Page 22 - ETMOL_123

‫רופאים‪ ,‬מריבות תככים והלשנות‬

‫ד׳ר ישעיהו בלידן היה רופא בצפת ובטבריה‪ ,‬בעל בית־מרקחת מייסד בית־‬
‫ספר; אשתו היתה עסקנית ושניהם הסתכסכו עם רופאים ורוקחים רבים‬

‫מאת אמנון מיכלין‬

‫ויקח את הסמים לעשות סחורה בדמי‬ ‫ד׳ר ישעיהו בלידן הוא ללא ספק‬ ‫ישעיהו בליידן היגר בנערותו עם‬
‫העניים״‪.‬‬ ‫אישיות שנויה במחלוקת‪ :‬מקורות‬ ‫משפחתו מרוסיה לארצות־הברית‬
‫אחדים מסרו כי היה אהוב ומקובל על‬ ‫באמצע המאה ה־‪ .19‬הוריו רשמוהו‬
‫ד׳ר בלידן יצר קשרים הדוקים עם‬ ‫אנשי צפת והגליל‪ ,‬אולם ״המליץ״‪,‬‬ ‫לבית־ספר לרבנים בניו־יורק‪ .‬אלא‬
‫בכירי הפקידים של הברון‪ :‬אליהו‬ ‫כתב ״מוטב ללכת אל המסיתים מאשר‬ ‫שבלידן הבין בי יש צורך יותר‬
‫שייד‪ ,‬ראש הפקידים‪ ,‬הירבה להתאכסן‬ ‫אצל מגלח זקנו״‪ .‬כמנהג הימים ההם‬ ‫ברופאים מאשר ברבנים‪ ,‬ועבר ללמוד‬
‫בביתו‪ ,‬כשביקר בצפת‪ ,‬היה מעורב‬ ‫פתח ד׳ר בלידן גם בית־מרקחת‬ ‫רפואה באוניברסיטת ניו־יורק‪.‬‬
‫בענייני בית־הספר וחילק מתנות‬ ‫שהוסיף להכנסותיו‪ .‬הברון תמך בבית־‬ ‫משסיים את לימודיו‪ ,‬ביקש לעלות‬
‫ובגדים לתלמידים המצטיינים‪ .‬לימים‬ ‫המרקחת ובבית־הספר שלימים הועברו‬ ‫לארץ־ישראל ובדרבו התעבב בפריס‬
‫דאג שייד למינויו של מנהל הדש‬ ‫למקום מרווח יותר‪ .‬גם נדיבי אנגליה‬ ‫כדי להשתלם ברפואה טרופית הנצרבת‬
‫למוסד‪ ,‬במקומו של יצחק אפשטיין‬ ‫שלחו תרומות שאיפשרו חלוקת‬
‫שפרש מניהולו‪ - ,‬אלעזר לוי‪ ,‬ששימש‬ ‫תרופות הינם לעניי העיר‪ ,‬בכך עסק‬ ‫יותר בארץ ישראל‪,‬‬
‫לפני כן כמורה בבית־ספרו של הרב‬ ‫הרוקח יוסף משה בראונר שעבד‬ ‫בפריז נפגש עם הברון רוטשילד‬
‫צדוק קאהן בפאריז וזכה להוקרת‬ ‫כארבע שנים בצפת‪ .‬אולם עתון‬ ‫שהציע לו להיות רופא במושבותיו‬
‫ה״הבצלת״‪ ,‬שופרו של ״היישוב־הישן״‪,‬‬ ‫בארץ־ישראל‪ ,‬בשנת ‪ 1885‬הגיע ד׳ר‬
‫המורים והתלמידים בצפת‪.‬‬ ‫לא הסך שבטו מן הרופא‪ :‬״בלידען עשק‬ ‫בלידן לארץ‪ ,‬התיישב בצפת והגיע‬
‫את עניי העיר והתעשר על חשבונם‪...‬‬
‫עימותים מקצועיים‬ ‫לראש־פינה שלוש פעמים בשבוע‪.‬‬
‫ה מ חזה ״ח שמונאים״ שתירגם ד״ר בלידן‬ ‫בשנת ‪ 1887‬ביקר ״הנדיב הידוע״‬
