Page 22 - etmol_140

‫מקונצרט ועד חוגייזה‬
‫מכתבים מירושלים נמצור ב״‪948‬ו‬

‫אנה ואדמונד ירושלם‪ ,‬עלו לארץ מווינה בשנת ‪ 1939‬והשתקעו בשכונת קרית־שמואל בירושלים‪ .‬השנים‪ ,‬ציונים זה שנים רבות‪,‬‬
‫שלחו את חמשת ילדיהם לארץ‪ .‬אדמונד‪ ,‬מורה להיסטוריה בבית־ספר על־תיכוני בווינה‪ ,‬כבן ‪ 60‬בבואו לארץ‪ ,‬עבד במשרדי הצבא‬
‫הבריטי‪ .‬חמשת ילדיהם ‪ -‬לילי‪ ,‬לוטה‪ ,‬מיכאל‪ ,‬מרים וחוה הצטרפו לקיבוצים שונים בארץ‪ .‬ב־‪947‬ו‪ ,‬משהוחל בכתיבת‬
‫האנציקלופדיה העברית‪ ,‬צורף אדמונד לעורכים וכתב ערכים בהיסטוריה‪ .‬בפרוץ מלחמת העצמאות ב־‪ 1948‬הרבתה אנה לכתוב‬
‫לחמשת ילדיה בקיבוצים וסיפרה על החיים בעיר שבמצוד‪ .‬לעתים כתבה לכל ילד לחוד ולעתים‪ ,‬כתבה אותו מכתב בהעתקים לכל‬
‫הילדים‪ .‬מכתבים אלו מספרים על האווירה בעיר הנצורה‪ :‬על הפגזות ללא הפסק‪ ,‬על קונצרטים‪ ,‬על מחסור במים ואוכל‪ ,‬על החיפוש‬
‫אחרי שיח החובייזה ששימש כמאכל‪ ,‬על אנשים שנהרגו בהפגזות ועל ארוחת יום הולדת של הכרוב האחרון‪ .‬אנו מביאים כאן‬

‫קטעים מתורגמים לעברית מן המכתבים‪.‬‬

‫אנו ישנים בחדר האחורי‪ ,‬המוגן מכדורים‪ ,‬מבשלים בחדר‬ ‫‪ 30‬בנובמבר ‪1947‬‬
‫זה על תנור הנפט וככה מחממים גם את החדר ל־‪ 8‬עד ‪10‬‬ ‫כרגע חזרנו מעל־יד הסוכנות‪ ,‬ראינו את ההמון החוגג‪,‬‬
‫מעלות‪ .‬אנו לא מעוצבנים וישנים היטב בלילה‪ .‬אפילו‬
‫ילדים וילדים גדולים‪ ,‬מאושרים‪.‬‬
‫שמתעוררים מיריות‪ ,‬נרדמים שוב אחרי שזה משתתק‪.‬‬ ‫בלילה התעוררתי מצעקות רמות ברחוב‪ ,‬אבל הייתי‬
‫מנומנמת ולא תפסתי מה קורה‪ ,‬כך שהחדשה הגדולה‪,‬‬
‫‪ 22‬במרס‬ ‫החלטת האו״ם על הקמת מדינה יהודית‪ ,‬נודעה לנו רק‬
‫בגלל הירי המתמשך אתמול שוב לא יכולתי לבקר אצל‬ ‫בבוקר מהרדיו‪ .‬אבל רבים קמו בלילה והלכו לסוכנות‪ ,‬שיתפו‬
‫שווארץ‪ ,‬כי אנו גרים במקומות חשופים לאש‪ .‬היום אחרי‬ ‫עצמם בנאומים ובריקודים‪ .‬כל הבוקר עברו משאיות עם‬
‫הצהרים היתה שוב אש תופת מכיוון קטמון‪ ,‬עם קולות‬ ‫ילדים שרים וצועקים‪ ,‬ברחוב יפו‪ ,‬לפני תחנת אגד‪ ,‬רוקדים‬
‫כדורים מסביב לבית‪ .‬באותו זמן הילדים משחקים בחצר‬ ‫באמצע הכביש‪ .‬החיילים האנגלים מעמיסים ילדים על‬
‫האחורית של הבית השכן‪ ,‬כאילו כלום‪ ,‬ואם מפסיק הירי‪,‬‬ ‫המשורינים ומטיילים אתם‪ .‬האושר קורץ מהאנשים‪ .‬יום גדול‪.‬‬
‫יוצאים אנשים מאחורי המחסום‪ ,‬לוקחים את הילדים מן‬ ‫שמעתי ילד קטן אומר ״ערבים מסכנים היום״‪ .‬יש לו לב טוב‪.‬‬

