Page 9 - ETMOL_123

‫אוטונומיה בגליל התחתון‬

‫קלווריסקי קונה גוש אדמות גדול והרצל חולם‪:‬‬
‫בין חיפה לטבריה תקום מדינה יהודית‬

‫מאת עירית עמית‬

‫מאי ‪ ,1902‬על־פי בקשתו של‬ ‫לחסותה של חברת יק״א‪ ,‬בינואר ‪,1900‬‬ ‫אהת הפרשיות הקשורה בתולדות‬
‫קלווריסקי‪ ,‬ובפעם השנייה בקושטא‪,‬‬ ‫התמנה קלווריסקי למנהל ההתיישבות‬ ‫ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל‪,‬‬
‫החדשה העומדת לקום בגליל התחתון‬ ‫והפחות ידועות שבהן‪ ,‬היא‬
‫באוגוסט ‪ ,1902‬על־פי בקשת הרצל‪.‬‬ ‫המזרחי‪ .‬בנוסף לניהול החווה שקמה‬ ‫התעניינותו של בנימין זאב הרצל‬
‫על שתי הפגישות האלה כתב‬ ‫בחאן העתיק בסג׳רה הוסיף לדאוג‬ ‫בחבל ארץ‪ ,‬שנקרא על פי גבולותיו‬
‫קלווריסקי‪ :‬״בנוכחותו של וולפסון‬ ‫למשמר־הירדן‪ ,‬הרחיב את רכישות‬ ‫המנהליים סנג׳ק )מחוז( עכו‪ .‬בין‬
‫נפגשנו‪ .‬הרצל שמע על פעולותי‬ ‫הקרקע באזור והניח תשתית‬ ‫השנים ‪1902‬־‪ 1904‬ניסה הרצל לעניין‬
‫הקולוניזציוניות בארץ־ישראל מפי‬ ‫את השלטונות העות׳מאניים באפשרות‬
‫אנשים שונים והתעניין בהן‪ .‬הוא שאל‬ ‫להתיישבות יהודית‪.‬‬ ‫ליצור בחבל זה בסיס לאוטונומיה‬
‫אותי ואני עניתי לו על שאלותיו‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ 1902‬חלה קלווריסקי‬
‫השיחה התנהלה בצרפתית‪ ,‬אם אחת‬ ‫במחלת המלריה וכן סבל מאפיסת‬ ‫יהודית‪.‬‬
‫התשובות נראתה לו כבלתי מובנת כל‬ ‫כוחות עקב עבודתו המאומצת‪ .‬בעצת‬ ‫בשנים בהן ניסה הרצל להידבר עם‬
‫צרכח‪ ,‬חזר ושאל שוב פעם באותו‬ ‫גיסו הרופא הלל יפה‪ ,‬יצא לחופשה‬ ‫שלטונות ועם אישים הנושאים משרות‬
‫עניין‪ .‬הופתעתי לשמוע שהרצל כלל‬ ‫באירופה‪ .‬הוא ניצל את הנסיעה‬ ‫מדיניות במדינות אירופה והם בעלי‬
‫לא התייחס בשלילה לעבודה‬ ‫לפגישות עם הממונים עליו בפריז‪,‬‬
‫הקולוניזציונית הזעירה ואינו פוסלה‪,‬‬ ‫מנהלי חברת יק״א ופקידי הברון‬ ‫השפעה על הנעשה בממלכה התורכית‪,‬‬
‫כפי שבטעות חשבו רבים מהיישוב‪.‬‬ ‫רוטשילד‪ .‬בפגישות אלה דיבר על קשיי‬ ‫התפתח אזור מצומצם בגליל התחתון‬
‫בפגישה השנייה בקושטא‪ ,‬שם נמצא‬ ‫עבודתו ועל המכשולים שהערים עליו‬ ‫המזרחי ולחופי הכנרת המערביים‬
‫בזמן ההוא לרגל פעולתו המדינית‪,‬‬ ‫הממונה הישיר עליו מטעמה של יק׳א‪,‬‬ ‫שבסנג׳ק עכו‪ .‬הדמות המובילה‬
‫והיה אורחו של השולטן‪ ,‬מסרתי לו‬ ‫פרנק פריינטה‪ ,‬פקיד שישב בבירות‬ ‫התפתחות זו היה חיים מרגלית‬
