Page 19 - ETMOL 40

‫סג״רה בראשית המאה ‪ -‬מקום הולדת ה״קולקטיב״‬

‫להיווכח מנסיון עצמי עד כמה מסוגל הפועל‬ ‫הגיעו יחידים‪ .‬שוחט נתמנה כמנהל‬ ‫ברכישת קרקעות‪ .‬יחד עמו נסעו‪ ,‬בסוף‬
‫העברי לעבודה חקלאית‪.‬‬ ‫טחנה הקמח שהייתה שייכת לחווה‪.‬‬ ‫‪ rpn‬של שנת ‪ ,1907‬אל אליהו קראוזה‪,‬‬
‫גיסו של חנקין‪ ,‬לסג׳רה‪ ,‬והציעו לו את‬
‫להקטין עד כמה שאפשר את הדפיציט‬ ‫בלי משגיחים‬ ‫תכנית הקולקטיב‪ ,‬שיתיישב במקום‬
‫)הגרעון( התמידי של החווה‪.‬‬ ‫ויקבל על עצמו את עיבוד האדמה‪.‬‬
‫משה סמילנסקי‪ ,‬האיכר והסופר איש‬ ‫קראוזה פיקפק בתחילה‪ ,‬אבל שוכנע‬
‫להרים את אמתת הסביבה בכוחו של הפועל‬ ‫העליה הראשונה‪ ,‬מתאר בכתבה בעתון‬ ‫לבסוף והסכים שבסג׳רה תתיישב קבר‬
‫העברי‪.‬‬ ‫״הפועל הצעיר״ משנת תרס״ח את‬ ‫צה של צעירים וצעירות שיחיו בקומר‬
‫הפועלים שקיבלו על עצמם את העבודה‬ ‫נה ויקבלו על עצמם ואחריותם עיבוד‬
‫עוד מעטים ימי הקולקטיב בכדי שנוכל כבר‬
‫עתה לברר את כל אותן השאלות שהיו נגד‬ ‫בחווה ושכונו ״הקולקטיב״‪:‬‬ ‫אדמת החווה‪.‬‬
‫עיניו‪ .‬לעת עתה מתפתחת עבודתו בתנאים‬ ‫אותו זמן כינס ישראל שוחט קבוצת‬
‫רצויים‪ ,‬את עבודת החורף גמרו‪ ,‬והפקיד מרר‬ ‫״בתחילת השנה הנוכחית באו אל החווה‬ ‫בחורים‪ ,‬שהתאימו לתפקיד החדש‬
‫צה מעבודתם‪ .‬בכל אופן מעניין הנסיון הזה‬ ‫שבסררה עשרה פועלים מקבלו את כל העבר‬ ‫שראה נגד עיניו ‪ -‬קבלת השמירה‬
‫מכמה צדדים‪ :‬יש חולמים על חוה קואופרטי­‬ ‫במושבות הארץ‪ .‬בכינוס חשאי שנערך‬
‫דה החקלאית בתנאים אלו‪:‬‬ ‫בשמחת תורה תרס״ח)סוף ‪ (1907‬הוקם‬
‫בית‪ ,‬יש חולמים על מושבה קואופרטיבית״‪.‬‬ ‫הפקידות מוסרת לפועלים מאה הקטר‬ ‫״בר־גיורא״‪ ,‬אירגון שביקש לקבל על‬
‫)כאלף דתם( אדמת זריעה‪ ,‬עשר מחרשות עם‬ ‫עצמו את בטחון הישובים‪ .‬שוחט יצא‬
‫סמילנסקי עורך סיכום ארעי של‬ ‫צמד פרידות או שני צמדי בקר לכל מחרשה‪,‬‬ ‫לחפש מקום שם יוכלו ‪ 12‬החברים‬
‫עבודת הקולקטיב ומגיע למסקנה‪ ,‬כי‬ ‫הראשונים לחיות יחד ולפעול להעברת‬
‫״הפועל העברי יכול בלי קושי להת­‬ ‫זריעה וכל מכשירי העבודה‪.‬‬ ‫השמירה במושבות לידיהם‪ .‬בדרך חלה‬
‫רגל לעבודה חקלאית״‪ .‬הוא מציין גם‪,‬‬ ‫הפועלים עושים את כל העבודה על אחריות‬ ‫ואושפז בבית־חולים בזכרון־יעקב‪ ,‬שם‬
‫כי הוצאות החווה התמעטו‪ ,‬האמונה‬ ‫עצמם‪ ,‬מבלי שתפקיד עליהם הפקידות‬ ‫מצאה אותו מניה וסיפרה לו כי קראוזה‬
‫מצד הפקידות אל הפועלים גדלה‬ ‫משגיחים וגוגשים ומבלי להשגיח לא על זמן‬ ‫מסכים להקמת קולקטיב של פועלים‬
‫ולפועלי הקולקטיב ניתנה האפשרות‬ ‫עבודתם ולא על איכותם‪ ,‬הכל ‪ -‬על אחריר‬ ‫בחוות סג׳רה‪ .‬ישראל שוחט אמר‪ ,‬כי‬
‫להתמחות בכל מקצועות העבודה‪,‬‬ ‫הבחורים ישנם‪ .‬עדיין לא סיפר ?יה‪ ,‬כי‬
‫״הפועלים עובדים מרצון מבחירה עצ­‬ ‫תם‪.‬‬ ‫נוסף להקמת הקבוצה השיתופית‪,‬‬
‫מית״‪ .‬אולם היחסים החברותיים התנה­‬ ‫שנים מהקולקטיב מנהלים את כל העבודה‪,‬‬ ‫מבקש הוא להקים בסג׳רה גרעין של‬
‫יחד עם זאת עובדים הם בעצמם‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫לו עדיין ב״קושי״‪.‬‬ ‫ומתייעצים בכל עת עם הפקיד שהוא גם‬ ‫אירגס שומרים‪.‬‬
‫בקולקטיב נמצא גם מקום לנשים‪.‬‬ ‫בחודש חשוון תרס״ח )נובמבר‬
‫מניה היתה החברה הראשונה‪ .‬כעבור‬ ‫אגרונום‪.‬‬ ‫‪ (1907‬הגיעו ראשוני הקולקטיב לסג׳״‬
‫זמן מה הגיעה שפרה שטרומן‪ ,‬ובעקבו­‬ ‫הקולקטיב כשנתייסד הציג לפניו את המט­‬ ‫רה‪ .‬כדי לשמור על סודיות האירגון‬
‫תיה הגיעו גם שתי אחיותיה‪ .‬כן הגיעו‬
‫שתי אחיות נוספות‪ :‬קיילה וצפורה בקר‬ ‫רות הללו‪:‬‬
‫ואתן רבקה ניסנוב‪ .‬בסך הכל הצטרפו‬ ‫להיווכח עד כמה מסוגלים הפועלים מצד‬
‫אחד וההווה הארצי‪-‬ישראלי מצד שני לאופן‬
‫לקולקטיב שבע חברות‪.‬‬
‫פחות או יותר מורכב של חיים בחברותא‪.‬‬

‫‪19‬‬