Page 2 - ETMOL_123
P. 2
העורך :שלמה שבא עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
מועצת המערכת; פרופי שלמה סימונסון,
פרופ׳ מינה רוזן ,ד״ר שלמה נצר ,עקיבא דורון ,פרופ׳ יוסף גורני
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
הפקה :י .אלקוני -הוצאת מ א א בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד — 14056 .תל־אביב ,61140טלפון 03-5621561
סדר לוחות והדפסה :דפוס ״חדקל״ בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה ־־ 75.ש״ח
גליון בודד 14. -ש״ח
מיסו ד ם של אוניברסי טת תל -אביב ומשרד החינוך והתרבות
בגליון זה מנדלסון בשערי שמים
בשער — מנדלסון בשערי זוהי הנותרת לציור שנשער החוברת ,המתאר כיצד מובא משה מנדלסון על־יזי המלאכים לאחר פטירתו לשערי גן
שמים ,ראה עמוד זה # העדן .האוניברסיטה הפתוחה העושה רנות להשכלת הרנים ,פירסמה 19יחידות ,חונרות־ספרים מצויינות ,נדרכה,
בימים אלו יצא לאור ספרה המלוות קורט על ההשכלה באירופה במאה ה־ ,18ואחת החוברות ,מאת ד״ר הנרי וטרמן ,מוקדשת למשה מנדלסון
של ד״ר ברכה זק על רבי
משה קורדובירו ,הרמ״ק, ולהשכלה היהודית .ושוב ,כן נדמה ,חוזר הדיון למקורו.
הפותח פתח רחב לתורתו מוסכם על הכל -משה מנדלסון שהיה רב ,מתרגם ופרשן התורה ,היה מקיים מצוות ומנהגים ודינים נדרן היהודים
של בן דורו של האר״י שעד מדורות והיה מכובד ונערן על תורתו .אבל מנדלסון ותלמידיו ,שפעלו בימי המהפכה הצרפתית ואחריה ,ביקשו גם לשלב
כה לא הוערך כראוק בעמוד את היהודים ב׳עידן ההארה׳ ,תקופת ההשכלה ,שהקיפה את אירופה במאה ה־ ,18ולעשותם חלק ,כבני הדת היהודית,
3מפ ר ס מ ת ד״ר ברכה זק באומות ובמדינות שנהם חיו .הרבנים ומנהיגי היהודים נרתעו מייד וקבעו לעומתם ני השילוב בעולם הנכרי עלול להרחיק
מאמר על הרמ״ק • משה את היהודים מאמונתם וחוקי דתם ,והם הוסיפו סייג לסייג והקימו גדר לגדר והחמירו והלנו נדי להבדיל את היהודים
נובומייסקי יסד את מהעולם הסובב אותם ,ונבר ציין פרופ׳ יעקב נץ ,שאין זה נכון שהם קבעו ני כל שינוי בדת אסור -הם שינו בה ,אבל
התעשיה הגדולה ביותר
בארץ — מפעלי ים המלח, להחמרה.
בעמוד 6מ א מ רו של ד״ר דב מבחינה יהודית דומה שצדקו -תלמידיו של משה מנדלסון וההולכים בעקבותיהם,
גביש על נו בו מיי ס קי התרחקו והלנו מהעם היהודי ,ורבים מהם גם המירו את דתם .לא נמצאה הדרך במחצית
והחברה ועל נטישת המפעל הראשונה של המאה ה״ 19לאדם יהודי שאיננו מקיים מצוות ,להישאר חלק בלאום היהודי.
