Page 15 - ETMOL 40
P. 15
לשתיה ולאהבת נשים ועם אחת מהן, מסורתי בחדר ,אך יחד עם זאת עיין גם היא שולחן ,כסאות וכמה נרות .כך
מלב׳לה היפהפיה ,אלמנה עשירה ויפה בספרי השכלה .הוא התחתן בגיל ,17 נוסדה להקת ״זמרי ברוד״ הראשונה.
אשר התגוררה בקושטא ,קשר קשרי התגרש כעבור זמן לא רב ופנה לחיי
אהבה ויש אומרים ,בי אף נשא אותה נדודים .מפעם לפעם היה מגיע לעיר ברל השקיע חלק גדול מהכסף שהר״
ברוד ושם התוודע ללהקת הזמרים ויח בשתיה ,אך הצליח גם לחסוך סכום
לאשה. ולמנהיגם ברל ברודר וכמוהו נהג כסף שבו הוציא לאור את פזמוניו.
להשמיע דברי חידוד ובדיחה .מברודי קובץ הכולל שלושים שירים שלו באי
כיצד מתז נסע לרומניה ושם נעשה מלמד ״מודר דיש הופיע בשנת 1876בעיר לבוב
ני״ ויחד עם זאת המשיך להתרועע עם ונקרא ״שירי זמרה״ .חלקם של הפזמו
על נסיבות מותו של ולוולה זבארזער יושבי הפונדקים והקשיב לזמרתם .כן נים תורגם לעברית בידי אברהם
חלוקות הדעות .יש אומרים כי נפטר התקרב לחוגי המשכילים שחיבבוהו. שלונסקי .בנו של ברל היה חבר
בקושטא מדלקת ריאות ויש אומרים ,כי שיריו ופזמוניו הושמעו בהזדמנויות ב״חובבי-ציוך׳ ופירסם מאמרים בשם
במה מזמרי ברוד אשר קינאו בו ,הרעי- שונות ורבים לא ידעו מי חיברם .שירו ״ים הציוני״ )ים -ראשי תיבות של
לוהו בשהותם עמו בפונדק דרכים. ״דער בלינדער בעטלער״ )הקבצן העי שמו יצחק מרגליות( .הבן לא ידע פר
אהובתו מלכ׳לה הקימה לו מצבה שע וור( הפך למעץ הימנון של הקבצנים
בעיירות רומניה וגליציה והם שרוהו טים רבים על חיי אביו.
ליה חרות הנוסח הבא: בכל הזדמנות .השפעת ניגוניו רבתה ברוד הקימה להקות זמר נוספות
עד-כדי-כך ,שפזמונים שחוברו על-ידו שנתפרסמו בעולם היהודי .בלכסיקון
המליץ המפואר ד בנימין זאב בד משה בגנות החסידים ,נחשבו אחר-כך לתולדות התיאטרון היהודי מובאים
ערענקראנץ /בשפה העברית עוז ותפארת כ״ניגונים חסידיים״ ועד היום ישנן שמותיהם של שלושים שחקנים וזמרים
הגברת /נועם שירך ילכד את בל הלבבות / חצרות של חסידים שבהן משמיעים את אשר נודעו כ״זמרי ברוד״ .בין האמנים
ירדת ממרום לדלת העם כושרו הארת /משוט ניגוניו ואין יודעים כי במקורם הם שירי של העיר :יעקב דובינסקי ,שכונה
לשונך נוכלים הוכו לרבבות /נטעי נעמנים ״יאקוקע״ והצטרף אחר-כך לתיאטרונו
הלא המה כל ספריך /זכרונך הטוב לדור עוד לעג לחסידות ולרבניה. של גולדפדן .כן נתפרסם הזמר יאנקא-
ישאר /אצלת מרוחך על קוראי דבריך /באור ספרו הראשון של ולוולה זבארזער לע הרשנביין שכינויו הוא ״יאנקאלע
החיים עתה גורלך האר; /נאסף אל עמו ביום הופיע בשפה העברית בעיר יאסי בשנת מיט דער הארמוניע״ ,יאסאלע דער
1856ושמו ״חזון למועד״ .לאחר מכן בלינדער )העיוור( ,וכן בירך בענדיקט
כ״ו לירח אייר שנת התרמ״ג .1883 פירסם חוברות באידיש ובעברית - שאפיר יליד פשמישל ,ששר גם בעב
״מקל נועם״ ו״מקל חובלים״ .גם את רית ,פולנית וגרמנית ,ואשר שירו ״אין
דמותו של ולוולה זבארזער קסמה שיריו תירגם אברהם שלונסקי .ולוולה דרויסען בלאזט אווינט אקאלטער״
למשורר איציק מאנגר ,שבמהותו הגיע בנדודיו לעיר וינה והסופר פרץ שימש באמור בהשראה לאביגדור
ובהתנהגותו היה נין ונכד לזמרי ברוד, סמולנסקין התלהב משיריו והשתדל ,בי המאירי שעה שכתב את ״מעל פסגת הר
והוא פירסם מחזור שירים בשם ״ועלו- עשירי וינה יתמכו בו .כמנהג אותם הצופים״ .כאחרון זמרי ברוד נחשב
על זבארזשער שרייבט בריוו צו מלכה ימים חיבר ולוולה שיר לכבוד קיסר שמילקע דער היזעריקער )שמואל הצ
דער שיינער״ )ולוולה זבארזער כותב
מכתבים למלכה היפה( .דמותו של ולוו- רוד(.
לה זבארזער הועלתה גם בספרו של
אידוב כהן ״שכחה ולקט״.
כאשר יסד אברהם גולדפדן בשנת
חבורת כלי־זמר במזרח׳אירופה
1876את תיאטרונו היה זה בהשראת אוסטריה פרנץ יוסף ושלח אותו לקיסר. נדודי ולוולה
מוריו ורבותיו ברל ברודר וולוולה השיר מצא חן בעיני הקיסר והוא התע
זבארזער .אחדים מ״זמרי ברודי״ אף ניין לדעת מיהו המחבר וציווה לתת לו המפורסם בין חבריו של ברל ברודר
נספחו לתיאטרונו ,ואם רואים באברהם פרס כספי על השיר .יחד עם זאת הוצא היה ללא ספק בנימין זאב ארנקראנץ,
גולדפדן את ״אבי״ התיאטרון היהודי, נגד ולוולה צו גירוש מהעיר ,כי הוא אשר נודע בכינויו ולוולה זבארזער ,על
אפשר בהחלט לראות בברל ברודר שהה בוינה באורח לא חוקי והפרס והצו שם עיר הולדתו זבארז שבגליציה.
ובוולוולה זבארזער את ה״סבים״ של בנימין זאב ארנקראנץ נולד בשנת
הגיעו לוולוולה ביחד. 1819וכמנהג הימים ההם קיבל חינוך
אותו תיאטרון. ולוולה המשיך בנדודיו ,התמכר