Page 11 - ETMOL_123
P. 11

‫‪ 250‬שנה משלו הממלוכים בארץ‪ ,‬הם הרבו‬
           ‫לבנות בה‪ ,‬אבל דחקוה ל״שוליים״‬

‫רהט על הר הבית שהוקם בתקופה הממלוכי ת‬                           ‫מאת יוסף דרורי‬

  ‫הוסרו או נהרסו‪ .‬טעמים אחדים יכולים לבאר מדוע הבליטו‬           ‫‪ 250‬שנה שלטו הממלוכים‪ ,‬שבמקורם היו עבדים ממוצא‬
  ‫הממלוכים)יתר על השליטים קודמיהם‪ :‬הפאטמים‪ ,‬האיובים‬             ‫תורכי ששירתו בצבא‪ ,‬עלו לגדולה ומרכז שלטונם היה‬
  ‫או הסלג׳וקים‪ ,‬למשל( את אופיה האיסלאמי של ארץ־ישראל‬            ‫במצרים ‪ -‬על ארץ ישראל‪ ,‬מ־‪ 1250‬ועד ‪ ,1517‬כשהארץ‬
  ‫ואת משקלה הדתי והתרבותי למאמיני מחמד‪ .‬הממלוכים היו‬            ‫נכבשה על־ידי התורכים‪ .‬הישגיהם בקרבות‪ ,‬דרכי מינהלם‪,‬‬
  ‫מתאסלמים חדשים‪ ,‬שהצטרפו לדת זו ולא נולדו אליה‪ ,‬ואשר‬           ‫פעילותם המשקית‪ ,‬חידושיהם באמנות‪ ,‬יחסיהם עם עדות‬
  ‫צריבים היו להסיר ספק בדבר נאמנותם לדתם החדשה‪ .‬לכך‬             ‫המיעוט שתחת שלטונם ‪ -‬ציינו את תקופתם‪ .‬הם השאירו‬
  ‫נדרשו כיוון שהיו רבים אשר טענו כי התאסלמו לתועלתם‬             ‫אחריהם עדויות רבות בחומר ובבניינים העומדים עדיין על‬
  ‫וראו בכך צעד מעושה‪ ,‬חשוד‪ ,‬מזוייף‪ ,‬ונעדר הכרה פנימית‬           ‫תילם‪ ,‬חלקם במצב כמעט שלם‪ .‬אף־על־פי־כן לא נחקרה‬

