Page 20 - ETMOL_123

‫‪• I ' ♦______ i______ I______ i______ i______ i______ I______ _______i______ i______ i---------i— ...... 1,-.- ,4.........‬‬

‫המנגל איננו מנגל‪,‬‬
‫אז מהו מנגל?‬

‫המנגל בימינו‬ ‫גילגולה של הכירה המשמשת‬
‫רבבות ישראלים בימי חופש והג‬

‫מאת דוד אסף‬

‫ז ‪ f f f f 1‬ז ז ? ? ז ז ז ■ ז ‪---------‬ז ‪• ------‬‬ ‫;‬

‫בדמות קערח עגולח יצוקח מנחושת‪,‬‬ ‫סגולותיו כמקור היסטורי חשוב‪ ,‬הספר‬ ‫מנגל ‪ -‬זה שמה העממי של כירת‬
‫ככל הנראה בצורת אגרטל )ואזח(‪,‬‬ ‫מלא וגדוש במילים שהשתמשו בהן‬ ‫פחמים לצליית בשר המעלה אש ועשן‬
‫שבתוכה ניתנו הגחלים‪ .‬יש לשער‬ ‫יהודי צפת יוצאי מזרח אירופה ויהודי‬ ‫בחניונים ובפארקים ועליה נצלים‬
‫שאגב כף נוצלה האש גם לבישול‬ ‫המזרח והבלקן בשפת דיבורם היומ­‬ ‫להנאת הנופשים בשרים מבשרים‬
‫יומית‪ .‬שנתיים לאחר פרסום ספרו‬ ‫שונים‪ ,‬ורקעה הוא תורכי־בלקני‪ .‬מנגל‬
‫ולחימום מזון‪.‬‬ ‫זה מופיע גם בכתבים עברים של‬
‫חמנגל חוזר ומופיע ב״מורח דרף׳‬ ‫הכין המחבר תרגום ליידיש בוארשח‪.‬‬ ‫יהודים ממזרח־אירופה שעלו לארץ־‬
‫אחר‪ ,‬שזכה אף הוא לתפוצה ניכרת‬ ‫ישראל או שביקרו בה במרוצת המאה‬
‫במאה ה־‪ .19‬זהו ספר ״שערי ירושלים״‬ ‫מילים זרות‬
‫למשה ריישר‪ ,‬יהודי מריישא‬ ‫הקודמת‪.‬‬
‫שבגליציח‪ ,‬שבדומח למנחם מנדל‬ ‫בספר מובאות עשרות מילים זרות‪,‬‬ ‫הראשון בהם הוא מנחם מנדל בוים‬
‫מקאמיניץ ביקש לשלב תעמולה למען‬ ‫חלקן בערבית או בג׳ודזמו‪ ,‬שבה דיברו‬ ‫מקאמיניץ שבליטא‪ ,‬ראשון למלונאים‬
‫עלייה לארץ־ישראל עם פרנסה נקייה‬ ‫היחודים חספרדים בצפת‪ ,‬חלקן‬ ‫היהודים בארץ‪ :‬בשנת ‪ 1842‬ייסד את‬
‫מהכנסות מכירת הספר‪ .‬ספרו נדפס‬ ‫באיטלקית‪ ,‬שהייתה שפת חמסחר‬ ‫מלון קאמיניץ בירושלים‪ ,‬שהיה אחד‬
‫במהדורות רבות‪ ,‬וכקודמו תיאר אף‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬וחלקן ביידיש‪ ,‬שנועדה‬ ‫מבתי־המלון המפורסמים ביותר בארץ‬
‫הוא את פני הארץ‪ ,‬אתריה ותולדותיה‪,‬‬ ‫להסביר את המונחים הלא־מוכרים‬ ‫בתקופה העות׳מאנית‪ .‬אד קודם‬
‫העדות ומנהגיהן‪ ,‬פרנסות‪ ,‬מחירים‬ ‫לקהל היעד של קוראי הספר במזרח־‬ ‫שנתגלגל לעסקי מלונאות חיבר מנחם‬
‫ומיני המזונות המקובלים בארץ‪ .‬וכך‬ ‫אירופה‪ .‬מילים אלו מובלטות בספר‬ ‫מנדל ספר קטן בשם ״קורות העתים‬
‫כותב הוא בתארו את ״מזון הארץ״‪.‬‬ ‫על־ידי חדפסתן באות מיוחדת והקפתן‬ ‫לישורון בארץ ישראל״ והדפיסו‬
‫״]מחיר[ פחמים לשנה בינונית מאה‬ ‫בסוגריים עגולים‪ ,‬המשמשים כמנהג‬ ‫בווילנה בשנת ‪ .1839‬ספר זה הוא‬
‫טאליר‪ ,‬כי שם הכל מבשלים בפחמים‬ ‫הימים ההם כעין המרכאות בפיסוק‬ ‫שילוב של סיפור הרפתקאות היסטורי‪,‬‬
‫על הכירה‪ .‬כי גם תנור החורף אין‬ ‫שלהתרחשותו היה המחבר עד ראייה‪,‬‬
‫בירושלים‪ ,‬ומחממים את הבית בפחמים‬ ‫המודרני של ימינו‪.‬‬ ‫ושל ספר הדרכה לתיירים‪ .‬המחבר‪,‬‬
‫והנה כאשר הוא מתאר את התנורים‬ ‫שנדר לעלות לארץ אם יינצל ממגיפת‬
‫על מחבת נחושת הנקרא)מאנגעל(״‪.‬‬ ‫לאפייה הנוהגים בארץ־ישראל הוא‬ ‫החולירע שפקדה את עירו‪ ,‬מספר על‬
‫מעיר‪ :‬״ובימי החורף כשהזמן קר יש‬ ‫האירועים הסוערים שפקדו את תושבי‬
‫תיאור זה של הסקת הבית הירושלמי‬ ‫לחם כלי נחושת הנקרא )מאנגאל( הוא‬ ‫ארץ־ישראל‪ ,‬ובעיקר את תושבי צפת‪,‬‬
‫נזכר בבר בראשית המאה ה־‪ 18‬בספר‬ ‫כמו )וואזע( שלנו ומשימין בו גחלים‬ ‫בשנות השלושים של המאה ה־‪- 19‬‬
‫״שאלו שלום ירושלים״ )ברלין ‪,(1716‬‬ ‫מרד הפלאחים הבדווים בשלטונו של‬
‫שחיבר גדליה מסימיאטיץ‪ .‬גדליה‬ ‫כדי לחמם בו״‪.‬‬ ‫שליט מצרים מוחמד עלי בשנת ‪1834‬‬
‫מסימיאטיץ הגיע לארץ בשנת ‪1700‬‬ ‫נמצאנו למדים שבמקורו לא נועד‬ ‫ורעידת האדמה שהתחוללה ב־‪ 1‬בינואר‬
‫עם שיירת רבי יהודה החסיד‪ ,‬ולאחר‬ ‫חמנגל לצליית בשר אלא דווקא‬ ‫‪ 1837‬והחריבה את צפת‪ .‬מלבד‬
‫מכן יצא כשד׳ר לאירופח‪ .‬חיבורו‬ ‫לחימום חבית בחורף‪ .‬היה זה מתקן‬
‫מתאר בין חיתר בפרוטרוט את חיי‬ ‫‪20‬‬