Page 7 - ETMOL_123

‫מימין יהודה אלמוג‬ ‫קבוצת פועלי המפעל‬ ‫הקשים אתגר‪ ,‬ותנודות של שפל או‬
‫גאות כלכלית לא ישפיעו על יציבותו‪.‬‬
‫מתוצרת המפעל ולא היה די ביצירת‬ ‫הכירה בחשיבותו החלוצית של‬ ‫כוה זה היה טמון בגרעיני ההתיישבות‬
‫מקומות עבודה ובפיתוח חבל יישובי‬ ‫המפעל‪ ,‬ראתה בו מקור פרנסה‬ ‫הקיבוצית בעלי התודעה החלוצית‪,‬‬
‫חדש‪ ,‬כדי להזדהות עם חברת האשלג‪.‬‬ ‫לגרעיניה ואישרה להוריד דרומה‬ ‫שחיפשו חבלים חדשים להגשמה‪.‬‬
‫פלוגה מקובצת ובה כעשרים חברים‬ ‫נובומייסקי נענה לתביעת העובדים‬
‫גם קיבוץ בית־הערבה נפגע בשל כך‪.‬‬ ‫וב־‪ 1‬במאי ‪ 1934‬הם יצאו עם אנשי‬ ‫וההסתדרות להקים שכונת מגורים‬
‫למשפחות בצפון‪ .‬וכשנרתם ליישב את‬
‫הפינוי במלחמת העצמאות‬ ‫חברת האשלג להקים את מחנה סדום‪.‬‬ ‫צעירי הקיבוץ המאוחד בחבל ים המלח‪,‬‬
‫תנאי החיים בסדום הבריחו רבים‬ ‫בצפון ובדרום‪ ,‬היה לגורם מיישב ‪-‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העצמאות ב־‪1948‬‬ ‫מחברי הפלוגה המקובצת‪ .‬לפיכך‬
‫היו במקום שני מפעלים ומחנות‬ ‫הוחלט בקיבוץ המאוחד לא להתבסם‬ ‫תעשייתי‪ ,‬עירוני וקיבוצי כאחד‪.‬‬
‫עובדים‪ ,‬שכונה עברית‪ ,‬קיבוץ אחד‬ ‫רק על מתנדבים‪ ,‬אלא לייצב את‬ ‫באופן חוקי לא ניתן היה להקים‬
‫הקבוצה על־ידי חובת גיוס של חברים‬ ‫יישובים בחבל ים המלח על אדמות‬
‫)בית־הערבה( ואתר הנופש קליה‪,‬‬ ‫לשנה‪ .‬המקום המתאים להקמת יישוב‬ ‫הממשלה‪ ,‬אך היא לא יכלה להתנגד‬
‫השבוע שבין ה־‪ 13‬ל־‪ 19‬במאי ‪,1948‬‬ ‫בדרום ים המלח היה בקרבת שטח‬ ‫למה שנעשה בתוך שטח הזיכיון‪.‬‬
‫היה שבוע קריטי ביותר למפעל‪.‬‬ ‫הזיכיון‪ ,‬בבקעת צוער שמעבר לגבול‪,‬‬ ‫נובומייסקי התחכם‪ ,‬ובניגוד לתנאי‬
‫החלטת האו״ם בנובמבר ‪ 1947‬על‬ ‫בקרבת א־צאפי‪ .‬למקום נשלח גרעין‬ ‫הזיכיון‪ ,‬שאסרו כל צורה של העברת‬
‫חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית‬ ‫של ״המחנות העולים״ מרעננה‪ ,‬אולם‬ ‫חזקה בשטח לזרים‪ ,‬תבע מהנהלת‬
‫השאירה את צפון ים המלח בשטח‬ ‫עבדאללה‪ ,‬אמיר עבר הירדן‪ ,‬למרות‬ ‫החברה בלונדון לאפשר לו להקים‬
‫המיועד למדינה הערבית‪ .‬ב־‪ 18‬באפריל‬ ‫היכרותו עם נובומייסקי‪ ,‬סירב לאשר‬ ‫שכונות עובדים בתהום שטח החברה‬
‫הפסיקו הבריטים ללוות את שיירות‬ ‫הקמת ישוב יהודי על אדמותיו‪ .‬כישלון‬ ‫בצפון ים המלח‪ .‬כך הוקמו שכונת‬
‫חברת האשלג‪ ,‬ומאז נותק האזור‬ ‫ההתיישבות בבקעת צוער לא ריפה את‬ ‫המשפחות בשנת ‪ 1934‬וקיבוץ בית־‬
‫מירושלים‪ .‬לקראת תום המנדט‪ ,‬בתנאי‬ ‫ידיו של יהודה קופלביץ׳‪ ,‬ובאוגוסט‬ ‫הערבה בשלהי שנת ‪ .1939‬בשכונה‬
‫אי־הוודאות‪ ,‬הודיע נובומייסקי מראש‬ ‫‪ 1938‬הציע לנובומייסקי להקים יישוב‬ ‫נפתחו צרכניה‪ ,‬גן ובית־ספר‪ ,‬שנתנו‬
