Page 15 - ETMOL_123

‫רחוב ירושלמי בימי פעילותו של הרב פסחוביץ‬ ‫היה דורש את דרשותיו‪.‬‬
‫הרב העולה החדש ראה ברכה‬
‫הרפובליקנים‪ .‬בפי שנאמר אז‪ ,‬סייע‬ ‫ההסתדרות הציונית ‪ -‬בנק אנגלו־‬ ‫במעשיו‪ ,‬אם־כי נשמעו טענות‬
‫״בנק התחיה״ למגורשים לשאת‬ ‫פלשתינה )אפ״ק(‪ ,‬קודמו של בל״ל של‬ ‫שאנשים לא מוכרים מסייעים לרבנו‪.‬‬
‫בהוצאות הדרך‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הרב לא‬ ‫ימיו‪ ,‬ובנק הפועלים של ההסתדרות‪.‬‬ ‫יחד עם העיסוק בכספים היה דורש‬
‫משך ידו גם מעריבת טקסי נשואים‪,‬‬ ‫בין הבנקים נמנו‪ :‬בנק אשראי ובנק‬ ‫לפני לקוחותיו בענייני תורה ובמה‬
‫ואומרים שרבים מן הקומוניסטים של‬ ‫קופת־עם‪ ,‬בנק יהודי מיסודו של יהודה‬ ‫שנעשה בעולם ומוכיח שקארל מארכס‬
‫מוזס שיסד אחר־בך את ״ידיעות‬ ‫הוא בעצם צאצא של נביאי ישראל‬
‫אז‪ ,‬נישאו אצלו‪.‬‬ ‫אחרונות״‪ ,‬ובנק זרובבל‪ ,‬בנק הלוואה‬ ‫והתנבא על שוויון ואחווה בין כל באי‬
‫באותם ימים פרצו בארץ מאורעות‬ ‫וחיסבון ובנק אגרו־בנק‪ ,‬שהקים את‬ ‫עולם‪ ,‬שאלו הן מצוות חשובות‪ .‬רבנו‬
‫הדמים תרצ״ו־תרצ״ט וגם ״בנק‬ ‫השכונה שהיום היא עיר גדולה‪ ,‬חולון‪,‬‬ ‫פתח גם את שערי הבנק ללווים ערבים‬
‫התחיה״‪ ,‬שנמצא סמוך לשער שבם‪,‬‬ ‫והיה הראשון שהנהיג הגרלות‬ ‫ובדי להבטיח את הכספים שהלווה‬
‫היה בין הנפגעים‪ .‬הלקוחות הערבים‬ ‫שבועיות נושאות פרסים‪ .‬ובמובן הבנק‬ ‫להם‪ ,‬הקפיד שיהיו אלו בעלי־מלאבה‬
‫פסקו לבוא ויהודים‪ ,‬שחששו לחייהם‪,‬‬ ‫של רקנטי הוא דיסקונט‪ ,‬שהתפתח‬ ‫מבוססים או פקידי ממשלה‪ .‬את‬
‫נמנעו לבוא למקום הקרוב לאזורים‬ ‫אחר־בך להיות אחד הבנקים הגדולים‪.‬‬ ‫ליבותיהם של הלווים בני ״הישוב‬
‫הערביים של ירושלים‪ .‬הרב פסחוביץ‬ ‫וחיו גם אוצר־עממי‪ ,‬ובנק מסחרי‪ ,‬ובנק‬ ‫הישן״ קנה בדברי תורה ובלשון עברית‬
‫חעתיק את משכנו למקום חדש‪ ,‬לקומה‬ ‫המעמד הבינוני ועוד בתריסר בנקים‬ ‫שהברתה אשבנזית וטען גם שאין הוא‬
‫שניח של אחד הבתים ברחוב בן־יהודח‪,‬‬ ‫שנפתחו ונסגרו מבלי שיושם אליהם‬ ‫שייך ל״חדשים הללו״‪ ,‬הציונים‪ .‬הוא‬
‫שם שבנו מעתה הבנק והמוסדות‬ ‫לב‪ ,‬להוציא אותם מסבנים שהפקידו‬ ‫הירבה לדבר בשבחה של רוסיה‬
‫שם בספים והפסידום‪ .‬חלקם של‬ ‫הקומוניסטית והיו שטענו בי הוא‬
‫הרוחניים של הרב פסחוביץ‪.‬‬ ‫מייסדי בנקים אלו היו סוחרי קרקעות‬ ‫מקורב למפלגה הקומוניסטית בארץ‪,‬‬
‫ונדל״ן ששלחו את ידיהם בעסקים‬ ‫שפעלה לעתים במחתרת‪ ,‬ועל בן בונה‬
‫היתר מ״החזון איש״‬ ‫נוספים והגדול בהם היה בנק נורוק־‬ ‫גם ״הרב האדום״‪ ,‬אבל קשה היה‬
‫אידלזק‪ .‬ברבות הימים נרבשו אותם‬ ‫להעלות על הדעת שרב ובנקאי חבר‬
‫הרב שנהשב בתומך במפלגה‬ ‫בנקים שלא פשטו את הרגל על־ידי‬ ‫במפלגה שביקשה להעביר את הדת‬
