Page 23 - ETMOL_123
P. 23

‫ד״ר בליעדען ורעיתו‬                                                                        ‫וטען כי הוא עושק את החולים ולוקח‬
                                                                                                 ‫בעד התרופות כסף רב‪ .‬על הטענות‬
‫טברכים בברכת מז״ט את ריצ^ד הנעי־ם‬                                                                ‫השיב ד׳ר בלידן בעתון ״הצבי״ משנת‬
‫מרת מרים ענ״ג מר אהרן לאפין בכירות‪,‬‬                                                              ‫‪ .1890‬לאמור‪ :‬״מעולם לא יצאה פקודה‬
‫ואת‪.‬המחותנים מר אברהם עלשטיין ומשפחתו‬                                                            ‫מטעם הברון לחלק תרופות חינם‬
‫ואת מר בצלאל לאפין ומשפחתו ואת מר‬                                                                ‫לעניים‪ .‬הורו לו לקבל גרוש שלם על‬
                                                                                                 ‫כל תרופה וכל עוד קיבל תרומות‬
            ‫משה עלשטיין ואשתו‪.‬‬                                                                   ‫מנדיבי אנגליה נטל מעשירים לפי‬
                                                                                                 ‫המקח‪ .‬מבינוניים ‪ 25‬פרוטות ומעניים‬
                                           ‫מו ד ע ת ב ר כ ה ב ע תון של הזוג ב לי דן מ שנ ת ‪1904‬‬  ‫לא נטל כלל‪ ,‬כדי שלא יפנו אל מוסדות‬
                                                                                                 ‫הרפואה של המיסיוך‪ .‬בלידן מתרץ את‬
‫יהודי למרות קביעתם של שני רופאים‬           ‫היתה זו אחת מהצגות התיאטרון‬                           ‫הפסקת החלוקה של תרופות לעניים‬
‫מקומיים בי ד׳ר ברגרט חף מפשע‪.‬‬                                    ‫הראשונות בארץ‪.‬‬                  ‫בכך‪ ,‬שזרם התרומות מלונדון פסק‪,‬‬
‫הכותב מוסיף כי בלידן השמיץ את‬
‫יהודי רוסיה העולים ארצה והדבר‬              ‫בשנת ‪ 1897‬קיבלו בני הזוג בלידן‬                              ‫והיה עליו לעמוד בהוצאות רבות‪.‬‬
‫עלול לגרום לרדיפות נגד יהודים‪ .‬הוא‬         ‫פיצוי מן הברון‪ ,‬ובאותה שנה עקרו‬                       ‫באותה שנה דיווח ״הצבי״ כי בלידן‬
‫מרמז על תחרות ששררה בין בתי־‬                                                                     ‫חלק יי״ש ותפוחים לעניי עירו‪ .‬הרוקח‬
‫המרקחת שנוהלו על־ידי שני הרופאים‪.‬‬                                         ‫לטבריה‪.‬‬                ‫כ״ץ סיפר ב״הצבי״ כי הרופא ״עושה‬
‫הוועדה קבעה בי ד׳ר בלידן נהג שלא‬           ‫ב־‪ 1912‬התארגנו רופאיה היהודיים‬                        ‫אפירציות ]ניתוחים[ בחינם‪ ,‬מה שצפת‬
‫כשורה ולא במנהג חברים וננזף על־‬            ‫של הארץ במסגרת ״האגודה‬
‫ידה‪ .‬הרופא סירב לקבל את מסקנותיה‬           ‫המדיצינית העברית שביפו״‪ .‬ד׳ר בלידן‬                                       ‫לא זכתה לו מעולם״‪.‬‬
‫כפי שהותנה מראש וסולק לצמיתות‬              ‫נימנה עם ראשוני חבריה‪ ,‬אך לא‬
‫מאגודת הרופאים‪ .‬על החקירה‬                  ‫להרבה זמן‪ .‬שנה חלפה עד שד׳ר יעקב‬                                ‫סיפורי הנינה‬
‫וההחלטה פורסם ב׳׳זברונות דברים של‬          ‫ברגרט‪ ,‬רופא צעיר בטבריה יוצא‬
‫האגודה המדיצינית ביפר׳ חוברת אייר‬          ‫רוסיה‪ ,‬התלונן בפני האגודה כי רופא‬                     ‫לימים פגשתי בגב׳ דניס־ג׳ולי‬
                                           ‫העיר ד׳ר בלידן העליל עליו בי הרעיל‬                    ‫סקיירסקי מירושלים‪ ,‬נינתו של הד׳ר‬
                                  ‫‪.1913‬‬    ‫חולה‪ ,‬שבה טיפלו שני הרופאים‪ ,‬וגרם‬                     ‫ישעיהו בלידן‪ ,‬שסיפרה לי כי פקיד‬
‫ד׳ר בלידן עקר ליבנאל ושם שירת‬              ‫למותה‪ .‬האגודה מינתה ועדת רופאים‬                       ‫הברון יעקב בן־שימול הירבה לבקר‬
‫כשנה אחת ושב לטבריה‪ .‬על פעילותו‬            ‫שחקרה את המקרה והגיעה למסקנות‬                         ‫בבית בלידן בצפת‪ ,‬התאהב בג׳ני בת‬
‫שם נכתב ב׳׳הפועל הצעיד׳ כי ״שנים‬           ‫חמורות‪ :‬באשר נודע לד׳ר בלידן דבר‬                      ‫פלורה וישעיהו ונשאה לאשה‪ .‬ג׳ני‬
‫רבות יושב ד׳ר בלידן בטבריה ומלבד‬           ‫המירשם‪ ,‬שהכיל ארסן‪ ,‬החליט בי‬                          ‫ויעקוב בן־שימול‪ ,‬שלימים היה מנהלו‬
