Page 8 - ETMOL 40
P. 8

‫חיי קהילת סירקוסה באי סיציליה‬

                    ‫מאת שלמה סימונסון‬

‫ימינו‪ .‬יהודי סירקוסה ישבו בקטע העיר‬     ‫במחצית השניה של המאה הי״ד‬                 ‫לפני כעשרים שנה נערכו פעולות‬
         ‫שנקרא עד היום בשם ג׳ודיקה‪.‬‬     ‫היתה קהילת סירקוסה השניה בגודלה‬           ‫ניקוי והעמקה בנמל העיר סירקוסה‬
                                        ‫בסיציליה אחרי קהילת פלרמו‪ .‬ב״מגי'‬         ‫שבמזרח סיציליה‪ .‬בין מאות גושי האבן‬
     ‫עבדי אוצר המלכות‬                   ‫לת סרגוסה״ נאמר‪ :‬״כחמשת אלפי‬              ‫שהועלו מתחתית הנמל‪ ,‬נמצאו עשר‬
                                        ‫איש מבני ישראל כולם חכמים ונבונים‪,‬‬        ‫אבנים שניתן להבחין בהן כתיב עברי‪.‬‬
‫מעמדם האזרחי והמשפטי של יהודי‬           ‫ראשי אלפי ישראל המה‪ ,‬לבד מבחורי*‬          ‫אין ספק כי מצבות אלו שייכות היו‬
‫סירקוסה היה דומה לזה של שאר יהודי‬       ‫הם ונעריהם ונשיהם ובניהם וטפם״‪.‬‬           ‫לבית״הקברות היהודי של העיר‪ .‬בסוף‬
‫סיציליה‪ .‬מן המאה הי״ג ואילך נחשבו‬       ‫המגילה מתארת נס שאירע ליהודי‬              ‫המאה הקודמת מצא חוקר איטלקי עשר‬
‫ל״עבדי אוצר המלכות״‪ ,‬ויחד עם זאת‬        ‫סירקוסה בסוף המאה הי״ד‪ ,‬או ברא­‬           ‫מצבות מתוך אותו בית־קברות‪ ,‬שלאחר‬
‫נקראו ״אזרחים״‪ .‬מאמצי השלטון לרכז‬       ‫שית המאה הט״ו‪ ,‬שנחוג בי״ח בשבט‬            ‫המאה ה״‪ 16‬נשטף במי הים והיה לחלק‬
‫בידו את תשלום המסים החזירו את‬           ‫על‪-‬ידי הדורות הבאים כ״פורים של‬            ‫ב״נמל הקטן״ של העיר סירקוסה‪,‬‬
‫היהודים משלטון הכנסיה לשלטון המל­‬       ‫סרגוסה״‪ .‬מסורת החג נתקיימה בידי‬           ‫להבדיל מהנמל הישן‪ ,‬הנמל הגדול‬
‫כות בכל הנוגע בתשלום מסים ושיפוט‪.‬‬       ‫גולי העיר במזרח והוא נחוג על‪-‬ידם עד‬       ‫שמעבר לחצי האי שעל חלקו יושבת‬
‫הם שילמו מסים ככל האוכלוסיה וכן‬
‫שילמו מס מיוחד בשם ג׳יזיה‪ ,‬שהיה‬                          ‫מפת העיר סירקוסה ונמליה‬                         ‫העיר סירקוסה‪.‬‬
‫בתחילה מס גולגולת ובמשך הזמן הפך‬                                                  ‫אבנים אלו הם עדות ליישוב היהודי‬
‫למס כללי‪ .‬הקהילה השתתפה גם בתש­‬                                                   ‫שחי בסירקוסה ובסיציליה כ״‪1500‬‬
‫לום מיסים‪ ,‬ארנוניות ומילוות ‪ -‬קבוע­‬                                               ‫שנים וחוסל עם הגירוש של שנת ‪,1492‬‬
‫ים ולא‪-‬קבועים ‪ -‬לשלטונות‪ .‬משפטי­‬
‫הם הפליליים הובאו בפני בתי‪-‬הדין‬                                                           ‫שהיא גם שנת הגירוש מספרד‪.‬‬
‫הכלליים וכן נהגו במשפטים אזרחיים‪,‬‬                                                 ‫היישוב היהודי בסירקוסה שבמזרח‬
‫כאשר אחד הצדדים היה נוצרי‪ .‬בתחילה‬                                                 ‫סיציליה‪ ,‬ראשיתו בתקופה הרומית‪.‬‬
‫נקבע העקרון שאין מתקבלת עדות של‬                                                   ‫באותה עת וכמה מאות שנים אחר־כך‬
‫נוצרי נגד יהודי ושל יהודי נגד נוצרי‪,‬‬                                              ‫חיו בעיר גם שומרונים‪ .‬הוונדלים‬
‫אבל במשך הזמן נתבטל חלקו הראשון‬                                                   ‫שפלשו לסיציליה הרסו באמצע המאה‬
‫של נוהג זה ונוצרי יכול היה להעיד נגד‬                                              ‫החמישית את בית״הכנסת בסירקוסה‪.‬‬
‫יהודי‪ ,‬בשעה שיהודי לא יכל להעיד נגד‬                                               ‫המוסלמים כבשו את סירקוסה בשנת‬
                                                                                  ‫‪ 878‬והביאו את השבויים היהודיים‬
                                ‫נוצרי‪.‬‬                                            ‫לפלרמו שבמערב האי‪ .‬נותרה בידינו‬
‫אירגונן הפנימי של קהילות סיציליה‬                                                  ‫שאלה ששאלו יהודי סיציליה וענה‬
‫הגיע לשיא התפתחותו בתקופת השלטץ‬                                                   ‫עליה הרמב״ם מסוף המאה הי״ב‪ .‬באו­‬
‫של מלכי אראגון הספרדים‪ ,‬והוא הוש­‬                                                 ‫תה עת אנו שומעים בפעם הראשונה על‬
‫פע מאירגון הקהילות בספרד‪ .‬בתקופה‬                                                  ‫בית־הקברות היהודי‪ .‬מתעודה הכתובה‬
‫זו ניכרת התערבות השלטונות בסדרים‬                                                  ‫ערבית באותיות עבריות משנת‬
‫הפנימיים של הקהילות‪ ,‬אולם בדרך‬                                                    ‫‪ 1187-8‬אנו למדים‪ ,‬כי היהודים חכרו‬
‫כלל על‪-‬פי בקשת היהודים‪ .‬התקנות‬                                                    ‫חלקת אדמה מהגמון אחד‪ ,‬כדי להרחיב‬
‫הראשונות של קהילת סירקוסה שהגיעו‬                                                  ‫את בית־הקברות‪ .‬כתמורה התחייבו‬
‫לידינו‪ ,‬הן משנת ‪ .1363‬בראש הקהילה‬                                                 ‫לתת לכנסיה כל שנה כמות מסויימת של‬

                                                                                                                ‫שמן זית‪.‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13