Page 9 - ETMOL 40
P. 9

‫דים בסכנת פרעות ושוב הודיע המלך‪,‬‬        ‫שנים מבין הבינוניים ושנים מבין מעוטי‬     ‫עמדו שנים־עשר ״ראשים״‪ ,‬שנבחרו‬
‫כי יעניש בחומרה את מי שיפגע ביהו­‬       ‫האמצעים‪ .‬הקהילה בחרה בדיין שקיבל‬         ‫לתקופה ממושכת‪ ,‬ולצידם כיהנו‬
‫דים‪ .‬אולם כבר שנה אחר‪-‬כך נאלץ‬           ‫רשות לדון לפי דיני ישראל‪ .‬הדיין‬          ‫ה״פרוטי״‪ ,‬שהיו נושאי המשרה הראש­‬
‫המלך לחדש את ההוראה שלא לפגוע‬           ‫וששה הממונים היוו את בית‪-‬הדין של‬         ‫יים וכיהנו בדרך כלל שנה אחת‪.‬‬
                                        ‫הקהילה‪ .‬המלך אישר זכויות שונות‬           ‫ל״ראשים״ ול״פרוטי״ נמסרו סמכויות‬
                              ‫ביהודים‪.‬‬  ‫ליהודי סירקוסה‪ :‬אין לחייב יהודים‬         ‫אלו‪ :‬לתת הסכמה להסדרי נשואין‬
‫בשנת ‪ 1399‬אסר המלך על שלטונות‬           ‫לעבודת כפיה‪ ,‬ואין הם חייבים ב״השא‪-‬‬       ‫וגירושין; הסכמתם היתה דרושה גם‬
‫סירקוסה לגבות מיהודי העיר מסים‬          ‫לת״ חפצים‪ ,‬אלא בשירות המלך ופקי­‬         ‫למבקש לדרוש בבית הכנסת‪ ,‬למבקש‬
‫שאינם חייבים בהם‪ .‬בצוו נאמר שחד‬                                                  ‫לשחוט‪ ,‬לערוך תפילה ולהטלת חרם‪.‬‬
‫בתם להשתתף בשמירה בלילות‪ ,‬אבל‬                                              ‫דיו‪.‬‬  ‫בידם היתה הסמכות לשפוט יהודי הפו­‬
‫פטורים הם מלספק שעווה למלך‪ .‬ארבע‬        ‫שני הדיינים הכלליים הראשונים‬             ‫גע בהם ולקנוס את העבריין‪ .‬חלק‬
‫שנים אחר‪-‬כך הודיע המלך שאין להכ­‬        ‫לסיציליה היו מאנשי קהילת סירקוסה‪:‬‬        ‫מתפקידי ה״פרוטי״ בוצע בשיתוף עם‬
‫ריח את היהודים לשאת בהוצאות הדגל‬        ‫והראשון בהם ‪ -‬יוסף אבנעפיא )או‬           ‫הממונים מטעם הקהילה על הצדקה‪.‬‬
                                        ‫אנבשיא(‪ ,‬רופא המלך מרטינו הראשץ‬          ‫הללו תבעו לדין את העוברים על תק­‬
             ‫המתנוסס על מבצר העיר‪.‬‬      ‫ומקורבו‪ ,‬שנתמנה לדיין בשנת ‪1395‬‬          ‫נות הקהילה ופיקחו על שמש בית‪-‬‬
‫באמצע המאה הט״ו שוב נסתכסכו‬              ‫וכיהן בתפקיד זה עד מותו בשנת ‪.1407‬‬      ‫הכנסת‪ ,‬שלא ימסור בלי רשותם את‬
‫שלטונות העיר סירקוסה עם היהודים‬         ‫המלך הגן על‪-‬פי‪-‬רוב על היהודים‬
‫והגישו את תביעותיהם לפני המשנה‬          ‫והציל אותם • מהתנכלויות שביקשו‬                 ‫המפתחות ואת רכוש בית‪-‬הכנסת‪.‬‬
‫למלך‪ .‬המשנה אישר חלק מתביעות‬            ‫להתנכל להם השלטונות העירוניים‬            ‫התקנות אסרו על היהודים להלוות‬
‫נציגי שלטונות העיר‪ :‬התשלום עבור‬         ‫והכנסיה‪ .‬מקרה ראשון מסוג זה נזכר‬         ‫כסף בריבית‪ ,‬לדרוש להישבע על ספר‬
‫התבואה והמס המוטל עליה יהיו כמו‬         ‫בשנת ‪ 1369‬במכתב מאת המלך לשלטו­‬          ‫תורה או ארון‪-‬הקודש‪ ,‬לתבוע לדין יהו­‬
‫בשנה הקודמת ובלי להתחשב בתנודות‬         ‫נות סירקוסה‪ ,‬שנצטוו להימנע מלהציק‬        ‫די בשבת או בחג‪ ,‬לייקר את הפירות‬
‫המחירים; היהודים ישתתפו במסי‬            ‫ליהודים ולא להטיל עליהם מסים כב­‬         ‫והירקות ולמהול מים ביין או יין ביין‬
