Page 6 - ETMOL_123
P. 6

‫לים המלח ולנהל את הניסויים בעבודה‬       ‫מפעלו‬                         ‫משה נובומייסקי‪ ,‬יליד בארגוזין‬
‫שיטתית‪ .‬לנגוצקי השתכן בבקתה של‬           ‫של‬                           ‫בקרבת ימת בייקל במזרח סיביר‬
‫איברהים חזבון ב־‪ 1925‬ולבטחונו‬           ‫המהנדס‬                        ‫)‪ ,(1873‬היה בהכשרתו מהנדס מכרות‬
‫התחזה לרופא‪ .‬הוא היה קשור למפעל‬         ‫מסיביר‬                        ‫ומעורב בהקמת מפעל להפקת מלחים‪,‬‬
‫עד מותו ב־‪ .1968‬ב־‪ 1933‬נשא לאשה‬                                       ‫בכריית זהב ובחקר אוצרות הטבע‬
‫את פרומה • גושנסקי‪ ,‬העובדת‬                               ‫מליידי מ שה‬  ‫בסיביר‪ .‬כאשר נדלק לרעיון הציוני‬
                                        ‫‪ P im m‬ה ל ה ב י ס ב מ ק ו ס‬
           ‫הראשונה במפעלי ים המלח‪.‬‬                                    ‫נתוודע לאוצרות הטבע של ים המלח‪,‬‬
                                         ‫הקשה ביותר ‪Y m‬‬               ‫בשנת ‪ ,1905‬במשרדו של פרופ׳ אוטו‬
          ‫מכרז פומבי‬                                                  ‫פרופ׳ וארבורג‪ ,‬מפעילי הוועדה הארץ־‬
                                            ‫מאת דב גביש‬               ‫ישראלית של הקונגרס הציוני‪ .‬אוטו‬
‫הבריטים‪ ,‬שהעניקו בספטמבר ‪1921‬‬                                         ‫וארבורג‪ ,‬מרצה לבוטניקה באוניבר­‬
‫לרוטנברג זיכיון לנצל את מי הירקון‬                                     ‫סיטת ברלין‪ ,‬העמיד לרשותו את הדין־‬
‫לצורכי השקייה ולהפקת חשמל‪,‬‬                                            ‫וחשבון המדעי של הגיאולוג הגרמני‬
‫ובמארס ‪ 1926‬הרחיבו את הזיכיון‬                                         ‫בלאנקנהורן‪ ,‬על התכונות הכימיות‬
‫לניצול מי הירמוך והירדן‪ ,‬נחלקו‬                                        ‫ועל הממצאים הגיאולוגיים של מי ים‬
‫בדעתם אם לפתוח את זיכיון ים המלח‬                                      ‫המלח‪■ .‬ים המלח הוא מקווה המים‬
‫למכרז פומבי‪ .‬לבסוף פרסמו הבריטים‬                                      ‫הגדול ביותר על פני כדור הארץ שיש‬
‫מכרז ראשון ואחריו מכרז שני‪ ,‬שעליו‬                                     ‫בו מגנזיום‪ ,‬אשלגן וברום ‪ -‬שלושה‬
‫התמודדו מספר קבוצות ‪ -‬בריטית‪,‬‬                                         ‫יסודות כימיים חיוניים‪ ,‬שיש להם‬
‫אמריקנית‪ ,‬אוסטרלית‪ ,‬צרפתית־‬
‫תורכית וכן קבוצתם של נובומייסקי‬                                                                    ‫ביקוש רב‪.‬‬
‫וטאלוק‪ ,‬סקוטי‪ ,‬שלא היה מעודו בארץ‪,‬‬                                    ‫בשנת ‪ 1911‬יצא נובומייסקי‬
‫אבל הגיש עוד ב־‪ 1918‬בקשה לניצול‬                                       ‫לראשונה לארץ־ישראל‪ ,‬למסע גישוש‬
‫מחצבי ים־המלח‪ .‬בקשת הזיכיון של‬                                        ‫קצר‪ .‬הוא סקר את חוף ים המלח ואת‬
‫נובומייסקי וטאלוק אושרה ב־‪9‬‬                                           ‫שפך הירדן לים‪ ,‬דגם ואסף ממצאים‪,‬‬
‫באפריל ‪ .1927‬הוויכוח בפרלמנט‬                                          ‫ושב עמם למעבדתו בסיביר‪ .‬באוקטובר‬
‫הבריטי נמשך עוד כשנתיים‪ .‬על‬
‫נובומייסקי היה להסכים למינוי יושב־‬                                    ‫‪ 1920‬עלה משה נובומייסקי ארצה‬
‫ראש בריטי להנהלת החברה‪ ,‬ולאחר‬                                         ‫ובאוקטובר ‪ 1921‬העלה את כל בני‬
‫שהוכיח שהוא נשען מבחינה כספית‬                                         ‫משפחתו והושיבם בגדרה‪ .‬מאז ביקורו‬
‫על הון בריטי ועל הון יהודי־אנגלי‬                                      ‫הקודם תפס השלטון הבריטי את מקום‬
‫ויהודי־אמריקני‪ ,‬נחתם הזיכיון וניתן‬                                    ‫העות׳מאני ובמציאות החדשה‬
                                                                      ‫התעוררו קשיים בהגשמת כוונתו‬
