Page 16 - ETMOL_123
P. 16
אל תשירו שידים לועזיים! של הכנסיה האנגליקנית ,הבישוף
ג׳ונסון מקנטרברי ,שהתפרסם גם
בשנת 930ו הגיעה לארץ ההמצאה המהפכנית; הראינוע המדבר .בשלב ראשון בידיד של סטלץ ותומך בקומוניזם
עדיין לא ידעו כיצד לקרוא לו בעברית וכינוהו שמענוע .משלא נקלט השם עברו
הרוסי.
לקולנוע ,וזה נשאר עמנו עד היום. בסיועו של הבישוף נמצא לרב מקום
אבל ההמצאה החדשה והמלהיבה עוררה בעיה חמורה :היא מדברת! והסרטים באוניה ״קווין אליזבט״ שתצתה את
מדברים כמובן בלשונות זרות .ובאותם ימים היתה הדאגה רבה שמא לא יצליח האוקיינוס האטלנטי בדרך לאמריקה.
היישוב היהודי בארץ שמנה כ־ 150אלף נפש ,הבא מכל ארצות העולם ומדבר את שנות מלחמת העולם עשה הרב
בלשונות רבות ,לסגל לו את הלשון העברית כלשון יחידה ,כמו לשונן של כל פסחוביץ בארצות־הברית .כאשר
הותקפה ברית־המועצות על־ידי
אומות העולם. הנאצים יצא הרב בקריאה לעזור לה
הלוחמים למען הלשון העברית היו אז פעילים מאוד ובין השאר הקימו את והתיידד עם הקומוניסטים היהודיים
״גדוד מגיני השפה״ שניהל תעמולה ענפה למען הלשון העברית ,כולל כרוזים. בארצות־הברית .הבולשת הפדרלית
משהחלו להציג בבתי־הקולנוע סרטים מדברים ומזמרים בלשונות לועז חששו עקבה אחריו ושישה חודשים לפני גמר
שמא קהל הצופים הנלהב יילך בעקבות הסרטים וידבר בחוצות בלשונות המלחמה נעצר ,נכלא באי המהגרים
הלועזיות .הם הביעו תקוה ,שלא נתגשמה עד היום ,כי תקום תעשיית קולנוע אליס־איילנד ובאוניה ראשונה
בנוסח הוליבוד שתדבר עברית ,ותבעו מהקהל לא לשיר את שירי הסרטים שהפליגה למזרח־התיכון ,נשלח חזרה
בפומבי ,מאחר שהדבר יהווה סכנה ל״שירתנו העברית״. לארץ־ישראל.
ש.ש.
בהפגנה של מק״י
עם הגיעו התמסר לחידוש פעילותו
של הבנק שכמעט וחדל לפעול בידי בני
משפחתו .את מלחמת העצמאות עשה
בירושלים הנצורה ובתהלוכת האחד
במאי הראשונה לאחר קום המדינה,
היה בין הצועדים בראש שורות מק״י,
המפלגה הקומוניסטית של אז .היו אלה
ימי האביב ביחסים בין רוסיה ,שעזרה
בהקמת מדינת ישראל והכירה בה
ראשונה ,ובין ישראל .ביתו היה גם
בית ועד לאנשי השגרירות הסובייטית
בארץ וראש הכנסיה הרוסית מטעם
הפטריארכיה המוסקבאית ,אנדרי
שמיושקין ,היה אורח קבוע אצל הרב.
כאשר מלאו לרב שמונים ,חגגו את
יובלו גם אנשי מק״י ועתונם ״קול
העם״ הקדיש לו מאמר נלהב .הרב
מצידו לא חסך מחמאות לשלטון
הסובייטי ולסטלין ,שהציל את העולם
והעם היהודי מהנאצים.
בשנת ,1956בגיל שמונים־ושלוש,
הלך הרב פסחוביץ לעולמו .הלווייתו
יצאה ממגרש הרוסים .בין המלווים היו
גם ראשי מק״י ,חברי הכנסת שמואל
מיקוניס וד״ר משה סנה .בני משפחתו
ובניו ששירתו בצה״ל הפרידו בין נציגי
״עולם המהפכה״ ובין הרבנים ,הידידים
וקרובי המשפחה .ההלוויה נערכה לפי
מנהג ירושלים והמנוח נקבר בבית־
הקברות בסנהדריה .אפשר שהיה זה
מקרה ,אפשר שהיה זה מעשה מכוון:
כאשר עברה הלוויה ברחוב יפו ,ליד גן
העיר ,החלו פעמוני כנסיית השילוש
הרוסית הסמוכה ,לצלצל .אמרו,
שהדבר נעשה כאות כבוד לפי הוראות
הארכימנדריט ניקודים הרוסי.
עם מותו של הרב ,הלך גם הבנק
לעולמו ,ובנק הלוואה וחיסכון
בירושלים )שגם הוא חדל מלפעול
בינתים( ,רכשו מיורשיו.
16
