וגם לא כולו היא״. לדחות את החופה
ברשימות ביבליוגרפיות בנושא החי למרות מעמדו של זוטא במערכת
נוך המיני .לכן חשוב להזכיר נשכחות החינוך בארץ ,גישתו העניינית בה ואם כך לגבי בעלי חיים כל שכן
ולציין ,שזוטא — שזכויות רבות לו סברת נושא המין והדגשתו ,שהמין שעל בני הנעורים לנהוג כך .לגביהם
בחינוך העברי-לאומי — היה גם הוא מתנת הבורא ולכן יש לעסוק בו לא קיבל זוטא את הצעת חז״ל בפרקי
חלוץ החינוך המיני ,אלא שהוא בזהירות ובאחריות רק עם הבשלות אבות :״בז שמונה עשרה לחופה״.
הקדים את דורו ולא זכה שיישמו הבגרותית המלאה — עוררה חוברתו
של זוטא בהרב המורים לא רה מבוכה
את תורתו בנושא זה.
דוד בן־גוריון נואם בפתח־תקוה929 ,ו «•א ם vyn
תמיד)בעת שמחויחים( .פועל טוב מרוויח שני פרנקים ליום)יש בן־מרחן מס9ר על ימח הואש1נים בארץ
המרוויחים יותר ,אך אני כותב מספר ממוצע( ,ומקסימום
הוצאותינו הוא רק פרנק .ואם באים לפלונסק אנשים ומספרים כי בימים אלה ,במלאות 20ו שנה לייסוד פתח־תקוה ,יצא לאור
פה מתים מרעב ,משחפת או מתולירע -צריך לדעת כי בוודאי על־ידי עיריית פתח־תקוה ,ספר־אלבום גדול ומקיף מאת אריה
לא מצאו בארץ את כל מה שהם מוצאים בוורשה או במקומות חשביה ,על תולדות המושבה ,הראשונה במושבות הארץ ,שהיתה
החביבים להם .תחת כל המגרעות אשר מניתי למעלה בדבר לעיר גדולה .רבים מן המפעלים החשובים נוצרו בפתח־תקוה
המאכלים אני צריך להוסיף כדי שהאמת תהיה מלאה ,כי יש פה ואריה חשביה מספר עליהם בעניין רב והם מלווים בצילומים
מיני אוכל טובים העולים בזול גדול ,ורק צריך לדעת כיצד
לעשותם ,ולכן אם יחיו פה לא צעיר בודד ,אלא משפחה שלמה מרהיבים ,המשלימים את סיפור המעשה המופלא.
של צעירים שיש ביניהם גם נערה ,כגון שני אחים ואחות ,יוכלו רבים מהעולים לארץ בראשית המאה היו פועלים ,שאת
גם בעת שהאחות לא תעבוד כלל ,רק תעסוק בהליכות הבית, תחנתם הראשונה עשו בפתח־תקוה ,ביניהם היה גם דוד בן־גוריון
לחיות חיים נעימים וגם לחסוך מעט כסף .וכל אסון הפועלים שעלה לארץ בסוף קיץ 906ו ,וחמישה ימים אחרי שבא ליפו ,יצא
נמצא בזה שאינם יודעים לבשל וגם אינם פנויים לזה .רק זאת
אוכל להגיד בבטחה גמורה ומוחלטת ,כי פה עוד לא קרה וגם לא לפתח־תקוה ,שם מצא עבודה בפרדס ושלח מכתב לאביו:
יקרה שמי שהוא ,אפילו ״שלומיאל״ היותר גדול )המרובים פה,
פתח־תקוה היא המושבה היותר גדולה ובריאה בכל מושבות
לדאבוני הגדול( ימות פה ברעב. יהודה .בה יש מאה וארבעים בעלי־אחוזות ,וכמעט מצבם של
כולם הוא איתן .יש בה רצען אחד ,שבא שמה בידיים ריקות,
ומעבודתו בלבד עשה הון לערך שלושים אלף רובל .גם נפח יש
שם אשר עשה הון רב ,ועוד היום הוא מרוויח לערד עשרים
)לפעמים תכופות גם מאה( רובל ליום .בפלונסק אולי לא תוכלו
להבין זאת ,אך לפי תנאי החיים במושבה אין זה מפליא כלל .עוד
מלאכה אחת יש כאן המביאה דוות טוב לבעליה -עשיית
עגלות .יתר המלאכות לא יצליחו פה .אתר מבעלי המלאכה
הנזכרים ,אם יבוא הנה עם מאתיים־שלוש מאות רובל בצלחתו,
כדי שיוכל בעצמו לפתוח בית־מלאכה ולא יצטרך להשכיר את
עצמו לאחר -יוכל לעשות עסק מצוין .מצב הפועל הוא לעת־
עתה כזה :לא כל איש יוכל להיות פה בתור פועל ,יען כי תנאי
החיים גרועים מאשר ברוסיה .בקיץ אין חלב ,חמאה כמעט שאין
לגמרי ,הלחם איננו מן המובחר ,הבשר יקר קצת מאשר אצלנו,
יתר המאכלים יכול לאכול רק זה שכבר התרגל והסתגל אליהם.
חוץ מזה יש קודחים הרבה בקיץ .ולכן יכולים להישאר באר 7
ישראל רק שני טיפוסים של פועלים :או בעלי רצון כביר או בעלי
יכולת; כלומר ,צעירים חזקים שהורגלו לעבודה קשה .אלה
האתרוגים יכולים גם לחסוך משכרם סכום הגון ,יען כי מרוויחים
10