Page 15 - etmol_140
P. 15
דור דעה
עד העקשים
מלתמת ההשבלה בתימן; מתנגדי הקבלה
נגד השוקדים על תודת הסוד
הרב יחיה קאפח ,אבי התנועה מאת יהודה ניני
התנהגותו של יוסף הלוי ודבדיו הקשים הדהימו את האקדמיה הלאומית הצרפתית וחברת כי״ח — ״כל
השלושה וזרעו ספק בלבם לגבי קדושתה של חכמת ישראל חברים״ — שלחו בשנת 1869את יוסף הלוי
הקבלה .יוסף הלוי לא היה אדם מן השוק בעיניהם .הם לחקור ולהעתיק כתובות שבאיות וחמיאריות בתימן .יוסף
חשבוהו לרב ״חכם״ מירושלים ולדבריו היה ערך רב הלוי היה משכיל מובהק וחוקר לשונות שמיות מפורסם.
ומשמעות עמוקה .מכאן ואילך החלו השלושה שואלים הלוי היה שנוי במחלוקת בעולמה של היהדות .באירופה
עצמם שמא יש ממש בדבדיו ,ומה שהיה ודאי בעיניהם היה מפורסם כמשכיל .בטורקיה כ״מסיונר המתעטף
נעשה צריך עיון .אבל חלפו שנים רבות עד שמה שהיה באצטלא של יהודי ומסית את ילדי ישראל להתרחק
ספק שבלב יצא לרשות הדבים והספק בקדושת הקבלה מאמונתם ומדתם״ ,ובתימן כרב וכתלמיד חכם .ייתכן כי
הפך לוודאי .אבל בין ספק ראשון זה לבין ההתפרצות שליחותו מטעם כי״ח לא היתה אלא כיסוי לפעילותו
הרוחנית והיצרית העזה שבאה ב־ 1913אירעו כמה המדעית ,שכן כשליח כי״ח יכול היה להתחזות לרב ושד״ר
ולהעלים מעין המוסלמים את שליחותו האמיתית ,והיא
אירועים חשובים.
חקר קדמוניות תימן.
ביקורו של גלזר
נוכחותו של יוסף הלוי במשך חודשים רבים בתימן
אדוארד גלזר מווינה ,שקנה לו שם עולם בחקר הכתובות השפיעה על גרעין מיוחד של תלמידי חכמים .מלווהו
השבאיות בתימן ,ערך בשנות ri־ 80של המאה ה־19 ומדריכו המסור והנאמן חיים חבשוש איש צנעא מספר
ארבעה מסעות מחקר בתימן .את מסעו האחרון שם ערך בספר זיכרונותיו על מסעו המשותף עם הלוי ,על השפעתו
בשנת . 1894במסעותיו בתימן עמד גלזר בקשד הדוק עם
קבוצת תלמידי חכמים מקהילת צנעא ,ולאחר שובו ממסעו הרבה עליו ועל אורחות מחשבתו.
האחדון בתימן שלח ליחיא קאפח ידידו שלושה ספרים:
״קנאת אמת״ ,״ארי נוהם״ ו״שאגת אריה וקול סכל״. יוסף הלוי נפגש גם עם קבוצה של תלמידי חכמים
ספרים אלו שעניינם התנגדות וביקורת על חכמת הקבלה, מובהקים מן העיר צנעא ,שהבולטים מביניהם ,בנוסף
היו מאבני הפולמוס על תקפותה של חכמה זו וקדושתה. לחבשוש היו יחיא קאפח וסעיד ערוסי .שלושה אלה ,מתוך
משפרצה המחלוקת בעניין קדושת הקבלה הפך גלזר בעיני רצון להניח את דעתו של יוסף הלוי ולהראותו מה רבה
חסידי הקבלה לגוי גמור וערל מוכח .אבל גלזר ,שהיה שקידתה של קהילת צנעא בתורת הנגלה והנסתר ,לקחוהו
יהודי משכיל ,השפיע הן במישרין הן בעקיפין על תפיסת עמהם באחד הלילות ל״סיור״ בבתי־הכנסת הרבים
עולמם של יחיא קאפח ,חיים חבשוש וסעיד בן יוסף שבצנעא .והנה מה שכתב יוסף קאפח ,נכדו של יחיא
עדוסי ,שהיו דאשי תנועת ההשכלה בתימן .בשהייתו קאפח ,על סיור זה כפי ששמע מפי סבו :״ונקום בלילה
הממושכת בתימן ,בארבעת מסעותיו ,שוחח ארוכות על ועוררנוהו משנתו באשמורה האחרונה והולכנוהו לבית
היהדות כפי שהוא ראה אותה בעיניו המשכילות־ הכנסת ובכל אחת מהן היה רואה אותה מתוך הפתח ולא
הרציונליסטיות .ומה שזרע יוסף הלוי בהתפרצותו החד־ היה נכנס ולא דיבר מאומה ,ואנחנו מחרישים משתאים
פעמית ,קנה לו ביסוס של קבע בעקבות נוכחותו של גלזר. לשמוע מפיו שבח עדתנו .ויהי כראותו אותם גורסים בספר
הזוהר בקול רינה וזמרה בגרסא בעלמא ,ויספוק על ידך
יש לזכור שבעוד ההשכלה באירופח חמרכזית ובמזרחה ויאמר ברוך דיין האמת עזבו דברי אלקים חיים ועוסקים
לוותה ביציאה לתדבות חול ולעזיבת הדת עד כדי מלחמה בספרים אלה .אנו כשומענו את דבריו נרתענו לאחורינו
בה ,היתה תפיסת עולמה של קבוצת המשכילים בתימן ונשתוממנו על זה ונתביישנו .והוסיף לומד איך לא ידעו
ולא יבינו מה הם לומדים והמשיך בדבדי זלזול בחכמת
15
הקבלה״.