ונטישת האיש #קלווריסקי עובדה זו עוררה במחציתה השניה של המאה ה־ 19משכילים יהודים רבים אשר למרות
פעל והרצל חלם :להקים חילוניותם ואי קיום המצוות וההלכות על ידם ,ביקשו להישאר חלק נעם היהודי ,והגדירו
אוטונומיה יהודית בגליל את עצמם כיהודים לאומיים־חילוניים .לבסוף נתברר ני גם קיום יהודים נישות משלהם
התחתון ,על התכנית מספרת בתוך עמים ומדינות זרות הוא נלתי־אפשרי ואז קמה תנועה חדשה -הציונות ,שביקשה
ד״ר עירית עמית בעמוד 9 לרכז את היהודים נישות עצמאית -מדינה .והמורה הגדול אשר ניסח בבהירות ובחכמה את
• 250שנה שלטו דמותו של היהודי שאיננו מקיים מצוות ,שהוא גם חילוני מוחלט ,אבל הריהו יהודי -היה
הממלוכים המצרים בארץ אחד־העם .הוא לימדנו ני אין אדם חייב לקיים מצוות וללכת לנתי־ננסיות ולהתנדל
והקימו בה מינהל משוכלל מהנכרים נדי להיות יהודי שלם ,היהודי -לימד -הריהו אדם שכל התרבות היהודית
ומבני ם מר שימים ,ד״ר יוסף והיצירה היהודית הם עולמו ,כולל היצירה הדתית ,גם אם אין הוא מקיים אותה כחובה
דרורי מספר על שלטונם אלוהית .אחד־העם הפך למורה של הציונות והעמיד תלמידים גדולים שהמשיכו בדרכו.
בעמוד • 11רבי בנקאי? המאה ה־ 20בזיהוי היהודי היתה המאה של אחד־העם .כמובן כל אותו זמן היהודים
קומוניסטי — על דמות החרדים לדת המשיכו בדרכם נמו שנקבעה בראשית המאה ה־ ,19עד נדי התנגדות למדינה,
ירושלמית יוצאת דופן כותב
בעמוד 14גבריאל צפרוני, ואילו הדתיים־הציוניים ביקשו למצוא דרך ביניים ,שיש בה מכאן ומכאן.
עתונאי נודע עוד בתקופת יהודי הארץ נקום המדינה היו בניהם וחניניהם של ״חילוני התרבות היהודית״ .יהודי הארץ כיום ,בניהם ונכדיהם,
המנדט הבריטי #נפוליון רחקו מאותה יצירה שיסודה בארץ־ישראל לפני אלפי שנים ושנוסף לה רנות אחר־נן בארצות זרות .התרבות היהודית,
בהופעה אנטישמית ,מאת גם אם הם לומדים אותה -והם לומדים אותה כיום פחות ופחות -זרה ורחוקה מהם יותר ויותר .שלא לדבר על 800אלף
איילת בכר ופרופ׳ ברוך העולים מברית־המועצות ,שהצטרפו לאומה נרגע האחרון לפני השכחה האחרונה ,ורובם אינם נושאים אתם אפילו ידע
מבורן ,בעמוד • 17בעמוד
— 19הדרך אל הקונגרס והכרה מועטים של אוצר אותה תרבות ידועה ומובנת לנו.
הציוני הראשון ,לפניו ועתה מה! מה תהיה המאה ה־ !21שליש העם היהודי חי במדינה שלו ,האם התרבות נפי שהגדירה אחד העם
ולאחריו • מהו המנגל ותלמידיו תמשיך ותהיה תרבותו ,זהותו ,מהותו! לאן אנו הולכים! דומה ,נמו לפני 200שנה ,בימי מנדלסון וממשיכיו,
הנותן ריחו בגינותינו בימי שוב נפתחות השאלות הקשות ,שוב מתבקש מאמץ גדול ואדיר ,לזהות ולעצב את האיש היהודי בארץ ,נדי שיהיה ממשיך
שבת ו מועדי ד״ר דוד אסף ומחדש אותה דמות ועם שתחילתם ,כן אומרים ,באברהם העובר את הנהר להקים כאן ,לו ולבניו ,את ביתו ,את היצירה
פותר את התעלומה בעמוד והישות העברית והיהודית ,העוברת כחוט השני ,ארון ומפותל ,שונה ודומה ,מלא עניין ,תמיהה ,תהיה ,ברק ,כאב ופיוס,
• 21אמנון מיכלין מספר
על רופא שנוי במחלוקת בתולדות העולם.
שפעל בסוף המאה הקודמת
ובראשית מ א ה זו בגליל
)עמוד • (22ובעמוד אחרון
— על ספרים.
