Page 10 - ETMOL_123
P. 10

‫נעתר ורכשן‪.‬‬                                                          ‫‪>W'i^g‬־*<'^^‪‘^l‬י■‪.‬״'^‬
‫בינתיים‪ ,‬המשא־ומתן שניהל הרצל‬                                                    ‫יבנאל בלב הגליל התחתון‬
‫עם הממשלה התורכית בקושטא לא‬
‫הביא לתוצאות‪ .‬אבל הרצל לא ויתר על‬        ‫״אוצר התיישבות היהודים״ ‪ -‬בנק‬           ‫התפתחויות בינלאומיות לצורך קבלת‬
‫רעיון האוטונומיה בסנג׳ק עכו‪ ,‬ובמאי‬       ‫אפ״ק‪ ,‬לראשו מונה זאב דוד לבונטין‪,‬‬
‫‪ 1904‬כתב לידידו האוסטרי היושב‬            ‫ו״הועדה הארץ ישראלית״ התחלפה‬            ‫צ׳רטר להתיישבות יהודים‪ .‬משום‬
‫במשרד החוץ בוינה‪ :‬״יש אפוא לדרוש‬         ‫ב״ועדה לחקירת ארץ־ישראל״‪ ,‬והוקצב‬        ‫חובותיה הכבדים של תורביה לצרפת‪,‬‬
‫מתורכיה בארץ־ישראל וסביבותיה‬             ‫סכום כסף לפעולותיה‪ .‬באותו קונגרס‬        ‫פנה הרצל לבעלי־הון יהודים לגייס את‬
‫אדמת יישוב מספקת לחמשה עד ששה‬            ‫הוחלט שהקרן־הקיימת תתחיל‬                ‫הסכום ולשלם את החוב‪ ,‬ובתמורה‬
‫מיליוני יהודים‪ ...‬מחוז עכו נחשב‬          ‫ברכישת קרקעות בארץ‪ ,‬שבהן הוצע‬           ‫לחוב‪ ,‬הציע לקבל צ׳רטר על חבל ארץ‬
                                         ‫להקים חווה ניסיונית קאופרטיבית‬          ‫מסויים ברחבי האימפריה העות׳מאנית‪.‬‬
           ‫כנקודת מוצא להתיישבות״‪.‬‬       ‫על־פי שיטת פרנץ אופנהיימר‪ ,‬ולייסד‬       ‫החל מיולי ‪ 1902‬חוזר ועולה שמו של‬
                                                                                 ‫האזור ‪ -‬״חיפה והסביבה בין טבריה‬
‫ביולי ‪ 1904‬נפטר הרצל‪ ,‬והטיפול‬               ‫חוות לימוד ליתומי פרעות קישינוב‪.‬‬
‫בבקשה לצ׳רטר בסנג׳ק עכו פסק‪.‬‬             ‫לבונטין אכן חיפש קרקע בגליל‬                                             ‫וחיפה״‪.‬‬
‫קלווריסקי הוסיף לרכוש קרקעות‬             ‫עבור יתומי קישינוב והרצל הוסיף‬          ‫בינתיים עולה הצעת אל־עריש‬
‫בגליל התחתון המזרחי ולבסס בו‬             ‫לבקש ״זיכיון בחלק של הגליל״ עבור‬        ‫כאזור יהודי‪ ,‬ונדמה שסנג׳ק עכו נשכח‬
‫התיישבות יהודית‪ ,‬והמושבות שכבר‬           ‫הנרדפים ובתמורה הבטיח להשיג‬             ‫במהלך שנת ‪ .1903‬אולם במרס ‪1903‬‬
‫קמו שם ‪ -‬כפר־תבור‪ ,‬יבנאל‪ ,‬מנחמיה‬         ‫לאוצר הממלכה מילווה לכיסוי‬              ‫נפגשו שני שליחי הרצל ‪ -‬הרמן‬
‫והחווה בסג׳רה )וב־‪ - 1908‬כנרת‬                                                    ‫שטרוק וד״ר אדולף פרידמן ‪ -‬עם‬
‫ומצפה( צריכות היו לשמש בסיס‬                                             ‫החובות‪.‬‬  ‫קלווריסקי בנצרת‪ .‬השניים הגיעו‬
                                                                                 ‫לגליל במסגרת סיורם מטעם ״הוועדה‬
         ‫להתיישבות רחבה בחבל כולו‪.‬‬               ‫אדמות דלייקה‬                    ‫הארץ ישראלית״‪ ,‬שנבחרה בקונגרס‬
                                                                                 ‫הציוני השני לבדוק את אפשרויות‬
‫בשנת ‪ 1905‬נאלץ קלווריסקי לעזוב‬           ‫במהלך ‪ 1904‬התעניין לבונטין‬              ‫ההתיישבות בארץ־ישראל לאחר קבלת‬
‫את הנהלת המושבות בגליל התחתון‬            ‫ברכישת ‪ 6,500‬דונם בגוש אדמות‬
‫המזרחי ולעבור לניהול מושבות יק״א‬         ‫דלייקה שלחוף הכנרת‪ .‬את אדמות‬                                           ‫הצ׳רטר‪.‬‬
‫בגליל העליון המזרחי‪ .‬המטרה שהציב‬         ‫דלייקה רכש קלווריסקי עבור חברת‬          ‫ביולי ‪ 1903‬נמסר הדו״ח שבו קראו‬
‫לעצמו‪ :‬לקנות גוש אדמות רחב ידים‬          ‫יק״א‪ ,‬אבל החברה סירבה לקנות את‬          ‫השניים ״לגשת מייד לרכישת קרקעות‬
‫בגליל התחתון המזרחי ולהקים שם‬            ‫הגוש כולו‪ ,‬היא היתה מוכנה לקנות‬         ‫בארץ־ישראל״‪ ,‬בדו״ח הציעו השליחים‬
‫התיישבות גדולה‪ ,‬כיסוד לאוטונומיה‬         ‫‪ 7,500‬דונם בלבד‪ ,‬וקלווריסקי חיפש‬        ‫שקלווריסקי‪ ,‬הפועל במחוז עכו ועושה‬
‫יהודית באזור‪ .‬עדות לכך הם כתבי‬           ‫קונים לקרקעות הנותרות‪ .‬מכיוון‬           ‫רבות להרחבת ההתיישבות היהודית‬
‫האגרונום הראשי של חברת יק״א‬              ‫שנודע לו שמנהל בנק אפ״ק מחפש‬            ‫בחבל‪ ,‬יהיה לנציג ההסתדרות הציונית‬
‫בארץ־ישראל שקיבל את הדו״חות של‬           ‫אדמה להקמת חווה ליתומי קישינוב‪,‬‬         ‫ויפעל מטעמה באופן גלוי ברכישת‬
‫קלווריסקי בהם פירט את עסקות‬              ‫הציע לו את קרקעות דלייקה ולבונטין‬
‫הקרקע ואת תכניותיו‪ ,‬ובמכתביו‬                                                                                      ‫קרקע‪.‬‬
‫להנהלה בפרים חזר וציטט את דברי‬                                                   ‫באוגוסט ‪ ,1903‬בעקבות הקונגרס‬
‫קלווריסקי‪ ,‬שאכן ניתן לרכוש את‬                                                    ‫השישי‪ ,‬נוסד בארץ־ישראל סניף של‬
‫קרקעות החבל כולו ולהקים שם‬
‫״מרכזי התיישבות יהודים חדשים‪,‬‬                   ‫קטע מדר׳ח של קלווריסקי על פגישתו עם הרצל‬
‫והאדמות אשר תרכשנה‪ ,‬תמסרנה‬
‫לעיבוד רק לאריסים ולפועלים‬                                                                       ‫>‪/-‬י‬

