Page 20 - ETMOL 40

‫בתקופה הניאוליתית־קדרית נוצרו במקומות שונים‬ ‫שמירה עברית‬
‫בארץ צלמיות בסגנון דומה‬
‫משהקימה מניה את הקולקטיב‪,‬‬
‫אילנה מו ^‬ ‫האמינה שהיא מקימה חבורה חקלאית‬
‫שיתופית‪ ,‬הראשונה בתולדות הארץ‪.‬‬
‫ולחיות‪-‬הבר‪,‬אשר חיו לידו‪.‬‬ ‫כ‪ 5000-‬שנה לפני הספירה‪ ,‬בתקופה‬ ‫לישראל שוחט שהצטרף אליה היו‬
‫בחפירות עזל ד״ר קפלן נתגלה חומר‬ ‫הניאוליתית‪ ,‬הגיעו אל הירקון כמה בתי‬ ‫רעיונות אחרים‪ .‬בשעה מסויימת ‪-‬‬
‫רב על דרכי חייהם של אלו שהם כנראה‬ ‫אב‪ ,‬חצו את הנהר‪ ,‬עברו בעמק קטן‪,‬‬ ‫קשה לקבוע מתי ‪ -‬נתגלתה למניה‬
‫״התושבים הראשונים״ של תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫בין שיחים שצמחו בו בצפיפות‪ ,‬עלו‬ ‫מטרתם של שוחט וחבריו‪ :‬הקמת איר־‬
‫אם כי הוא לא הצליח לגלות מניין באו‬ ‫במדרון של גבעה ליד הנהר וקבעו שם‬ ‫גון שומרים‪ .‬במושבות שמרו אז ערבים‬
‫המתיישבים ואם היו בתיהם של עץ או‬ ‫בלבד‪ ,‬שוחט וחבריו סברו‪ ,‬כי אין שום‬
‫סוכות של נצרים ועורות‪ ,‬שכן רק‬ ‫את ביתם‪.‬‬ ‫סיכוי ליישוב יהודי אם הבטחון‪ ,‬אם‬
‫חלקם התחתון של מבני המגורים נשת­‬ ‫אותה גבעה ‪ -‬היום היא רחוב סמטס‬ ‫השמירה על חייו‪ ,‬תהיה בידי זרים ‪-‬‬
‫מר‪ :‬בורות ושקעים בקרקע ושרידי‬ ‫בתל‪-‬אביב ‪ -‬היתה חלק במעגל גבעות‬ ‫לשם כך הוקם ״בר גיורא״‪ ,‬שבתחילה‬
‫כיריים‪ ,‬אבני ריחיים‪ ,‬כלי קיבול עשו­‬ ‫אשר כלל בחצי גורן קטן‪ ,‬שגבולו היה‬ ‫היה אירגון סודי‪ .‬משה סמילנסקי רומז‬
‫הירקון‪ ,‬את הגבעה של רחוב סמטס‪ ,‬הגב­‬ ‫על כך במאמרו על הקולקטיב‪ :‬״יש עוד‬
‫יים חרס‪ ,‬חצים ומגלים מצור‪.‬‬ ‫עות שגבלו לפני זמן לא רב )עד אשר‬ ‫איזה הסתדרות סודית קטנה בין הפוע­‬
‫נסלל שם כביש ונבנו בתים( את רחוב‬ ‫לים שבגליל שאינה ידועה לכל הפוע­‬
‫המטבח נוצר‬ ‫פנקס וגבעת רחוב יהושע בן נון שבק­‬ ‫לים ושידה‪ ,‬כנראה‪ ,‬בכל אותם המעשים‬
‫צה כיכר היל‪ ,‬בה נראים עד היום שרידי‬ ‫המעטים המתהווים והמתחדשים בתוך‬
‫אותו זמן ‪ -‬התקופה הניאוליתית‬
‫הקדרית ‪ -‬ברוך היה בתגליות‬ ‫המגורים מאותה תקופה‪.‬‬ ‫הפועלים״‪.‬‬
‫אנושיות חשובות ששינו את צורות‬ ‫ד״ר יעקב קפלן‪ ,‬הארכיאולוג של‬ ‫כדי לעשות את הצעד הראשון בהע­‬
‫החיים של בני האדם‪ ,‬זו היתה התקופה‬ ‫תל‪-‬אביב אשר חקר ישובים אלו‪ ,‬מציין‪,‬‬ ‫ברת השמירה לידיהם‪ ,‬הערימו חברי‬
‫בה הומצאה הקרמיקה‪ :‬שריפת חומר‬ ‫כי הנודדים מן הצפון בחרו להם למקום‬ ‫הקולקטיב על אליהו קראוזה‪ ,‬שחשש‬
‫באש ויצירת כלי‪-‬חרס שאיפשרו לאגור‬ ‫מגורים אותו מדר‪1‬ן מכיוון שהיה מכוסה‬ ‫למסור את השמירה ליהודים‪ ,‬שמא‬
‫תבואה ונוזלים‪ ,‬ליצור כלי אוכל ובי­‬ ‫טין‪ ,‬אשר נותר שם מימים קדומים‪,‬‬ ‫יתנקמו הערבים השכנים בחווה‪ .‬אנשי‬
‫שול‪ .‬אפשר לומר שבאותה תקופה נוצר‬ ‫ממימי השטפונות של הנהר‪ .‬אדמת טין‬ ‫בר‪-‬גיורא ״גנבו״ את הסוסה של קראו‪-‬‬
‫זו שימשה מצע נוח למגורים‪ .‬יתרון‬ ‫זה והוכיחו לו שהשומר הערבי לא‬
‫נוסף היה למקום‪ :‬קרבתו לנהר‬ ‫ממלא את תפקידו‪ .‬שומר ראשון נבחר‬
‫מטעמם ואחר‪-‬כך שומר נוסף ואחר־כך‬
‫הסכימו מושבות קרובות למסור את‬
‫שמירתם לידי חברי בר‪-‬גיורא ואחר‪-‬כך‬
‫הסתעפה שמירתם על פני ישובים‬

