Page 14 - ETMOL_123
P. 14

‫הרב האדום‬

‫הרב חיים פסחוביץ‬                        ‫ועסקיו האפורים‬

                                        ‫רב ירושלמי‪ ,‬תלמידו של ״ההזון־איש; מנהל בנק ומקורב לקומוניסטים‬

                                                                          ‫מאת גבריאל צפרוני‬

‫בחוצות העיר‪ ,‬בדק עסקים שונים‬            ‫ועולם מתוקן‪ ,‬ומשנתפסו אצלו ספר‬         ‫כאשר השתקע הרב חיים פסחרביץ‬
                                        ‫הפרדוכסים של מכס נורדאו‪ ,‬״חטאת‬         ‫שעלה בגפר מברית־המרעצרת‬
‫וגילה כי מוסדות גמילות־החסד שליד‬        ‫נעורים״ של ליליינבלום והנורא מכל‪,‬‬      ‫ביררשלים בסתיר ‪ ,1932‬ראר מיד מכריר‬
‫הכוללים הוותיקים אינם מסוגלים‬           ‫ספרי מינות סוציאליסטיים‪ ,‬סולק מיד‬      ‫החדשים‪ ,‬שררה פררליטארית איתנה‪,‬‬
‫לענות על צורכי סוחריה ואומניה של‬        ‫מהישיבה‪ .‬חיים עשה צרות־צרורות‬          ‫כרארי למי שבא מארץ המהפיכה‪,‬‬
‫העיר‪ .‬חסר בה ־ כך אמר ‪ -‬בנק‬             ‫לראשי הישיבות מאחר שעודד גם את‬         ‫שררה עליר‪ .‬כמה חרדשים קרדם לכן‬
‫שהגישה למנהלו תהיה קלה וישירה‬           ‫חבריו התלמידים לתבוע לעצמם‬             ‫הגיע לארץ ממינסק בירת ררסיה‬
‫ושהריבית לא תהיה גבוהה ביותר‪ .‬כן‬        ‫תנאים כלכליים טובים יותר‪ .‬אולם‬         ‫הלבנה )בלורוסיה( ופנה תחילה לבנו‬
‫התעניין בעסקי השחיטה בירושלים‬           ‫סילוקו מהישיבה לא היה קל‪ ,‬שכן חיים‬     ‫שבעפולה‪ .‬התימהון היה גדול‪ :‬כיצד‬
‫ובדק מדוע הבשר הכשר כה יקר והגיע‬        ‫הצעיר לא נרתע מלתבוע את ראש‬            ‫הצליח הרב לצאת מברית־המועצות‬
‫למסקנה שהוא יכול להוזיל את מחירו‬        ‫הישיבה לדין תורה לפני רבנים נודעים‬     ‫שמאחורי מסך הברזל‪ ,‬בעיצומו של‬
‫אם יקבל רשיון לשחיטה נפרדת‪ .‬הוא‬         ‫וזכה בדין‪ .‬בלימודיו גילה חריפות‬        ‫השלטון הסטליניסטי‪ ,‬שאותם ימים‬
‫פנה אפוא למושל ירושלים אדוארד‬           ‫ובקיאות שזכו להערכה מצד אחד‪,‬‬           ‫כבר השליט משטר דיכוי קשה בארצו‪.‬‬
‫קיטרוטש והסביר שלטובת הציבור יש‬         ‫ולצער שכלי יקר כזה יוצא לתרבות‬         ‫סופר עליו כי אחרי שעבר את הגבול‬
‫להוזיל את מחיר הבשר הכשר‬                ‫רעה‪ .‬בין השאר‪ ,‬למד אצל הרב חיים‬        ‫לפולין ובא למשרדי הקונסול הבריטי‬
‫בשכונות העניות והוא יכול לעשות‬          ‫סולובייצ׳יק‪ ,‬דרש בבית־המדרש‬            ‫בווארשה‪ ,‬כשהוא לובש קפוטה שחורה‬
‫זאת‪ .‬הכל היו בטוחים שבקשתו‬              ‫בבריסק‪ ,‬תבע גישה הגיונית לתורה‬         ‫שעל רקעה בלט זקנו הכסוף‪ ,‬חובש‬
‫תידחה‪ ,‬אבל פסחוביץ זכה ברשיון‪.‬‬          ‫והטיף גם לציונות‪ .‬הוא שימש ברבנות‬      ‫מגבעת שחורה רחבת שוליים כיאות‬
‫מוסדות ״הישוב־הישך׳ נחרדו‪ ,‬שכונת‬        ‫במינסק‪ ,‬הרבה לנסוע בקהילות שונות‬       ‫ליהודי חרד וירא שמים‪ ,‬וביקש ויזת‬
‫מאה־שערים סערה‪ ,‬ובסופו של דבר‬           ‫ולדרוש‪ .‬הרב פסחוביץ נודע כדרשן‬         ‫תיירים לפלשתינה‪ ,‬היא ארץ־ישראל‬
