Page 17 - ETMOL 40

‫נו שרבנו יהודה הלוי יגיע באניה החדשה‪ ,‬שהיא לסולטן על‬ ‫עדי אודה חסדיך‪ ,‬ואודה ‪ /‬לגלי ים ורוח מערבי)שיר ד׳(‬
‫מנת שאכתוב ואודיעו״‪.‬‬
‫כלי רכב ״עלוב״‬
‫פרופ׳ גוייטין‪ ,‬שתירגם את האיגרת מערבית‪ ,‬מוסיף שם‬
‫פרט מאלף בנושא זה באומרו בהערת־השוליים כך‪:‬‬ ‫אכן‪ ,‬לתיאורים הדרמטיים־מוחשיים האלה‪ ,‬קסם עז של‬
‫״במכתבים הנוגעים לסחר ים התיכון מצוי מאד זכר האניות׳‬ ‫שכנוע באמיתות המאורע‪ ,‬ומכאן כוחם לעורר בקורא הזד״‬
‫הממשלתיות‪ ,‬גם רבנו חלפון הגיע באניה כזאת ממצרים אל‬ ‫הרת והתפעלות עמוקה‪ .‬כל החוקרים היו בטוחים שלפנינו‬
‫המערב‪ ,‬אלא שר׳ יהודה הלוי נסע באניה שנקראה ״החד­‬ ‫תיאורים עובדתיים ריאליסטיים‪ ,‬מסיפורו האישי'‬
‫האוטוביוגראפי של הנוסע הגדול‪ ,‬שהוליד אותם‪ .‬לא היה‬
‫שה״‪ ,‬ושהיתה אולי משוכללת יותר״‪.‬‬ ‫איש שפקפק במידת האמת והאותנטיות השירית המובעת‬
‫האין מידע זה‪ ,‬לגבי טיב אונית״המסע של יהודה הלוי‬
‫מהפך על פיהן‪ ,‬את כל סברות החוקרים עד כה‪ ,‬ביחס‬ ‫בשירי״ים אלה‪.‬‬
‫ל״אמיתותם״ העובדתית של תיאורי המסע של יהודה הלוי?‬ ‫גם פרופ׳ שירמן‪ ,‬במאמרו ׳׳חיי יהודה הלוי״ )בספר‬
‫שהרי אין להעלות כלל על הדעת שאותה ״אוניה חדשה‬ ‫״לתולדות השירה והדרמה העברית״( אומר‪ :‬״האוניה‪,‬‬
‫שהיא לסולטן״‪ ,‬אפשר היה לתארה כמין ״כלי מסע זעום‬ ‫אשר בה התאכסן יהודה הלוי כמה שבועות‪ ,‬היתה כלי רכב‬
‫ועלוב״‪ ,‬או כדף ״לוח״ חלש ורופף‪ ,‬או כ״ארון עץ״ של‬ ‫זעום ועלוב כיתר הספינות של דורו‪ ,‬ואין למצוא משום‬
‫מתים‪ ,‬שאין בו ״ארבע אמות״‪ ,‬ואי‪-‬אפשר לישר בו את‬ ‫הגזמה בדבריו שהנוסעים רכבו בגב הים עלי גב לוח‪ .‬על גב‬
‫הרגליים‪ ,‬וגם אי״אפשר לדמותה ל״תיבה״ זעירה‪ ,‬הנעה‬ ‫הלוח היו חיים את חייהם‪ ,‬אוכלים וישנים ומתנועעים בני‬
‫אומות שונות‪ .‬הצפיפות והזוהמה ששלטו באוניות גרמו‬
‫חסרת״ישע ״בין ים ושמים״‪.‬‬ ‫להפצת מחלות‪ .‬עד בואם למחוז״חפצם היו למעשה נתונים‬
‫לא‪ ,‬אניה זו אשר לסולטן‪ ,‬היתה בוודאי אונית״הפאר של‬ ‫בידי רב״החובל והמלחים‪ ,‬שהיו לעתים הרפתקנים או‬
‫הזמן ההוא‪ ,‬שהיו בה ״שיכלולים״ נאים‪ ,‬״מודרניים״ ביותר‬ ‫פושעים‪ ,‬בפרט היה קשה מצבם של הנוסעים היהודים‪ .‬גם‬
‫לגבי אותם ימים‪ ,‬והתנאים בה היו טובים מאוד ולא יעלה על‬
‫הדעת כי נוסע כיהודה הלוי היה מעז להתלונן עליהם‬

