Page 13 - ETMOL 40

‫שירות קבע מהמושבות‬ ‫במשך הזמן הותקנו וילונות בצדדים ויותר מאוחר הותקן‬
‫גם ריפוד לספסלים בחלק מהדיליז׳נסים‪ .‬לנסיעה ביד‬
‫עם ייסוד המושבות הראשונות היה הקשר ביניהן ובין‬ ‫עירונית‪ ,‬בייחוד בהרים‪ ,‬כמו בין ירושלים ליפו או בין חיפה‬
‫העיר )בעיקר יפו( ברכיבה או ב״טרמפ״ מקרי בעגלה‬ ‫לנצרת‪ ,‬רתמו לדיליז׳נסים שלושה סוסים‪ .‬בנסיעות בתוך‬
‫מזדמנת‪ .‬עם גידולן הונהג שירות קבע של דיליז׳נסים‪ .‬ועדי‬ ‫העיר השתמשו רק בשני סוסים‪ .‬בסוף ימיו של הדיליז׳נס‪,‬‬
‫המושבות היו מחכירים תמורת תשלום שנתי את הזכות‬ ‫היה זה כבר בתקופה הבריטית‪ ,‬כשרחובות הערים הגדולות‬
‫הבלעדית להובלה בדיליז׳נס מהמושבה וקבעו את מחירי‬ ‫כוסו אספלט‪ ,‬התחילו להשתמש בכיסויי גומי דקים על‬
‫הנסיעה ואת סדרי הנסיעה‪ ,‬שכללו לעתים איסוף הנוסעים‬
‫מבתיהם‪ .‬היציאה מהמושבות היתה בבוקר והשיבה היתה‬ ‫הגלגלים ואת הדיליז׳נס היה מושך אז סוס אחד בלבד‪.‬‬
‫אחרי הצהרים‪ .‬כל הדיליז׳נסים מהמושבות ליפו היו מגיעים‬ ‫מספר הנוסעים ה״תקני״ היה ששה‪ ,‬אולם היו דוחסים גם‬
‫לחאן מנולי )מול הכניסה ל״שוק הפשפשים״ של היום(‬ ‫שבעה ושמונה ואפילו תשעה נוסעים לתוך דיליז׳נס אחד‪.‬‬
‫ויוצאים ממנו‪ .‬וחאן זה )פונדק דרכים‪ ,‬״מגרש חניה״‬ ‫עבור חפצים שמשקלם עלה מעל לשני רוטלים )‪5.75‬‬
‫לבהמות רכיבה ו״מלון״ לעוברי״אורח( שימש כ״תחנה‬
‫מרכזית״ לכל כלי״הרכב של היישוב היהודי הבאים ליפו או‬ ‫קילוגרם( שילמו מחיר נוסף‪.‬‬
‫היוצאים ממנה‪ .‬עם יסודה של תל־אביב הוקם שירות קבוע‬ ‫משגברה התחרות בין בעלי הדיליז׳נסים‪ ,‬ירד מחיר‬
‫הנסיעה לחצי ‪ 10 -‬פרנק וגם פחות מכך‪ .‬כשהופעל קו‬
‫של דיליז׳נסים בין יפו והשכונה החדשה‪.‬‬ ‫מסילת הברזל בין יפו לירושלים ירדו המחירים עד כדי‬
‫שבעה וחצי גרוש )פרנק וחצי במקום עשרים!( בדליז׳נס‪,‬‬
‫מחיר קטן בהרבה מדמי הנסיעה ברכבת במחלקה השניה‬
‫)מחלקה שלישית לא היתה(‪ .‬עבור נסיעה בדליז׳נס מיפו‬