‫נפתרה הבעיה ־ המוסדות הוותיקים‬          ‫מלהיב לבבות‪ .‬את רבנותו לא עשה‬          ‫הופתע הקונסול האנגלי למראהו‪ .‬אבל‬
‫קנו ממנו את הרשיון‪ ,‬והרב פסחוביץ‬        ‫קרדום לחפור בו‪ ,‬שכן היה עשיר ובעל‬      ‫האנגלים אינם שואלים שאלות‬
‫חתם ש״לעולם לא יעסוק בשחיטה״‬            ‫רכוש רב‪ .‬אפשר שכבר אז גילה את‬          ‫והקונסול הטביע אשרת תייר בדרכונו‬
‫וכפי שנמסר‪ ,‬קיבל ‪ 350‬לירות‪ .‬הוא‬                                                ‫הסובייטי‪ .‬הרב נסע לרומניה ומנמל‬
‫קיבל גם היתר לערוך נשואים‪ ,‬וזה‬                                 ‫עסקי ההלוואות‪.‬‬  ‫קונסטנצה הפליג לחיפה‪ .‬בנו וכמה‬
                                                                               ‫מקרוביו שעלו ארצה כעשר שנים‬
              ‫היווה מקור הכנסה נוסף‪.‬‬         ‫ירושלים צריכה בנק‬                 ‫לפניו‪ ,‬קיבלו את פניו בנמל‪ ,‬ושמחו‬
‫הרב החזיר את חובותיו וצעדו הבא‬                                                 ‫לקראתו‪ .‬דומה היה להם שלא יראוהו‬
‫היה לבקש רשיון לפתוח חברת‬               ‫הרב חיים פסחוביץ נשאר ברוסיה‬           ‫לעולם והנה הוא כאן‪ ,‬עומד לפניהם‪,‬‬
‫הלוואות‪ ,‬מעין בנק קטן לצורכי‬            ‫גם לאחר המהפיכה הקומוניסטית‬            ‫עירני ורב מרץ ומוכן לפתוח בחיים‬
‫הלוואות לבעלי־מלאכה‪ ,‬אנשי עסקים‬         ‫ושמועות שהילכו בווילנה‪) ,‬שהיתה אז‬
‫קטנים‪ ,‬פועלים וסטודנטים‪ .‬ושוב קיבל‬      ‫חלק בפולין(‪ ,‬והגיעו גם לארץ‪ ,‬סיפרו‬                                     ‫חדשים‪.‬‬
                                        ‫כי הוא מסתדר יפה עם המשטר החדש‬         ‫הרב פסחוביץ שנולד בשנת ‪1878‬‬
                            ‫את הרשיון‪.‬‬  ‫והרחיק אפילו עד לבירוביג׳אן והיה‬       ‫בעיירה ליפנישוק שבפלך וילנה‪,‬‬
‫כאשר הגיעו רעייתו השניה ושלושת‬          ‫שם לרב ראשי של מחוז האוטונומיה‬         ‫התקבל על־ידי יוצאי וילנה בארץ‬
‫ילדיו לארץ‪ ,‬מצאו כבר את אביהם‬           ‫היהודי ברוסיה הסובייטית‪ .‬היו שתמהו‬     ‫במאור פנים‪ .‬הם זכרו את אביו שכיהן‬
‫בדירה גדולה ברחוב הנביאים פינת‬          ‫כיצד זה נתנו לו הרוסים‪ ,‬רודפי‬          ‫כרבו של בית־הכנסת ״קושול״ שנחשב‬
‫סט־פאול‪ ,‬בין שער שכם ושכונת מאה־‬        ‫הציונות הנוקשים‪ ,‬לצאת מהארץ‪ ,‬אבל‬       ‫לבית־כנסת ״מתקדם״ ברחוב זבלנה‪,‬‬
‫שערים‪ .‬על מרפסת הדירה התנוסס‬            ‫סבורים היו כי הביוגרפיה המהפכנית‬       ‫וזכרו גם את חיים פסחוביץ עצמו כילד‬
‫שלט גדול ״בנק התחיה בע״מ״‪ .‬באחד‬         ‫שלו‪ ,‬היתה בעזרו‪ .‬עם בואו לירושלים‬      ‫וכנער‪ ,‬שלמד בישיבות ליטא הגדולות‬
‫החדרים פעל במשך שעות היום הבנק‬          ‫לווה כספים מידידים ומקורבים‪ ,‬שוטט‬      ‫ונחשב ל״עילוי״ ולתלמיד מצטיין‪ ,‬אבל‬
‫ובלילה הפך לחדר־שינה לילדים‪ ,‬חדר‬                                               ‫ממריד את חבריו בענייני ציונות‬
‫אחד הקצה לישיבה ופתח גם בית־‬
‫כנסת קטן שקרא לו ״תורה ודעה״ ובו‬                                                                                 ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19