‫‪^ ?si‬‬

‫איגרת בכתב ידו של יהודה הלוי‬

‫ולדמותם לתנאים תת‪-‬אנושיים ובלתי נסבלים‪.‬‬ ‫יהודה הלוי התענה קשה ושפך מרי״שיחו על יסוריו בדרך״‪,‬‬
‫מסתבר שפרופ׳ שירמן‪ ,‬שהיה חוקר רגיש ודק הבחנה‪,‬‬
‫משורר מוכר ומפורסם‬ ‫וגם זהיר ביותר בבואו לאמץ עובדות ולקבוע מסקנות‪ ,‬על‬
‫סמך נתונים בלתי בדוקים עד תום‪ ,‬נכבש גם הוא לכוחם‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬אם יהודה הלוי נסע ב״אוניה החדשה״ של‬ ‫הסוגסטיבי העז של תיאורי המסע של יהודה הלוי‪ ,‬עד‬
‫הסולטן‪ ,‬משמע שהכל הכירוהו‪ ,‬וידעו בדיוק מיהו נוסע‬ ‫שסבר כי הם מתארים את חוויות המסע האמיתיות של‬
‫יהודי נכבד ונשוא פנים זה‪ ,‬שהוא כבן ‪ 65‬שנים‪ ,‬ואין לשער‬
‫שהתעללו בו ומררו את חייו‪ :‬גם מאחר שעל אניה נבחרת‬ ‫המשורר‪.‬‬
‫זו‪ ,‬בוודאי שלא נמצאו ״פושעים״ ו״הרפתקנים״ מסוכנים‪,‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬מסייג שירמן דבריו בהמשך בציינו ״שאין‬
‫וגם יתר נוסעי אונית‪-‬היוקרה התנהגו בוודאי בנימוס רב עם‬ ‫לומר בוודאות שחיבר את כולם״ בהיותו על הים ממש‪ ,‬ובלי‬
‫ספק חלקם נתחברו ״אחרי בואו למצרים״‪ ,‬וחלקם או לפחות‬
‫המשורר והפילוסוף היהודי הנודע ביותר של הזמן ההוא‪.‬‬ ‫שיר אחד‪ ,‬חובר ע״י יהודה הלוי כמין ״מחזה נבואי שחזה‬
‫אכן‪ ,‬כל הסברות המקובלות בנוגע לפרשנות של שירי‪-‬‬ ‫בעין לבו עוד בהיותו בספרד״‪ .‬משמע שאפשר שחלק‬
‫המסע ליהודה הלוי בים בטלות מעיקרן‪ ,‬מרגע שהתפרסם‬ ‫משירים אלה‪ ,‬נחברו בדמיונו היוצר של המשורר‪ ,‬ולאו‬
‫המשפט הקצרצר באיגרת הערבית שלעיל‪ ,‬לגבי טיבה‬
‫ואיכותה של אונית‪-‬המסע בה הגיע המשורר לאלכסנדריה‪.‬‬ ‫דווקא כתוצאה ממאורע עובדתי‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬דווקא משום כך‪ ,‬עולה ערכן האומנותי‪-‬פיוטי של‬ ‫כיום‪ ,‬לאחר גילויין ופיענוחן של איגרות הגניזה הערב­‬
‫השירים יותר‪ ,‬בשל עוצמת כוחם וחיותם ושכנועם כ״חוויות‬ ‫יות בידי פרופ׳ גויטיין‪ ,‬הנוגעות לקורותיו של יהודה הלוי‬
‫אמת״ שלא נחוו באמת‪ ,‬אלא נתחברו כ״חזון ובעין ליבו״‬ ‫במצרים וגם בספרד מתברר שהסברות בנוגע למסעו בים‬
‫של המשורר‪ ,‬כדברי שירמן‪ ,‬או בפשטות כפרי‪-‬דמיונו‬
‫היוצר‪ ,‬כפי שכתב גם את שירי ״כיסופיו לציון״‪ ,‬כמבע‬ ‫נתבדו‪ ,‬ויש לבחנן מחדש‪ .‬כל כך למה?‬

‫פיוטי יחידאי במינו‪.‬‬ ‫יגיע באניה החדשה‬
‫אגב‪ ,‬תיתכן עוד אפשרות כיצד בוצע אותו מסע‪ ,‬אם‬
‫נאמץ רעיון אחד שכבר העלהו פרופ׳ גוייטין וחזר בו‪:‬‬ ‫באיגרת הראשונה שפירסם גוייטין במאמרו ״הפרשה‬
‫דהיינו‪ ,‬שיהודה הלוי עצר לחניית‪-‬ביניים )ממושכת כנראה(‬ ‫האחרונה בחיי רבנו יהודה הלוי״ )״תרביץ״ כ״ד( מדווח‬
‫בנמל אלמהדייה של תוניס‪ ,‬ואולי עד לאותו נמל‪ ,‬נסע‬ ‫עמרם בר‪-‬יצחק מאלכסנדריה‪ ,‬לקרובו)ואיש חסדו וידידו‬
‫באוניית‪-‬מסע ישנה ועלובה‪ ,‬כמתואר בשיריו‪ ,‬ורק שם‬ ‫של יהודה הלוי ‪ -‬חלפון בן נתנאל הלוי מדמייאטה(‪ ,‬על‬
‫בוא אונית‪-‬המסע של יהודה הלוי לנמל אלכסנדריה באומרו‪:‬‬
‫באלמהדייה‪ ,‬עלה על האוניה החדשה שהיא לסולטן‪.‬‬ ‫״הגיעו אנשים מחברינו באנית הקאיד)שר הצבא( והודיעו‪-‬‬

‫‪7‬ו‬