‫'י י'' י *‬ ‫י'' ‪-‬‬
‫‘־ א ‪.‬‬

‫המכוניות מנצחות‬ ‫כלי־רכב לעשירים ‪ -‬אפיריון על שתי פרידות‬

‫לאחר הכיבוש הבריטי באו במקומם של הדיליז׳נסים‬ ‫לשכם או לעזה היה המחיר ששה וחצי פרנקים‪ .‬עם תיקונו‬
‫ה״פורדים״ שנרכשו משיירי המכוניות של הצבא הבריטי‪.‬‬ ‫של הכביש יפו‪-‬ירושלים והתקנת דרכים נוספות )מירוש­‬
‫מכוניות אלו קלטו מספר כפול של נוסעים מאשר הדיליז׳נ־‬ ‫לים לחברון‪ ,‬לשכם וליריחו‪ ,‬מחיפה לנצרת ומיפו לשכם(‬
‫סים‪ .‬הם לא דחקו בתחילה את רכב הסוסים‪ ,‬אלא צימצמו‬ ‫גדל מספר הדיליז׳נסים ושכיחות הנסיעות‪ .‬במקום דיליז׳נם‬
‫בהדרגה את השימוש בהם‪ .‬לבסוף הפכו לשירות הנסיעות‬ ‫אחד מירושלים ליפו בשבוע‪ ,‬יצאו תריסר ויותר ליום‪ .‬מיפו‬
‫היו יוצאים בדיליז׳נס אחרי הצהרים כדי להגיע לשער הגיא‬
‫הקבוע של העיר‪.‬‬ ‫לפני חצות הלילה‪ ,‬לאחר מנוחה של שעה וחצי ברמלה‬
‫רק לאחר שהדרכים התורכיות נהפכו לכבישי אספלט‬ ‫)המנוחה היתה מכוונת בעיקר למען הסוסים( וכך גם‬
‫והוכנסו לשימוש אוטובוסים נוחים וגדולים נעלמו הדלת׳נ״‬
‫סים מהדרכים הבין־עירוניות‪ .‬בשעה שמיפו לפתח״תקוה‪,‬‬ ‫מירושלים )עם מנוחה קצרה במוצא(‪.‬‬
‫דרך משל‪ ,‬נסעו בעגלות הסוסים שלוש שעות)וחלק מהדרך‬ ‫הפעלת הרכבת הביאה לידי שיפורים בנסיעות בדיליז׳נ״‬
‫צריכים היו הנוסעים לעתים לרדת מהדיליז׳נסים‪ ,‬כדי להקל‬ ‫סים ולהתארגנות בעלי כלי הרכב‪ .‬כדי להחיש את הנסיעה‬
‫על הסוסים( היו המכוניות עושות דרך זו בחצי שעה בלבד‪.‬‬ ‫הוחלפו אז הסוסים בשער־הגיא‪ .‬כך ניתן היה להגיע‬
‫הנסיעה בדיליז׳נסים נדחקה לכמה ״קווים״ ביפו או‬ ‫לירושלים בלי לינה תוך ‪ 14‬שעות וממנה ב״‪ 12‬שעות‪ .‬כדי‬
‫בישובים ערביים אחרים‪ .‬וכן לנסיעה בתל״אביב )ובלילה‬ ‫להתחרות ברכבת ביטלו בעלי הדיליז׳נסים את התשלום‬
‫עבור החפצים וכן עבור ילדים הנוסעים עם הוריהם‪ .‬ניתנו‬
‫לאתר תום שירות האוטובוסים(‪.‬‬
‫עדיין המשיכו ללכת ברחובות הערים ובתל‪-‬אביב כרכ­‬ ‫גם הנחות ״לעניים״‪.‬‬
‫רות סוסים‪ ,‬״פרייבטים״ ‪ -‬הם ה״חנטורים״‪ .‬בכמה ישובים‬ ‫עם פריצת חומות הערים הגדולות ובניין שכונות רחוקות‬
‫ערביים נסעו הדיליז׳נסים עד לסיום המנדט הבריטי‪ .‬מאז‬ ‫ממרכזיהן הישנים‪ ,‬בייחוד בירושלים‪ ,‬הונהגה גם נסיעה‬
‫תמו מרכבות הסוסים מן הארץ‪ .‬להוציא את הכרכרות‬ ‫פנים־עירונית‪ .‬״הרכב הציבורי״ הראשון היו החמורים‬
‫בנהריה ובנתניה‪ ,‬המיועדות לבידור ולנופשים‪ ,‬שאין להן כל‬ ‫שניתן היה‪ ,‬תמורת חצי גרוש‪ ,‬לרככ עליהם עד לעיר־‬
‫קשר ודמיון לדיליז׳נסים‪ ,‬״עגלות התמיד״ מהתקופה התור­‬ ‫העתיקה‪ ,‬כשנערו של בעל־החמורים רץ אחרי הנוסע‪.‬‬
‫מאוחר יותר הוכנסו דיליז׳נסים וכרכרות ״שירות״ שהיו‬
‫כית והאנגלית‪.‬‬ ‫מחכים לנוסעים והיו מסיעים אותם תמורת חצי גרוש משער‬

‫יפו למאה״שערים או למחנה־יהודה‪.‬‬

‫‪13‬‬