Page 8 - ETMOL_123
P. 8

‫לשעבר‪ ,‬הקימה הממשלה הזמנית‬                ‫ה מפ ע ל בי ם ה מ ל ח ב שנת ‪1935‬‬       ‫ירדני וזיקתה למפעל הציוני‪ .‬על כן‬
‫ועדה‪ ,‬בנובמבר ‪ 1948‬לחקירת פעולתה‬                                                 ‫הוא נרתע מלהטיל את כל יהבו על כוה‬
‫של חברת האשלג ולגיבוש עמדה‬                ‫שלא תודרכו כראוי והיו חסרי ניסיון‬
‫בנוגע להמשך פיתוח חבל ים המלח‬             ‫בניהול משא־ומתן‪ ,‬הוטלה כל‬                           ‫המגן של ההגנה והפלמ״ה‪.‬‬
‫וניצול משאביו‪ .‬הרכב הוועדה‪ ,‬שבה‬           ‫האחריות לחתימה על תנאי הכניעה‬          ‫המגעים כין היהודים לדרג הככיר‬
‫שימש יהודה אלמוג מזכיר‪ ,‬ודרך‬              ‫של החבל‪ ,‬במקום שידחו את הקץ או‬         ‫ביותר בעבר־הירדן התנהלו בשני‬
‫עבודתה לא הותירו ספק שבכוונתה‬             ‫שיגיעו להסכם על הנייטרליות שלו‪ .‬ב־‬     ‫ערוצים‪ :‬של נציגי היישוב ושל‬
‫למנוע מנובומייסקי להמשיך בעשייה‪,‬‬          ‫‪ 18‬במאי ‪ 1948‬הודיע גואל לויצקי‪,‬‬        ‫נובומייסקי‪ .‬השיחות החשאיות עם‬
‫ולשנות את תנאי הזיכיון‪ .‬עיקר‬              ‫מפקד ה״הגנה״ בדרום על התנגדותו‬         ‫האמיר עבדאללה‪ ,‬בתקווה שיימנע‬
‫טיעונה נעוץ היה במבנה הבעלות על‬                                                  ‫מלהצטרף למלחמה על ארץ־ישראל‪,‬‬
‫חחברה‪ ,‬ובחשש שמא תיפול לידיים‬                   ‫להסכם וכוונתו להילחם על סדום‪.‬‬    ‫נכשלו ורק נובומייסקי לא הרפה‬
                                          ‫בשעה הקשה ביותר למפעלו‪ ,‬שבה‬            ‫מלשאת ולתת על חלקתו בשמץ של‬
                                   ‫זרות‪.‬‬  ‫היה על נובומייסקי למצות את‬             ‫אופטימיות‪ .‬היסוד לאופטימיות היה‬
‫‪ 18‬שנות עבודתח חסדירה של חברת‬             ‫שלושים שנות כישרונו כאמן המשא־‬         ‫רעוע‪ ,‬כי היה מבוסס על הקשרים‬
‫האשלג‪ ,‬מאז שנת ‪ ,1930‬והישגיה‬              ‫ומתן הבין־לאומי ולנצל את הקשרים‬        ‫האישיים שטיפח עם ממשלת עבר־‬
‫התעשייתיים לא עמדו לה‪ .‬החברה‬              ‫שטיפח עם צמרת השלטון בעבר־‬             ‫הירדן ואישיה‪ .‬בחודש אפריל ‪ 1948‬טס‬
‫פיתחה את שיטת האידוי‪ ,‬שאין דומה‬           ‫הירדן‪ ,‬הוא נעדר מהמקום‪ .‬כאשר נודע‬      ‫לעמאן ונפגש עם הירדנים ארבע‬
‫לה בעולם‪ ,‬בנתה בריכות בהיקף שאין‬          ‫דבר החתימה ניתנה הפקודה לנטוש‬          ‫פעמים לשיחות‪ .‬הוא העמיד בספק את‬
‫שני לו ורתמה את אנרגיית השמש‬              ‫את החבל ולהתפנות‪ .‬הפינוי התנהל‬         ‫עתיד האינטרסים העבר־ירדני‬