‫העתונות המשיכה לרדת לחייו של‬ ‫)כינויו של הברון רוטשילד(‪ ,‬בארץ‬
‫ד׳ר בלידן‪ .‬ה״חבצלת״ סיפר על עימות‬ ‫ה ח ש מונ אי ם‬ ‫ובשהותו בצפת תבע מרבני העיר‬
‫מקצועי שפרץ בינו לבין הרופאים ד״ר‬ ‫להקים בית־ספר בעירם‪ .‬דבריו השפיעו‬
‫פאריס ופרנקל שהצליהו לרפא נער‬ ‫ךרמה בעלת חמש מערכות‬ ‫על יהודי העיר והם פנו אל ד״ר בלידן‬
‫צפתי לאחר שבלידן כשל בריפויו‪ .‬גם‬ ‫וזה פתח בביתו בית־ספר קטן‪ .‬לא עברו‬
‫יוסף פרידמן מראש־פינה שנחבל‬ ‫‪ nnrn‬סהרומן‬ ‫שמונה ימים‪ ,‬ורבה של צפת רפאל‬
‫לאהר שנפל מסוסו זכה להיזכר‬ ‫זילברמן‪ ,‬הטיל הרם על המוסד ועל‬
‫בעתונות‪ .‬ד׳ר בלידן עמד לקטוע את‬ ‫‪THE FIRST OF THE MACCABEES‬‬ ‫מייסדיו‪ ,‬ישעיהו בלידן ורעייתו פלורה‪,‬‬
‫רגלו כאשר הוזעק המומר ד׳ר פרנקל‬ ‫גם על ההורים שהתכוונו לשלוה את‬
‫ולפי עדות ״המליץ״ הצליה לרפאו‬ ‫אשר לה׳ יצחק מ‪ .‬וים‬ ‫בניהם למוסד הוטל חרם שכלל שלילת‬
‫״והעמידו על שתי רגליו״‪ .‬אך מעמדו‬ ‫דמי ״החלוקה״‪ .‬כן נאסר למכור להם‬
‫של הרופא לא התערער‪ .‬יוסף סבג בא*‬ ‫נדשיון חמחכי‪.‬‬
‫כוחו של משה מונטיפיורי מינה אותו‬ ‫מצרכי מזון ואף לאפות לחם עבורם‪.‬‬
‫לחלק כספים מעזבון מונטיפיורי לעניי‬ ‫על ידי הד״ר בלידן‬
‫צפת‪ .‬רבני העיר זעמו על הדוקטור‬ ‫מחלוקת סביב הרופא‬
‫ההילוני‪ ,‬שנתמנה לפקח על הלוקת‬ ‫תינמה עברית‬
‫הכספים‪ ,‬אולם הרופא המשיך בשלו‬ ‫ההרמות לא הועילו‪ ,‬כעבור שנה‬
‫וגם מתנגדיו המשיכו בשלהם;‬ ‫י‪ .‬א פ ש תין‬ ‫למדו במוסד ‪ 120‬תלמידים‪ .‬מנהלו‬
‫ב״הבצלת״ נכתב ‪ -‬״ליצנים אומרים כי‬ ‫הראשון של בית־הספר היה הוקר‬
‫כפליים מאשר הולק על ידו בא לידיו״‪.‬‬ ‫מורת בכית הפשי לתנות בצפת‬ ‫הלשון העברית ד׳ר יצהק אפשטיין‪.‬‬
‫ד׳ר בלידן הסתכסך עם הרוקח‬ ‫החרדים עשו הכל על מנת לסלק מצפת‬
‫הורביץ‪ ,‬איש צפת ותיק‪ ,‬שפירסם עליו‬ ‫ירושלם‬ ‫את הרופא שנהג בגלוי כאיש חילוני‪,‬‬
‫עלילות שונות‪ ,‬ופיטרו‪ .‬ה״חבצלת״‬ ‫בעתונם ״הצבי״ הירושלמי‪ ,‬דווח כי‬
‫הידש את התקפותיו על ד״ר בלידן‬ ‫תרנ״ד‬ ‫״השקולה ]בית־הספר[ של בלידן״‬

‫נדםום הר״ר אברהם נמד‪ .‬לונץ‬ ‫נסגרה זמנית‪ ,‬אך לא לזמן רב‪.‬‬

‫כהוצאת בית הספר לבנות אשר כצפת‪.‬‬ ‫‪22‬‬