‫שב־‪ 15‬במאי תיסגר החברה וכל‬ ‫קיבוצי בצפון ים המלח‪ ,‬במקום שהוחל‬ ‫לה צביון של יישוב‪ .‬עוד לפני שהושלם‬
‫עובדיה יפוטרו‪ .‬העובדים הוכו‬ ‫בו בשטיפת המלחים מהקרקע ובגידול‬ ‫איכלוסה נתבע נובומייסקי להגדילה‪,‬‬
‫בתדהמה‪ .‬גרעין של עובדים מבין אנשי‬ ‫חקלאי ניסיוני‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם‬ ‫ובשנת ‪ 1942‬תוכננה השכונה להיות‬
‫המפעל‪ ,‬חברי בית־הערבה‪ ,‬אנשי‬ ‫השנייה נעתרה הנהלת החברה בלונדון‬
‫ה״הגנה״ והפלמ״ח‪ ,‬לא התכוונו‬ ‫להקמת ״השכונה החדשה״‪ ,‬וב־‪8‬‬ ‫יישוב קהילתי בן ‪ 200‬משפחות‪.‬‬
‫להפקיר את החבל‪ ,‬שנחשב למוצב‬ ‫באוקטובר ‪ 1939‬הקים גרעין ״מחנות‬
‫החוץ המזרחי של ירושלים‪ .‬במקום היו‬ ‫העולים״ את בית־הערבה‪ .‬ב־‪1945‬‬ ‫מפעל בדרום‬
‫מאות אנשים‪ ,‬מאגר גדול של נשק‬ ‫איפשרה החברה למשפחות העובדים‬
‫ומזון‪ ,‬והיתה הכנה ביטחונית‪,‬‬ ‫לאחר כעשר שנות פעילות בצפון‬
‫בדרום שמנו כ־‪ 200‬איש‪ ,‬להתגורר‬ ‫היתה תקיעת היתד בדרום ים המלח‬
‫שנעשתה בחשאי‪.‬‬ ‫במקום פרקי זמן קצרים‪ .‬והחלה‬ ‫צפויה‪ .‬״חוכמת״ הייצור במפעל היתה‬
‫נובומייסקי ומפעלו היו נתונים‬ ‫להעסיק גננת ומורה‪ ,‬אולם יישוב של‬ ‫מבוססת על שאיבת מים מהים‬
‫בצומת של אינטרסים‪ .‬לחברת האשלג‬ ‫לבריכות מלאכותיות רדודות ואיודם‬
‫היתה מחויבות משולשת‪ :‬בריטית‪,‬‬ ‫ממש לא קם בדרום‪.‬‬ ‫בחום השמש‪ .‬לפיכך‪ ,‬תפוקת המפעל‬
‫ארץ־ישראלית ועבר־ירדנית‪ .‬בזכות‬ ‫היתה תלוייה בממדי שטח הבריכות‬
‫מחויבות זו בנה נובומייסקי מערכת‬ ‫המוסדות הלאומיים לא נטו לעזור‬ ‫ובתנאי ההתאדות‪ .‬השטח המתאים‬
‫עדינה של איזונים בין האינטרס‬ ‫לנובומייסקי‪ .‬הם התייחסו למפעלו‬ ‫להכשרת בריכות אידוי בצפון ים המלח‬
‫הבריטי של בעלי המניות‪ ,‬תרומתה‬ ‫כאל גוף חריג‪ ,‬ספק ציוני ספק בריטי‪,‬‬ ‫היה מוגבל בהיקפו‪ ,‬לעומת המרחב‬
‫הכלכלית של החברה לאוצר העבר־‬ ‫ששיקוליו כלכליים ומחוייבותו בין־‬ ‫המתאים שעמד לרשות המפעל במלחת‬
‫לאומית‪ .‬שלא כמו במפעל החשמל של‬ ‫סדום‪ .‬אך החום‪ ,‬בלא מים חיים‪,‬‬
‫רוטנברג‪ ,‬היישוב לא נהנה ישירות‬ ‫הריחוק‪ ,‬העדר גישה יבשתית והתלות‬
‫בשיט לקשר עם הארץ ‪ -‬כל אלה יצרו‬
‫בסדום תנאי חיים קשים ביותר‬

‫בהשוואה לכל מקום יישוב בארץ‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ ,1933‬כאשר תוכננה‬
‫הקמת המפעל בסדום‪ ,‬פנה נובומייסקי‬
‫לקיבוץ רמת־רחל וביקש שהקבוצה‬
‫תקבל על עצמה את העבודה‪ .‬קבוצות‬
‫מאורגנות מירושלים ומרמת־רחל כבר‬
‫עבדו בצפון ים המלח ונובומייסקי למד‬
‫להעריכן‪ .‬לקיבוץ רמת־רחל‪ ,‬לא היו‬
‫אדמות ועיקר פרנסת חבריו באה‬
‫מעבודות־חוץ‪ .‬איש הקשר של‬
‫נובומייסקי היה יהודה קופלביץ׳‬
‫)אלמוג לעתיד( ממייסדי גדוד־‬
‫העבודה‪ .‬אולם רמת״רחל לא יכלה‬
‫להיענות לבקשה אך ורק בכוחות‬
‫עצמה‪ .‬מזכירות הקיבוץ המאוחד‬