                   ‫לו ב־‪ 1‬בינואר ‪.1930‬‬                                ‫להקים תעשייה כימית‪ .‬הוא קיווה‬
‫המבנה השלדי של חברת האשלג היה‬                                         ‫לזכות בתמיכתם של המוסדות‬
‫מבוסס על ארבעה מרכזים‪ :‬ירושלים‪,‬‬                                       ‫הציוניים ושל בעלי הון יהודים‬
‫לונדון‪ ,‬צפון ים המלח ודרומו‪ .‬הנהלת‬                                    ‫ובתמיכתה של בריטניה‪ ,‬שביקשה‬
‫המפעל ישבה בירושלים והמחקר‪,‬‬
‫בשלביו הראשונים‪ ,‬התנהל באוניבר­‬                                       ‫לשבור את המונופול התעשייתי‬
‫סיטה העברית ולאחר‪-‬מכן במעבדות‬                                         ‫הגרמני על הפקת האשלג‪ ,‬שהוא‬
‫החברה בבית‪-‬האשלג בירושלים‪.‬‬                                            ‫מרכיב חיוני בתעשיית הדשנים‬
‫בלונדון היה מקום מושב מועצת‬                                           ‫ובייצור חומרי נפץ‪ .‬כאשר נתקל‬
‫המנהלים ומרכז השיווק‪ .‬לב המפעל‬                                        ‫נובומייסקי בעיכובים מינהליים‪,‬‬
‫היה בצפון ים המלח ומרכז ההפקה הלך‬                                     ‫הקדים לקבוע עובדות בשטח‪ .‬בשלהי‬
‫והתפתח בדרום הים‪ ,‬שם היו הסיכויים‬                                     ‫‪ 1922‬קנה את הזיכיון של איברהים‬
‫העתידיים הטובים ביותר‪ .‬המפעל החל‬                                      ‫חזבון‪ ,‬ערבי־נוצרי מבית־לחם‪ ,‬שרכש‬
‫לייצר‪ ,‬בתהליכים מודרניים‪ ,‬אשלגן‬                                       ‫לאחר המלחמה מהבריטים רישיון‬
                                                                      ‫לחציבת מלח בהר סדום‪ ,‬זכויות שיט‪,‬‬
         ‫וברום‪ ,‬שנמכרו בשוקי העולם‪.‬‬                                   ‫ואת הצריפים שהופקרו במאחז‬
‫בצפון ים המלח הוקם מפעל עתיר‬                                          ‫התורכי בחוף צפון ים המלח‪ .‬בד בבד‬
‫ידיים עובדות‪ ,‬ולצדו הוקמו מחנות‬                                       ‫הקים חברה להובלה על פני הים‪,‬‬
‫עובדים‪ ,‬שזיקתם למקום היתה עניין‬                                       ‫שמעולם לא הופעלה‪ ,‬והקים את חברת‬
‫של פרנסה‪ .‬נובומייסקי‪ ,‬נאמן למפעל‬
‫הציוני ולעתידה הכלכלי של חברת‬                                                          ‫״הירדן״ לחיפושי נפט‪,‬‬
‫האשלג‪ ,‬הבין שעליו להשתית את‬                                           ‫בשנת ‪ 1924‬הביא נובומייסקי‬
‫המפעל על כוח‪-‬אדם יציב ככל האפשר‪.‬‬                                      ‫מודדים למיפוי מקומן של בריכות‬
‫גם הסתדרות העובדים‪ ,‬שביקשה‬
‫לשמור על מקומות העבודה ליהודים‪,‬‬                                       ‫האידוי‪ ,‬ערך סקרים עם הגיאולוג‬
‫דחקה בו לשפר את תנאי העבודה‬                                           ‫הממשלתי בלייק‪ ,‬הקים את חברת‬
                                                                      ‫״הסינדיקט הארץ־ישראלי למכרות‬
                             ‫והמגורים‪.‬‬                                ‫בע״מ״ כמסגרת לקבלת סיוע למימון‬
‫נובומייסקי הציע לעובדים תנאי‬
‫מגורים נאותים‪ ,‬ולו גם ארעיים‪ ,‬ובו‬                                     ‫הניסיונות‪ ,‬לתכנון המפעל ולקבלת‬
‫בזמן חיפש כוח‪-‬אדם‪ ,‬שיראה בתנאים‬                                       ‫הזיכיון‪ .‬בשנת ‪ 1925‬אישר הנציב‬
                                                                      ‫העליון לנובומייסקי להרחיב את‬
                                                                      ‫ניסוייו בים‪ .‬כאות לנחישותו ביקש‬
                                                                      ‫נובומייסקי ממוסיה לנגוצקי‪ ,‬שעבד‬
                                                                      ‫במשקה של אחותו בגדרה‪ ,‬לרדת עמו‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11