‫המעון ורצים הביתה‪.‬‬ ‫‪ 1‬במרס ‪1948‬‬
‫זה היום השלישי שבחוץ אפס מעלות‪ ,‬בחדר הקדמי אנחנו‬
‫‪ 27‬במרס‬ ‫מדליקים תנור‪ .‬קיבלנו מידידים את הקצבת הנפט שלהם‪ ,‬כי‬
‫היום לפני הצהרים הייתי בהרצאה מדינית שהיה תענוג‬
‫לשמוע אותה‪ .‬קורט בלומנפלד )ממנהיגי הציונות בגרמניה(‬ ‫יש להם תנור חשמלי‪ .‬מקבלים חצי פח לכל משפחה‪.‬‬
‫עדיין נואם בחסד וטוען למען עמידה איתנה ודבקות במטרות‬
‫שהצבנו לעצמנו‪ .‬צריך שכל אחד ימלא את המוטל עליו בלי‬ ‫‪ 12‬במרס‬
‫לדבר ולהתמרמר הרבה‪ .‬יש לנו נוער נהדר‪ ,‬זאת מתנת‬ ‫)על הפיצוץ במוסדות הלאומיים‪ ,‬בו נהרגו ‪ 10‬איש(‬
‫אלוהים שאנו מתברכים בה‪ ,‬הוא שיפר את מצב הרוח‪ ,‬ללא‬ ‫הייתה זאת התקפת הפיצוץ המחרידה השלישית ואנו‬
‫רואים‪ ,‬שלמרות כל אמצעי השמירה והמחסומים אי־אפשר‬
‫ספק‪.‬‬ ‫למנוע אותן‪ ,‬כי לצבא הבריטי מוכרחים לתת לעבור‪ .‬הם‬
‫מאתמול אין חלב‪ ,‬חנויות הירקות ריקות‪ .‬אומרים שאתמול‬ ‫גנבו את מכונית הקונסול האמריקאי עם הנהג הערבי‪,‬‬
‫הכו אנשים זה את זה בגלל לחם‪ .‬יש לנו כמה קילוגרמים של‬ ‫אשר הסיע את חומר הנפץ‪ .‬אומרים שתפסו אנגלי אחד‪,‬‬
‫קמח‪ ,‬שאי אפשר להשיגו בחנויות וגם אורז ואיטריות‪ ,‬צריך‬ ‫אבל קשה לתפוס את הפושעים האלה‪ .‬מהבוקר מוקדם‬
‫להסתובב בעיר ולחפש כי לפעמים יש מצרכים מסויימים‬ ‫יורים לאורך הרחוב של חנות המכולת ואין מעיזים לעבור‬
‫בחנות זו או אחרת‪ .‬חנויות הבשר הלא־כשר מוטרדות על־ידי‬ ‫לשם‪ .‬היום אחרי הצהריים‪ ,‬כאשר אבא היה בעיר‪ ,‬היה‬
‫הבחורים עם הפיאות‪ .‬תסלחו לי שאני כותבת כל־כך הרבה‬ ‫כאן שמח במיוחד‪ ,‬כי האנגלים החליטו להציב תותחים‬
‫על אוכל‪ ,‬אבל יותר בריא אם אני מתייחסת פחות לפוליטיקה‪.‬‬ ‫גדולים ליד הבית השכן‪ ,‬וכאשר הצלפים מקטמון פתחו‬
‫באש עלינו‪ ,‬השיבו להם התותחים ברעש גדול‪ .‬תמרות‬
‫‪ 5‬באפריל‬
‫היום הפתעה נעימה — מכתבים מהבת מעין־גב‪.‬‬ ‫עשן עולות מקטמון ומבית ספפה‪.‬‬
‫הצלחת כיבוש הקסטל מעוררת התפעלות‪ ,‬אבל כל הציר‬ ‫לפני כמה ימים הייתה לי הרפתקה בדרך חזרה מביקור‬
‫דרך ההרים אינו מובטח והעיר נשארת מנותקת‪ .‬לאנגלים יש‬ ‫אצל גב׳ שווארץ )אמא של תמר קולק(‪ .‬אחרי שיצאתי ב־‪5‬‬
‫ציר פתוח דרך רמאללה והיתר לא מעניין אותם‪ .‬ההסגר על‬ ‫אחרי הצהרים‪ ,‬החלה אש תופת מקטמון אל עבר רחביה‪,‬‬
‫העיר הינו נשק חזק בידי האויב‪ .‬מי שלא דאג למלאי מזון אין‬ ‫והיו פגיעות ברחוב עזה‪ .‬אני ועוד שכנה‪ ,‬שהלכה לחפש את‬
‫לו מה לאכול‪ ,‬כי החנויות ריקות‪ ,‬ויש רק הקצבה של רבע‬ ‫הילד שלה‪ ,‬נשכבנו בתעלה וחיכינו עד שיכולנו לעבור את‬
‫לחם ועוד גבינה לבנה לילדים‪ .‬זה שבועיים שלא בא חלב‪,‬‬ ‫הרחוב בריצה אל המדרגות שעולות לקרית־שמואל‪ .‬הגעתי‬
‫אבל לנו יש אבקת חלב וחלב משומר‪ .‬ממחר נשתה תה ואת‬
‫שתי הקופסאות האחרונות של אבקת חלב נשמור לזמנים עוד‬ ‫קצת רועדת‪.‬‬

‫‪22‬‬