Page 23 - ETMOL 40

‫בית־כנסת ״אשר הרופא״ שנקרא על שם אחד מרופאי השאה‬

‫רופאים בראש הקהילות‬ ‫נהוראי‪ ,‬ועמו בני משפחתו וחולים‬ ‫בנקירת עינים‪ .‬אולם מורבארי תורק לא‬
‫רבים‪.‬‬ ‫נחה‪ ,‬עד שפדתה את עיניו של חכים‬
‫שנתיים אחר שנרצח נאסר‪-‬א‪-‬דין‬
‫שאה )‪ (1896‬הגיע לפרס אלבר קונפינו‪,‬‬ ‫אחד מבניו של נהוראי‪ ,‬דוקטור‬ ‫יחזקאל בכסף רב‪.‬‬
‫שיסד בפרס בתי‪-‬ספר לילדי היהודים‬ ‫נהוראי לוקמן‪ ,‬שימש גם כנציג היהודים‬ ‫הנוסע קסטילמן שביקר בפרס בשנת‬
‫מטעם ה״אליאנם״‪ .‬קונפינו כתב שהרו­‬ ‫במג׳ליס‪ .‬נהוראי לוקמן היה יהודי‬ ‫‪ ,1860‬כתב אף הוא אודות חכים נהור־‬
‫פאים היהודים הם שעמדו בראשי‬ ‫שמרני ולא התערב ביותר בענייני‬ ‫אי‪ ,‬ואביו‪ ,‬חכם אהרון‪ :‬׳׳יש להם שכל‬
‫הקהילות‪ ,‬משום שאצל יהודי פרס לא‬ ‫פוליטיקה‪ .‬באחד הימים קם לו מתחרה‪,‬‬ ‫הרבה‪ ,‬פרנסה ברווח ובהשקט‪ .‬כל העיר‬
‫היו רבנים ותלמידי חכמים‪ ,‬שהיה בכו­‬ ‫שמואל חיים‪ ,‬שביקש להיבחר למג׳ליס‪.‬‬ ‫שומעים לקולם‪ ,‬אפילו הגויים״‪ .‬קסטי'‬
‫חם להנהיג את הקהל‪ ,‬כנהוג בארצות‬ ‫התחרות בין השנים הביאה לידי‪-‬כך‪,‬‬ ‫למן פגש בנהוראי עוד בהיותו בקשאן‪,‬‬
‫אחרות‪ .‬הוא סיפר שהרופאים היו‬ ‫ששמואל חיים נאסר על‪-‬ידי המשטרה‬ ‫ומעדות אחרת נודע‪ ,‬שמושל קשאן נטל‬
‫מעבירים את סודות הריפוי והרכבת‬ ‫לאחר שישב מספר שנים במאסר‪ ,‬הוצא‬ ‫בכוח את אחותו של נהוראי לאשה‪.‬‬
‫התרופות לבניהם‪ ,‬שירשו את מקומם‪.‬‬ ‫יתכן שזו הסיבה שהוא ומשפחתו עברו‬
‫אחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬החלו‬ ‫להורג באשמת בגידה‪.‬‬
‫צעירים יהודים מפרס יוצאים לארצות‬ ‫בן אחד ממשפחות הרופאים‪ ,‬מספרים‬ ‫לעיר הבירה‪.‬‬
‫אירופה ללמוד רפואה בשיטות אירו­‬ ‫הנוסעים‪ ,‬התנצר ונעשה למסיונר‪ .‬שמו‬
‫פיות‪ .‬כעבור שנים אחדות שבו לפרס‪,‬‬ ‫מירזה נורוללה‪ ,‬שכעבור זמן הקים‪,‬‬ ‫טיפול מעבר לוילון‬
‫והועסקו בבתי‪-‬חולים של המדינה ובבתי‬ ‫בכספי המיסיון‪ ,‬בית‪-‬ספר‪ ,‬לילדי היהו­‬
‫חולים של המוסדות היהודים‪ .‬רובם‬ ‫דים‪ .‬אחר שהקהילה התנגדה למעשיו‬ ‫בשנת ‪ 1896‬שהה בטהרן אלקן אדלר‪,‬‬
‫הוא עבר לאיספהן‪ ,‬שם המשיך במע­‬ ‫אספן ספרים יהודיים מלונדון‪ ,‬והתארח‬
‫היו חניכי בתי‪-‬הספר של ״אליאנס״‪.‬‬ ‫שיו‪ .‬אחיו הצעיר‪ ,‬אף הוא למד במיסיון‬ ‫בביתו של חכים נהוראי‪ ,‬שהוסיף לעצ­‬
‫השאה האחרון‪ ,‬מוחמד ריזה פהלוי‪,‬‬ ‫מו שם מוסלמי‪ ,‬נור״מחמוד‪ .‬בן ‪ 80‬שנה‬
‫שהודח מכסאו על ידי חומייני‪ ,‬העסיק‬ ‫והחל מטיף לנצרות‪.‬‬ ‫היה אז נהוראי‪ .‬בביתו מצא אדלר ספ­‬
‫אף הוא רופאים יהודים‪ .‬רופא שינים‬ ‫מירזה נורוללה גורש מאיספהן בשל‬ ‫ריה גדולה‪ ,‬בעיקר של ספרי רפואה‪.‬‬
‫מפורסם מי^טראל היה נוסע אחת למספר‬ ‫פעילותו המסיונרית‪ .‬הוא שב לטהרן‬ ‫הוא מספר כיצד טיפלו בניו של נהוראי‬
‫חדשים ל ^ ל בשיניו של השאה‪ ,‬כמותו‬ ‫והקים מרכז תרבותי נוצרי‪ .‬הואיל וידע‬ ‫בחולות מוסלמיות‪ ,‬רעולות‪-‬פנים‪ ,‬שני­‬
‫נסעו מומחים אחרים לטהרן לטפל‬ ‫מספר שפות‪ ,‬היו הסוחרים היהודים פו­‬ ‫תן למשש להן את הדופק מעבר לוילון‪.‬‬
‫בשאה‪ .‬רבו גם הפרסים שנזקקו‬ ‫נים אליו שינסח עבורם מכתבים באנג­‬ ‫השגריר הגרמני באותם ימים‪ ,‬פרידריר‬
‫לשירותיו של בית‪-‬החולים הדסה‬ ‫לית ובצרפתית‪ ,‬אל בתי‪-‬מסחר באירו­‬ ‫רוזן‪ ,‬צילם את חצרו של נור״מחמוד‪-‬‬
‫פה עמם עמדו בקשרי מסחר‪ .‬הוא רכש‬
‫בירושלים ובאו לכאן מארצם לריפוי‪.‬‬ ‫את אמונם של הסוחרים היהודים‪ ,‬שעמ­‬

‫דו בדרך הטבע בראש הקהילה‪.‬‬

‫‪23‬‬