                                                       ‫של אמת‪.‬‬       ‫תקופה זו במידה מעמיקה ואינה מוכרת בחוגים רחבים‪.‬‬
  ‫את הספק הזה ניסו הממלוכים לסלק באופן שיטתי ובלתי־‬             ‫דיוקנה האיסלאמי של ארץ־ישראל קיבל קווים מובהקים‬
  ‫נלאה על־ידי בניית מבני־קודש‪ ,‬הקצאת משאבים נדיבים‬              ‫וחדים רק עם עליית הממלוכים‪ .‬בתקופת השלטון הערבי‬
  ‫למוסדות בהם מלמדים את תורת האיסלאם‪ ,‬עידוד פעילות‬              ‫המוקדם )בשנים ‪636‬־‪ (1099‬היה צביונה האיסלאמי של‬
   ‫מיסטיקונית־צופית‪ ,‬וגם תוך פגיעה בדתות הלא־מוסלמיות‪.‬‬          ‫חארץ חיוור ומטושטש‪ .‬משקל ניכר היה למשפחות‬
  ‫הערכת צורך נפשי זה של המתאסלם החדש שנויה‬                      ‫חוותיקות חטרום־איסלאמיות‪ ,‬שראשיתן לפחות כתקופח‬
  ‫במחלוקת‪ .‬ישנם חוקרים שראו את צעדיהם הדתיים‬                    ‫חביזאנטית‪ .‬בארץ־ישראל רווחו עדיין שמות חמקומות‬
  ‫המופגנים של הממלוכים )כמו‪ :‬הזהבת הכיפה מעל לסלע‬               ‫חקודמים ונחגו חמסורות חדתיות‪ ,‬מבני חערים‪ ,‬שיטות‬
  ‫בהר הבית‪ ,‬החלפת הפסיפסים כמתומן המקיף את הסלע‪,‬‬                ‫המינהל האזרחי‪ ,‬דרכי העיבוד החקלאי‪ ,‬הייצור וחשיווק‬
  ‫שיגור ספרי־קוראן הדורים למקדש הירושלמי‪ ,‬דיפון קירות‬           ‫הקודמות‪ .‬אף כי תהליך השערוב היה מהיר‪ ,‬נוצרים ויהודים‬
  ‫מערת המכפלה בשיש ועוד( כהעמדת־פנים וכהתחסדות‪,‬‬                 ‫כתבו ודיברו ערבית‪ ,‬אימצו שמות ערביים ואפילו תירגמו‬
  ‫בכדי להסיח את תשומת הלב מכשלונותיהם ותפקודם‬                   ‫את כתבי הקודש לערבית לצרכים פולחניים‪ ,‬בכל זאת יכול‬
  ‫הנרפה בתחומים אחרים‪ ,‬ואולי כדי לקנות לעצמם היתר‬               ‫היה במאה הי׳ סופר מקומי מוסלמי למנות את החגים‬
  ‫למעשים שרירותיים ומרושעים‪ ,‬הם הירבו‪ ,‬אף יותר‬                  ‫החקלאיים הנוצריים‪ ,‬חלקם מורשת רומי הפגאנית שנהגו‬
  ‫מהנדרש‪ ,‬להתראות כמוסלמים הגונים החפצים ביקרה של‬               ‫בימיו בכפר הארצישראלי‪ ,‬ונוסע אנדלוסי שביקר בארץ ב־‬
  ‫דתם החדשה ובטובתו של מעמד אנשי הקודש‪ ,‬אשר ביום‬                ‫‪ 1098‬משמיע את הערכתו‪ ,‬כי הארץ שייכת עוד לנוצרים‪.‬‬
                                                                ‫הקראי סהל בן מצליח מלין במאה הי׳ כי ״ציון ביד עשו״‪ ,‬כי‬
     ‫פקודה יחפה או יעלים עינו מעוונותיהם בתחומים אחרים‪.‬‬         ‫״כאשר תלכנה הנשים שמה ]אל הר־הזיתים[ יצאו הערלים‬
  ‫להרגשתי‪ ,‬לא נוכל לשלול מפעולות הממלוכים‪ ,‬או‬                   ‫)הנוצרים( לקלל ולחרף ולגדף״‪ .‬חותמו של השלטון‬
  ‫ממרביתן‪ ,‬מניעים של הבעת מחויבות אמיתית וכנה לדת‬               ‫המוסלמי הוטבע באיטיות ובאופן בלתי־מלא‪ .‬תושבי ארץ־‬
  ‫האיסלאם‪ .‬יחסם הנאמן אליה‪ ,‬תרומתם להפגנת האיסלאם‪,‬‬              ‫ישראל המקוריים לא מיהרו להתאסלם ורק מהגרים‬
  ‫היא בראש ובראשונה תוצאת תחושתם האישית‪ ,‬העמוקה‬
  ‫והאותנטית‪ ,‬כי דת האיסלאם שינתה אותם‪ ,‬גאלה אותם‬                             ‫מוסלמים מעטים שהגיעו בקילוח דק‪ ,‬נאחזו בה‪.‬‬
  ‫מעבדות לחירות‪ ,‬ועיצבה אותם מנבערים ליודעי קרוא‬
  ‫וכתוב‪ ,‬מלוחמים תועים בארצות מוצאם הנושנות או שבויים‬                           ‫להוכיח נאמנותם‬
  ‫שעתידם מסופק‪ ,‬לאנשים בעלי מעמד‪ ,‬תפקיד ואחריות‬
  ‫בארץ של תרבות‪ .‬ועל הכל‪ ,‬האמונה באלוהים ובשליחו‬                ‫רושם זה של ארץ־ישראל בעלת הקלסתר האיסלאמי‬
  ‫העניקה משמעות וטעם לפעלם ולחייהם‪ .‬דת האיסלאם היתה‬             ‫החווריין במאות הז׳־י״א‪ ,‬השתנה תחת שלטונם של‬
  ‫בל עולמם הרוחני‪ ,‬והקוראן אוצר של חבמת העבר ומצפן‬              ‫הממלוכים‪ .‬הארץ נמלאה מבני־קודש‪ ,‬בתי־מדרש )מדרסות(‬
  ‫להתנהגות מוסרית בעתיד‪ .‬דת האיסלאם שהוקנתה‬                     ‫ללימודי האיסלאם עם חזיתות מקושטות‪ ,‬קברים מקורי‬
  ‫לממלוכים בנעוריהם‪ ,‬לא התחרתה במסורת תרבותית‬                   ‫כיפות‪ ,‬צריחים נישאים‪ ,‬אכסניות לצליינים‪ ,‬בתי־לימוד‪,‬‬
  ‫ורעיונית חלופית‪ .‬האיסלאם שלהם נרכש כשלמדו כילדים‬              ‫תאי־התבודדות‪ ,‬אולמות־מיפגש למיסטיקונים ורהטים‬
  ‫ונקלט כדיו הכתובה על נייר חלק‪ ,‬חובם לאיסלאם היה גדול‬          ‫ציבוריים‪ .‬מלומדים מוסלמים ותלמידיהם פקדו את ערי‬
  ‫והם פרעוהו‪ ,‬בדרך של הבלטת אדיקותם והפגנת מסירותם‬              ‫הארץ לזמן ממושך‪ .‬מדרסות וח׳אנים‪ ,‬שטחי־אדמה‪,‬‬
                                                                ‫בוסתנים‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי־מרחץ ומבני־ציבור הוקדשו כווקף‬
                                            ‫האישית למצוותיה‪.‬‬    ‫)הקדש(‪ ,‬ועליהם פיקחו חכמים מוסלמים‪ .‬ומנגד‪ ,‬סימנים‬
  ‫הסבר שלישי לצורך בהפגנת ערכה האיסלאמי של הארץ‪,‬‬                ‫נוצריים מן העבר הרחוק והקרוב ‪ -‬מגדלים‪ ,‬אגני־טבילה‪,‬‬
  ‫שאינו בהכרח מנוגד לשני הקודמים )קניית הכשר זול‬                ‫ציורים‪ ,‬איקונין‪ ,‬פסיפסים ותאי־תפילה ‪ -‬שונו‪ ,‬נמחקו‪,‬‬
  ‫להתנהגות שרירותית ומושחתת והבעת מחויבות אמיתית‬
  ‫לדת שהיטיבה עמם( הוא‪ ,‬כי הממלוכים לחמו בצלבנים‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16