‫לתהליך התעשייתי‪ .‬בשנת ‪ 1940‬ייצאה‬          ‫בין ה־‪ 19‬ל־‪ 20‬במאי‪ .‬צי בן ‪ 17‬סירות‬     ‫והבריטי‪ ,‬אם המפעל בצפון לא יישאר‬
‫כמחצית מכלל היצוא התעשייתי‬                ‫וספינות פינה מאות עובדים‪ ,‬חברי‬         ‫במובלעת בין־לאומית‪ ,‬הקשורה‬
‫הארץ־ישראלי והצליחה בתקופת‬                ‫בית־הערבה ואנשי פלמ״ח‪ .‬האחרון‬          ‫במסדרון לירושלים‪ ,‬ויפסיק לפעול;‬
‫מלחמת העולם השנייה לספק כמחצית‬            ‫שעלה על סירה היה מוסיה לנגוצקי‪,‬‬        ‫ואם המפעל בסדום‪ ,‬הנמצא בשטח‬
‫תצרוכתה של אנגליה באשלג; החברח‬            ‫ויש אומרים שהועלח בכוח‪ .‬אנשי‬           ‫ישראל‪ ,‬לא יקבל מים מהמקורות‬
‫העסיקה מאות עובדים יהודים וערבים‬          ‫הלגיון‪ ,‬שלא מיהרו לחשתלט על‬
‫ובנתה מפעלים וישובים‪ .‬כל אלה לא‬           ‫המפעל‪ ,‬הגיעו אליו רק ב־‪ 22‬במאי‬         ‫בבקעת צוער ולא יספק חומר גלם‬
‫עמדו לה‪ .‬הוועדה נתנה לנובומייסקי‬          ‫והופתעו למצאו נטוש‪ ,‬לאחר שנבזז‬         ‫למפעל בצפון‪ .‬כך פעל נובומייסקי עד‬
‫אפשרות לשקם את החברה‪ ,‬והוא אז בן‬
‫‪ ,77‬אבל החברה לא הצליחה לעמוד‬               ‫בידי ערבים מתושבי יריחו והסביבה‪.‬‬     ‫אמצע חודש מאי ‪ ,1948‬בלא שהוכרע‬
‫בתנאים שהוכתבו לשיקומה‪ ,‬ובדצמבר‬           ‫מלחמת העצמאות ותוצאותיה פגעו‬           ‫גורל החבל בהסכם ברור ומפורש‪ .‬ב־‪13‬‬
‫‪ 1951‬החליטה הממשלה על הקמת‬                ‫קשה בחברת חאשלג וחביאו לחיסולה‪.‬‬        ‫במאי ‪ 1948‬נפגש נובומייסקי עם‬
‫חברה ממשלתית לניצול אוצרות ים‬             ‫חמפעל בצפון ים חמלח חובל לפני‬          ‫משלחת עבר־ירדנית בראשות גלאב‬
‫המלח‪ .‬החברה‪ ,‬״מפעלי ים המלח‬               ‫נטישתו ולאחר מכן נבזז ונהרס עם‬         ‫פחה‪ ,‬מפקד הלגיון‪ ,‬ובפגישה זו הושגה‬
‫בע״מ״‪ ,‬הוקמה ביוני ‪ 1952‬וביולי‬            ‫נפילתו בידי עבר־הירדן‪ .‬עמל של שנים‬     ‫מעין הסכמה‪ ,‬שכל שטח הזיכיון‪,‬‬
                                          ‫ירד לטמיון וציוד יקר הושמד‪ .‬חמפעל‬      ‫לרבות בית־הערבה ומלון קליה‪,‬‬
    ‫רכשה את נכסיה של חברת האשלג‪.‬‬          ‫בדרום שותק‪ ,‬בהעדר קשר יבשתי וימי‬       ‫ינוטרלו ויועמדו מחוץ למאבק על‬
‫לאחר תקופת שפל‪ ,‬שבח ניסו לחדש‬             ‫עם מרכז הארץ; גם מקור המים החיים‪,‬‬
‫את פעולתו של בית־החרושת בדרום‬             ‫שנבע מעבר לגבול בא־צאפי‪ ,‬פסק‬           ‫ארץ־ישראל‪ .‬לשעה היה נדמה‬
‫ים המלח בלי לחפיק תועלת מניסיון‬                                                  ‫שנובומייסקי קצר את פרי מאמציו‬