‫רבים‪ ,‬כך קם אירגון ״השומר״‪.‬‬
‫משנתחוור למניה שוחט מה בעצם‬
‫היתה כוונתו של ישראל שוחט ‪ -‬לא‬
‫כעסה ולא נפרדה מהחבורה‪ :‬היא‬
‫נצטרפה אליהם במלוא מרצה ועשתד‬
‫רבות למען ״השומר״‪ .‬היא אף נישאה‬
‫לישראל שוחט‪ .‬חברי הקולקטיב עברו‬
‫לשמירה והוא נתפרק‪ ,‬לאחר שהחבורה‬
‫החליטה לא לחדש את החוזה עם החווה‪,‬‬
‫למרות הפצרותיו של אליהו קראוזה‪.‬‬
‫החוזה נסתיים עם הדיש במכונות ורק‬
‫חבר אחד נשאר עד גמר הדיש בגוח‬
‫)ב‪ 26-‬לאוקטובר ‪ .(1908‬אנשי ״השד‬
‫מר״ התפזרו איש איש למקום שמירתו‬

‫ופעילותו‪.‬‬
‫לא נראה לי‪ ,‬כי היה זה ״הנסיון‬
‫הקבוצתי הראשון״ בארץ‪ ,‬במובן של‬
‫קבוצה שיתופית ושל קומונה‪ .‬הנסיון‬
‫הראשון להקים קבוצה בארץ היה של‬
‫דגניה‪ ,‬שנתיים לאחר מכן‪ .‬ראשיתה‬
‫אמנם לא היתד‪ ,‬לה משמעות רעיונית‪,‬‬
‫אך היא התפתחה במהירות ובהצלחה‬

‫לעבר קבוצה שיתופית רעיונית‪.‬‬
‫ואילו אותו קולקטיב שיסדה מניה‬
‫שוחט בסג׳רה יש לו ערך חשוב ונכבד‬
‫לכשעצמו‪ ,‬הוא לא קם ונהיה למה‬
‫שחשבה מניה ‪ -‬אולם הוא היה ערש‬

‫״השומר״ והשמירה העברית‪.‬‬

‫‪20‬‬