‫הקומוניסטית ואפילו איש הכספים‬ ‫הבנקים הגדולים ונעלמו‪ ,‬אולם ״בנק‬ ‫מהעולם ולהושיב את הבנקאים בבתי­‬
‫שלח‪ ,‬בחר לעצמו כפטרון רוחני‪ ,‬כרב‬ ‫התחיה״ של פסחוביץ האריך ימים‬
‫ופוסק‪ ,‬את •אחד הרבנים הגדולים של‬ ‫ם והר‪.‬‬
‫הארץ‪ ,‬הרב א‪.‬ש‪ .‬קרליץ‪ ,‬״החזון איש״‪,‬‬ ‫יותר ממתחריו‪.‬‬ ‫עסקיו פרחו ושגשגו והוא קיבל ללא‬
‫שישב בבני־ברק‪ ,‬רבם הנערץ של‬ ‫בעיות אזרחות ארצישראלית מידי‬
‫החרדים בארץ‪ ,‬שהבירו עוד מנעוריו‬ ‫סודו של ״בנק התחיה״ היה ביחס‬ ‫השלטונות האנגליים‪ .‬היו גם שטענו‪,‬‬
‫הידידותי של בעליו ללקוחותיו‪,‬‬ ‫כי הוא עומד גם לשירותם‪ ,‬בתיוובו של‬
‫בליטא‪.‬‬ ‫בקשרים שלו עם בני ״הישוב־הישף‬ ‫איש הבולשת היהודי שכונה‬
‫בחודשיים לפני פרוץ מלחמת העולם‬ ‫מצד אחד והערבים מצד שני‪ ,‬ביחס‬ ‫״שולמקה״ ושהוצא להורג על־ידי‬
‫השניה‪ ,‬נסע הרב פסחוביץ לבני־ברק‬ ‫הטוב של השלטונות הבריטיים‬ ‫אנשי לח״י כשנתיים לפני קום המדינה‪,‬‬
‫וביקש מ״החזון איש״ היתר לעזוב את‬ ‫ובזיקתו של הרב ל״עולם הקידמה״‪.‬‬ ‫באשמה שהלשין על לוחמי מחתרת‪.‬‬
‫הארץ ביוון שברצונו להציב מצבה על‬ ‫שמועות עקשניות טענו שב״בנק‬ ‫אמרו שאותו שולמקה קיבל מהרב‬
‫קבר אביו שנפטר בווילנה‪ .‬״החזון‬ ‫התחיה״ מימן את הגנתם של אנשי‬ ‫הלוואה שבוע לפני שנהרג‪ ,‬וזה היה‬
‫איש״ נתן לו את ברבת הדרך והרב‬ ‫פ‪.‬ק‪.‬פ‪) ,.‬המפלגה הקומוניסטית‬ ‫אחד המקרים המעטים שהרב פסחוביץ‬
‫פסחוביץ הפליג לאירופה‪ ,‬בשאת עסקי‬ ‫הפלשתינאית( שנעצרו על־ידי‬
‫הבנק הוא מותיר בידי שני פקידים‬ ‫הבולשת הבריטית‪ .‬באשר פרצה‬ ‫הפסיד בסף‪.‬‬
‫מבני משפחתו‪ .‬אולם עוד לפני שהגיע‬ ‫מלחמת האזרחים בספרד‪ ,‬בשנת ‪,1936‬‬
‫לווילנח‪ ,‬פרצח מלחמת העולם‪ ,‬הדרבון‬ ‫ועשרות קומוניסטים גורשו מהארץ‪,‬‬ ‫עשרות בנקים‬
‫הארצישראלי־בריטי סייע בידו והוא‬ ‫יצאו רבים מהם לצרפת בדי לעבור‬
‫הגיע לשבדיה וממנה לאנגליה‪ .‬שם היה‬ ‫משם לספרד ולהילחם לצד‬ ‫בנקים קטנים בשל זה של הרב‬
‫אורחו של מי שבונה ״הדיקן האדום״‬ ‫פסחוביץ פרחו אז בארץ‪ .‬גם הבנקאים‬
‫חראשונים של ירושלים‪ ,‬במו ולירו‬
‫‪15‬‬ ‫והאחים חמבורגר‪ ,‬פתחו בתקופה‬
‫התורבית‪ ,‬באמצע המאה הקודמת‪,‬‬
‫עסקים מעין משפחתיים‪ ,‬במעין‬
‫חנויות‪ .‬בשנות השלושים של מאתנו‪,‬‬
‫בימי המנדט חאנגלי‪ ,‬קמו עשרות‬
‫בנקים מעין אלה‪ ,‬קטנים וגדולים קצת‬
‫יותר‪ ,‬פעלו‪ ,‬הלוו‪ ,‬לעתים פשטו את‬
‫הרגל ונעלמו‪ ,‬אחרים הצליחו ובעליהם‬
‫נעשו מאנשי הממון הגדולים של‬

‫הארץ‪.‬‬
‫בשנות השלושים‪ ,‬ימי העליה‬
‫הגדולה ותנופת הפיתוח הנמרצת‪,‬‬
‫בימיו של הנציב־העליון הבריטי סיר‬
‫ארתור וואקופ‪ ,‬שבונה ״הנציב הטוב״‪,‬‬
‫היו בארץ בנקים יהודים לרוב‪ ,‬נוסף‬
‫לבנקים הגדולים‪ ,‬במו זה של‬