‫העבר ובעזרת ערב רב של עובדים‬                                         ‫מלספק מים‪.‬‬
‫ארעיים‪ ,‬התמנה בשנת ‪ 1955‬רב־אלוף‬                                                  ‫ויצא לתל־אביב לדווח על־כך לבן־‬
                                          ‫לאחר ״מבצע לוט״‪ ,‬בנובמבר ‪,1948‬‬         ‫גוריון‪ ,‬שלא התפנה אליו בשעות שהיה‬
         ‫מרדכי מקלף‪ ,‬למנכ״ל החברה‪.‬‬        ‫כאשר בידודה של סדום חוסר בידי‬          ‫טרוד בהכנה להכרזת העצמאות ב־‪14‬‬
                                          ‫יחידח מחטיבת הנגב של הפלמ״ח‪,‬‬           ‫במאי‪ .‬באותו יום נתקבלה הפקודה‬
‫מאז‪ ,‬תחת הנהגתו של מקלף ושל‬               ‫שהגיעה דרך מעלה העקרבים וחצבה‪,‬‬         ‫לפנות במטוסים את הילדים והנשים‬
‫אלח שבאו אחריו‪ ,‬התפתחה החברה‬              ‫התפנו ממנה כל האנשים‪ .‬המפעל‪,‬‬           ‫מצפון ים המלח‪ .‬באותו יום‪ ,‬בתל*‬
‫במהירות‪ .‬עיקר פעולתה עבר לדרום ים‬         ‫שנותר לכאורה בלא בעלים‪ ,‬ניטש‪,‬‬          ‫אביב‪ ,‬נפגע נובומייסקי בתאונת דרכים‬
‫המלח‪ ,‬שם קמו מפעלים גדולים‬                ‫ובפרקי זמן קצרים הוחזק בידי צוות‬       ‫ואושפז‪ .‬בהיעדרו‪ ,‬ב־‪ 17‬במאי‪ ,‬באו‬
‫ובריכות אידוי עצומות‪ .‬מפעלי ים‬            ‫קטן‪ ,‬עד שישה אנשים‪ ,‬בהנהגתו של‬
‫המלח נותנים עבודה למאות פועלים‬            ‫מוסיה לנגוצקי‪ ,‬כדי למנוע מערביי‬        ‫הירדנים לסכם את התנאים עם אנשי‬
‫ומדענים‪ ,‬מפעלי ים המלח הם‬                                                        ‫צפון ים המלח‪ .‬אלא שבניגוד לסיכום‬
‫מהתעשיות הגדולות בארץ‪ ,‬המייצאים‬                          ‫ירדן את רושם הפקרתו‪,‬‬    ‫עם נובומייסקי הוחתמו נציג המפעל‬
‫לכל רחבי העולם ומוסיפים רבות‬              ‫לפי דרישתו של יהודה אלמוג‪,‬‬             ‫ונציג ה״הגנה״ על קבלת החסות העבר־‬
‫לעושר הארץ‪ .‬אולם בכל אלו אין‬              ‫ובתמיכתם של שני מהנדסים בכירים‬         ‫ירדנית בצפון ובסדום‪ .‬על שני נציגים‪,‬‬
‫לשכוח את חזונו וכשרון המעשה של‬
‫המהנדס מסיביר משח נובומייסקי‪ ,‬של‬
‫חברי הקיבוצים שנאספו מכל הארץ‬
‫כדי לעבוד במפעל ולחקים שם ישוב‬
‫בתנאי־חיים בלתי אפשריים כמעט‪,‬‬
‫ואת עקשנותם של משוגעים לדבר כמו‬
‫עובדי המפעל משה־מוסיה לנגוצקי‬

              ‫ויהודה קופלביץ׳־אלמוג‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬מלח הארץ‪ ,‬מאת דב גביש‪,‬‬

‫בהוצאת יד בן־צבי‪ ,‬בשיתוף מפעלי ים המלח‪.‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13