‫העיר אף‪-‬על‪-‬פי שהם פורעים מסים‬           ‫דים‪ .‬בשנת ‪ 1375-6‬התלוננו יהודי‬           ‫מסוג אחר‪ .‬על התקנות חתומים שנים‪-‬‬
‫למלך‪ .‬המשנה אישר גם כמה מתביעות‬         ‫סירקוסה לפני המלך ששוב חוזרים‬            ‫עשר הראשים‪ .‬והן אושרו על‪-‬ידי המלך‬
‫הקהילה‪ :‬בסירקוסה יתמנה שופט‪ ,‬כדי‬        ‫ופוגעים בהם‪ ,‬בייחוד אנשי כמורה‬
‫לדון בחילוקים שבין הקהילה ושלטונות‬      ‫ונזירים דומיניקאים‪ ,‬אשר מעלילים‬                                        ‫ב‪. 1364-‬‬
‫העיר‪ ,‬כדי שהיהודים לא יצטרכו לבתת‬       ‫עליהם עלילות וחובשים אותם בבית‬
‫את רגליהם למרכז השלטון בעיר פלר­‬                                                     ‫הקהילה הטילה מסים‬
‫מו‪ ,‬בצידה השני של סיציליה‪ .‬היהודים‬                                     ‫הסוהר‪.‬‬
‫לא יצטרכו לשלם תשלום מיוחד לשופט‬        ‫המלך הודיע שהוא מגינם של יהודי‬           ‫נציגים מיוחדים היו ממונים לצאת‬
‫זה; העיר תמסור לידי הקהילה את‬           ‫סירקוסה וכי אין להעמידם לדין‬             ‫ולבוא לפני השלטונות‪ ,‬אבל לפעמים‬
‫החלק המגיע לה מן התבואה הנרכשת‬          ‫בבתי‪-‬משפט של הכנסיה‪ ,‬אלא בבתי‪-‬‬           ‫מילאו תפקיד זה גם ה״פרוטי״‪ .‬הקהילה‬
‫במרוכז; אסור יהיה על העיר להחזיק‬        ‫משפט אזרחיים‪ .‬בשנת ‪ 1392‬פרעו‬             ‫היתה רשאית להטיל מסים וארגוניות‬
‫את ה״ראשים״ ואת ה״פרוטי״ בבתי‪-‬‬          ‫תושבי העיר ביהודי סירקוסה‪ .‬כעבור‬         ‫על חבריה‪ .‬המסים נגבו על‪-‬ידי ה״פרר‬
‫סוהר של פושעים‪ ,‬אם נתבעו לתביעות‬        ‫זמן מה נודע ליהודים כי הפורעים עומ­‬      ‫טי״ או על״ידי ששה ממונים‪ ,‬שנבחרו‬
‫אזרחיות; אסור על העיר לגבות מיהו­‬       ‫דים לחדש את התקפותיהם‪ .‬הם פנו‬            ‫לתקופה של שנה‪ :‬שנים מבין העשירים‪,‬‬
‫דים יותר מרבע מבלל המיסים‪ .‬המשנה‬        ‫למלך והוא איים בעונשים כבדים על‬
‫למלך דחה את תביעות היהודים לשחרר‬        ‫אנשי העיר‪ ,‬אם יעזו לפגוע ביהודים‪.‬‬
‫את השמן בבית‪-‬הכנסת ממס עירוני‪.‬‬          ‫אולם לא עברה שנה ושוב עמדו היהד‬
‫הוא החליט להתייעץ עם המלך על תבי­‬
‫עת היהודים שהם יפוצו בשל המהומות‬
‫שאירעו בסירקוסה‪ .‬בשנת ‪ 1487‬ציווה‬
‫המשנה שהמטיף ג׳יובאני מפיסטויה‪,‬‬
‫לא יפריז בהטפותיו נגד היהודים כדי‬

        ‫למנוע ״אי נעימויות״ מיותרות‪.‬‬

        ‫עונש על עולים‬                                                            ‫אחת המצבות שנמצאו במי הנמל‬

‫בשנת ‪ 1455-6‬ניסו יהודים בסיצי­‬
‫ליה ובעיקר בסירקוסה לעלות לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬השלטונות התנגדו לעליה זו‪,‬‬
‫בעיקר מטעמים כלכליים‪ .‬הם עצרו את‬
‫העולים וביקשו להחרים את רכושם‬
‫ולמוכרם לעבדים‪ .‬קהילת סירקוסה‬
‫נשאה ונתנה עם השלטונות לביטול‬
‫הגזירה‪ ,‬והפרשה נסתיימה בתשלום‬
‫כופר‪ ,‬אלף אונקיות זהב‪ .‬שני הצדדים‬
‫הסכימו שלהבא יותר רק לקבוצה של‬
‫שמונה נפשות להפליג לארץ‪-‬ישראל‬
‫והעולים יקחו אתם רק הוצאות הנסיעה‬

          ‫וישאירו אחריהם את רכושם‪.‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14