Page 9 - ETMOL 40
P. 9
דים בסכנת פרעות ושוב הודיע המלך, שנים מבין הבינוניים ושנים מבין מעוטי עמדו שנים־עשר ״ראשים״ ,שנבחרו
כי יעניש בחומרה את מי שיפגע ביהו האמצעים .הקהילה בחרה בדיין שקיבל לתקופה ממושכת ,ולצידם כיהנו
דים .אולם כבר שנה אחר-כך נאלץ רשות לדון לפי דיני ישראל .הדיין ה״פרוטי״ ,שהיו נושאי המשרה הראש
המלך לחדש את ההוראה שלא לפגוע וששה הממונים היוו את בית-הדין של יים וכיהנו בדרך כלל שנה אחת.
הקהילה .המלך אישר זכויות שונות ל״ראשים״ ול״פרוטי״ נמסרו סמכויות
ביהודים. ליהודי סירקוסה :אין לחייב יהודים אלו :לתת הסכמה להסדרי נשואין
בשנת 1399אסר המלך על שלטונות לעבודת כפיה ,ואין הם חייבים ב״השא- וגירושין; הסכמתם היתה דרושה גם
סירקוסה לגבות מיהודי העיר מסים לת״ חפצים ,אלא בשירות המלך ופקי למבקש לדרוש בבית הכנסת ,למבקש
שאינם חייבים בהם .בצוו נאמר שחד לשחוט ,לערוך תפילה ולהטלת חרם.
בתם להשתתף בשמירה בלילות ,אבל דיו. בידם היתה הסמכות לשפוט יהודי הפו
פטורים הם מלספק שעווה למלך .ארבע שני הדיינים הכלליים הראשונים גע בהם ולקנוס את העבריין .חלק
שנים אחר-כך הודיע המלך שאין להכ לסיציליה היו מאנשי קהילת סירקוסה: מתפקידי ה״פרוטי״ בוצע בשיתוף עם
ריח את היהודים לשאת בהוצאות הדגל והראשון בהם -יוסף אבנעפיא )או הממונים מטעם הקהילה על הצדקה.
אנבשיא( ,רופא המלך מרטינו הראשץ הללו תבעו לדין את העוברים על תק
המתנוסס על מבצר העיר. ומקורבו ,שנתמנה לדיין בשנת 1395 נות הקהילה ופיקחו על שמש בית-
באמצע המאה הט״ו שוב נסתכסכו וכיהן בתפקיד זה עד מותו בשנת .1407 הכנסת ,שלא ימסור בלי רשותם את
שלטונות העיר סירקוסה עם היהודים המלך הגן על-פי-רוב על היהודים
והגישו את תביעותיהם לפני המשנה והציל אותם • מהתנכלויות שביקשו המפתחות ואת רכוש בית-הכנסת.
למלך .המשנה אישר חלק מתביעות להתנכל להם השלטונות העירוניים התקנות אסרו על היהודים להלוות
נציגי שלטונות העיר :התשלום עבור והכנסיה .מקרה ראשון מסוג זה נזכר כסף בריבית ,לדרוש להישבע על ספר
התבואה והמס המוטל עליה יהיו כמו בשנת 1369במכתב מאת המלך לשלטו תורה או ארון-הקודש ,לתבוע לדין יהו
בשנה הקודמת ובלי להתחשב בתנודות נות סירקוסה ,שנצטוו להימנע מלהציק די בשבת או בחג ,לייקר את הפירות
המחירים; היהודים ישתתפו במסי ליהודים ולא להטיל עליהם מסים כב והירקות ולמהול מים ביין או יין ביין
העיר אף-על-פי שהם פורעים מסים דים .בשנת 1375-6התלוננו יהודי מסוג אחר .על התקנות חתומים שנים-
למלך .המשנה אישר גם כמה מתביעות סירקוסה לפני המלך ששוב חוזרים עשר הראשים .והן אושרו על-ידי המלך
הקהילה :בסירקוסה יתמנה שופט ,כדי ופוגעים בהם ,בייחוד אנשי כמורה
לדון בחילוקים שבין הקהילה ושלטונות ונזירים דומיניקאים ,אשר מעלילים ב. 1364-
העיר ,כדי שהיהודים לא יצטרכו לבתת עליהם עלילות וחובשים אותם בבית
את רגליהם למרכז השלטון בעיר פלר הקהילה הטילה מסים
מו ,בצידה השני של סיציליה .היהודים הסוהר.
לא יצטרכו לשלם תשלום מיוחד לשופט המלך הודיע שהוא מגינם של יהודי נציגים מיוחדים היו ממונים לצאת
זה; העיר תמסור לידי הקהילה את סירקוסה וכי אין להעמידם לדין ולבוא לפני השלטונות ,אבל לפעמים
החלק המגיע לה מן התבואה הנרכשת בבתי-משפט של הכנסיה ,אלא בבתי- מילאו תפקיד זה גם ה״פרוטי״ .הקהילה
במרוכז; אסור יהיה על העיר להחזיק משפט אזרחיים .בשנת 1392פרעו היתה רשאית להטיל מסים וארגוניות
את ה״ראשים״ ואת ה״פרוטי״ בבתי- תושבי העיר ביהודי סירקוסה .כעבור על חבריה .המסים נגבו על-ידי ה״פרר
סוהר של פושעים ,אם נתבעו לתביעות זמן מה נודע ליהודים כי הפורעים עומ טי״ או על״ידי ששה ממונים ,שנבחרו
אזרחיות; אסור על העיר לגבות מיהו דים לחדש את התקפותיהם .הם פנו לתקופה של שנה :שנים מבין העשירים,
דים יותר מרבע מבלל המיסים .המשנה למלך והוא איים בעונשים כבדים על
למלך דחה את תביעות היהודים לשחרר אנשי העיר ,אם יעזו לפגוע ביהודים.
את השמן בבית-הכנסת ממס עירוני. אולם לא עברה שנה ושוב עמדו היהד
הוא החליט להתייעץ עם המלך על תבי
עת היהודים שהם יפוצו בשל המהומות
שאירעו בסירקוסה .בשנת 1487ציווה
המשנה שהמטיף ג׳יובאני מפיסטויה,
לא יפריז בהטפותיו נגד היהודים כדי
למנוע ״אי נעימויות״ מיותרות.
עונש על עולים אחת המצבות שנמצאו במי הנמל
בשנת 1455-6ניסו יהודים בסיצי
ליה ובעיקר בסירקוסה לעלות לארץ-
ישראל .השלטונות התנגדו לעליה זו,
בעיקר מטעמים כלכליים .הם עצרו את
העולים וביקשו להחרים את רכושם
ולמוכרם לעבדים .קהילת סירקוסה
נשאה ונתנה עם השלטונות לביטול
הגזירה ,והפרשה נסתיימה בתשלום
כופר ,אלף אונקיות זהב .שני הצדדים
הסכימו שלהבא יותר רק לקבוצה של
שמונה נפשות להפליג לארץ-ישראל
והעולים יקחו אתם רק הוצאות הנסיעה
וישאירו אחריהם את רכושם.