                               ‫יהודים״‪.‬‬  ‫‪^ h>)i, >0^ A IrT) iS o‬־‪p-‬‬
‫סיפור הפגישות בין קלווריסקי‬
‫והרצל עולה מתוך כתביו של‬                 ‫‪° to‬״‬                                             ‫‪(T o^//r‬‬
‫קלווריסקי ועדויות שונות שלוקטו‬                                                   ‫‪/fO P /p‬‬
‫מכתבים של מקורביו של הרצל‪ .‬הרצל‬
‫עצמו לא מזכיר את חיים מרגלית‬
‫קלווריסקי בשמו בכתביו‪ .‬למרות זאת‬
‫אי־אפשר שלא לקשור בין הקצוות‪.‬‬
‫התעניינותו של הרצל באפשרות‬
‫לרכוש קרקעות בגליל התחתון וליצור‬
‫שם אוטונומיה יהודית רחבה מקבלת‬
‫תאוצה לאחר הפגישות עם פקיד יק״א‬
‫בשנת ‪ .1902‬ובמשך שלוש שנים ‪ -‬עד‬
‫למותו של הרצל ‪ -‬נעשית הדרישה‬
‫ברורה יותר ויותר; הרצל לא מדבר על‬
‫סנג׳ק עכו בכללותו אלא מדבר על‬
‫״הגליל״ על ״המושבות במחוז טבריה‬
‫ובטריטוריה הסמוכה לחיפה״‪ .‬התחלת‬
‫ההתיישבות היהודית באזור‪ ,‬רכישות‬
‫הקרקע ותכניות ההתיישבות של‬
‫חברת יק״א ושל הפקיד מטעמה‬
‫קלווריסקי‪ ,‬משלימות את חזונו ליצור‬
‫באזור חבל ארץ ובו אוטונומיה יהודית‪.‬‬

                                                                                                                          ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15