‫זקנותו הרי הוא גם מטבעו שונא‬               ‫הורעלה ודיווח על מקרה המוות‬                           ‫של בית־החולים ׳רוטשילד׳ בירושלים‪,‬‬
‫עבודה ואנשים ואוהב כסף״‪ ,‬שאותו‬             ‫בדרשו לסגור את בית־המרקחת שעליו‬                       ‫גרו הרחק מצפת‪ ,‬דבר שדיכדך את‬
‫הוא מקבל מחולים ושאינם חולים וגם‬           ‫היה מופקד ד׳ר ברגרט‪ .‬ואמנם בך‬                         ‫רוחו של ד׳ר בלידן‪ .‬הרופא הפציר‬
‫מאשתו המחזרת בכל העולם ומאספת‬              ‫אירע והרוקח נחבש בבית־הסוהר‪.‬‬                          ‫בנבדתו ג׳ולי לבוא ולהשתכן בביתו‬
‫בספים בשביל בית־חולים יהודי‬                ‫הפרשה כולה פורסמה בעתון ״מוריה״‬                       ‫הנרחב בטבריה‪ .‬כאשר שודך לה רוקח‬
                                           ‫ושם כתב ״בן גליל״ כי יהודי הלשין על‬                   ‫טברייני הבטיח הסב לרכוש לבני הזוג‬
       ‫בטבריה ״שאינו כלל במציאות״‪.‬‬                                                               ‫בית־מרקחת‪ ,‬אולם ג׳ולי לא עמדה‬
‫אולם פלורה בלידן לא עסקה בענייני‬                  ‫מרשם רפואי בכתב ידו של ד״ר בלידן‬               ‫בתנאי החיים הקשים בארץ‪ ,‬עקרה‬
‫בית־החולים‪ .‬גנזי הארביון הציוני‬                                                                  ‫לצרפת ונפטרה במרסיי בהיותה בת ‪23‬‬
‫בירושלים מספרים כי פעלה רבות‬
 ‫בעניין בית היתומים בטבריה ואף‬                                                                                                     ‫שנים‪.‬‬
‫מסרה את ביתה כמעון ליתומים‪ .‬ועד‬                                                                  ‫הגב׳ סקיירסקי‪ ,‬נבדתה של ג׳ני‪,‬‬
‫בית־היתומים הסכים כי תסע לארצות־‬                                                                 ‫סיפרה לי בי אשת הרופא פלורה בלידן‬
‫הברית בדי להתרים נדיבים למען‬                                                                     ‫נחשבה ב׳׳אשה החזקה של צפת״‬
                                                                                                 ‫שחנבה בשנת ‪ 1890‬בית־ספר לבנות‬
     ‫הקמת קומה שניה בבית היתומים‪.‬‬                                                                ‫וערבה מסעות התרמה רבים למוסדה‬
                                                                                                 ‫ברחבי־תבל‪ .‬״בית הספר לבנות בנימיך׳‬
   ‫ד׳ר בלידן נמנה עם מייסדי שכונת‬                                                                ‫בצפת נקרא על שם אביה‪ ,‬ר׳ בנימין‬
   ‫׳קרית שמואל״ בטבריה ואת ספרייתו‬                                                               ‫השני‪ ,‬חוקר ונוסע ומחבר ספרי מסעות‬
   ‫תרם לספריית הרמב׳׳ם בעיר‪ .‬פלורה‬                                                               ‫נודע‪ .‬בעקבותיו קרא מנדלי מוכר‬
   ‫בלידן נפטרה בשנת ‪ .1922‬בשנת ‪1927‬‬                                                              ‫ספרים לספרו ״מסעות בנימין‬
   ‫נמסר כי הרופא הוריש בספים לאשה‬
   ‫ספרדיה עניה ו־‪ 1600‬לירות ל״קרן‬                                                                                              ‫השלישי׳‪/‬‬
   ‫גמילות בלידך׳ ולצורך זה נידב חלקת‬
   ‫אדמה שעליה אמור לקום בית הקרן‪.‬‬                                                                        ‫עלילה על רופא‬
   ‫לאחר מותו באותה שנה נמסר ביתו‬
   ‫לאירגון בני־ברית‪ .‬בית הקברות‬                                                                  ‫בשנת ‪ 1894‬הוצג בבית־הספר של‬
   ‫הסקוטי בטבריה שליד הבנרת נמצא‬                                                                 ‫ד׳ר בלידן המחזה ״החשמונאים״‬
                                                                                                 ‫שהומחז על־ידי הדוקטור מתוך ספרו‬
                     ‫בחלקו על גינת בלידן‪.‬‬                                                        ‫של יצחק וויז )אביו של סטפן וויז(‪.‬‬
                                                                                                 ‫המורה יצחק אפשטיין תירגמו לעברית‬
‫‪23‬‬                                                                                               ‫והוא נדפס בירושלים בדפוס לונץ‬
                                                                                                 ‫בהוצאת בית־הספר לבנות בצפת‪.‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26