‫פרטים אחדים שעניינו אותו בנוגע‬ ‫ולא אהב את דרכו של קלווריסקי‬ ‫קלווריסקי ‪1867) -‬־‪ - (1947‬פקיד‬
‫לפעילות של חברון ושל יק״א בגליל‪,‬‬ ‫ברכישת קרקעות‪) .‬בגלל רצונו העז‬
‫ועברנו לחמשך חשיחה על‬ ‫לרכוש קרקעות וליצור רצף‬ ‫ואגרונום מטעמה של חברת יק״א‪,‬‬
‫התיישבות יהודי בגליל‪ ,‬פעל‬ ‫חברת ההתיישבות היהודית‪ ,‬אשר פעל‬
‫חהתיישבות״‪.‬‬ ‫קלווריסקי לא פעם על דעת עצמו ולא‬ ‫בגליל התחתון המזרחי בשנים ‪1900‬־‬
‫לפי תשובותיו של קלווריסקי למד‬ ‫שיתף את פריינטה בכל שלב ושלב של‬
‫הרצל שהסיבה העיקרית לכשלון‬ ‫הרכישה(‪ .‬נוסף על פגישותיו עם פקידי‬ ‫‪.1905‬‬
‫ההתיישבות היהודית בארץ‪ ,‬היא לא‬ ‫החברה חיפש קלווריסקי דרכים‬ ‫בשנת ‪ ,1902‬בביקור באירופה‪ ,‬נפגש‬
‫המשטר התורכי וגם לא‬ ‫קלווריסקי פעמיים עם הרצל‪ .‬השניים‬
‫האדמיניסטרציה הפקידותית‪ ,‬אלא‬ ‫להיוועד עם הרצל‪.‬‬ ‫שוחחו ביניהם על ההתיישבות‬
‫חוסר הכשרח חקלאית‪ .‬והשיטה בה‬ ‫היהודית בארץ־ישראל‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫בחר קלווריסקי להתיישבות‪ ,‬שיטת‬ ‫פגישה עם הרצל ־‬ ‫המשיך כל אחד במפעלו‪ ,‬האחד‬
‫האריסות אותה הנהיג במושבות הגליל‬ ‫בפעילות מדינית להשגת צ׳רטר‬
‫התחתון‪ ,‬תוכל לפתור את בעיית‬ ‫הרצל עצמו שמע על קלווריסקי וגם‬ ‫]זיכיון[ לשם יישומה של אוטונומיה‬
‫ההכשרה ואת בחירת המתאימים‬ ‫ידע על שהותו של הפקיד מארץ־‬ ‫יהודית באחד מחבליה של ארץ־‬
‫ביותר להתיישבות חקלאית במושבות‪.‬‬ ‫ישראל בווינה‪ .‬במכתב שכתב ד״ר הלל‬ ‫ישראל‪ ,‬והשני בהרחבת מפעל רכישת‬
‫הרצל התרשם מאוד מתשובותיו של‬ ‫יפה שעמד בראש הנהלת חובבי־ציון‬
‫קלווריסקי ואמר לו‪ :‬״דע לך מר חיים‬ ‫בארץ־ישראל‪ ,‬להרצל‪ ,‬נאמר‪ :‬״גיסי מר‬ ‫הקרקעות ויישובן‪.‬‬
‫קלווריסקי‪ ,‬שאינני מתנגד פרינציפ־‬ ‫קלווריסקי‪ ,‬אגרונום ביק״א‪ ,‬הנוסע‬ ‫את פעילותו היישובית בגליל החל‬
‫יונית לפעולה מעשית בארץ־ישראל‪,‬‬ ‫בימים אלה דרך וינה‪ ,‬מתכבד לבקרו‪.‬‬ ‫קלווריסקי עוד בשנת ‪ 1898‬כשהתבקש‬
‫מפחד אני רק פן תהרם אם לא תהיה‬ ‫ואם זמנך ירשה לך‪ ,‬תוכל לקבל ממנו‬
‫מבוססת על חוק בינלאומי ‪ -‬על כך‬ ‫פרטים על פעילות יק״א ומוסדות‬ ‫על ידי חברת יק״א לנהל את המושבה‬
‫אני פועל‪ .‬ואתח תפעל בשיטתך‬ ‫אחרים‪ ,‬ובכלל על הנעשה בארץ‪.‬‬ ‫משמר הירדן‪ .‬קלווריסקי השאיר‬
‫ותקודם העבודח ביישוב ארץ־ישראל״‪.‬‬ ‫קלווריסקי הוא האדם היחיד בארץ‬ ‫במקום קבוצת מתיישבים אשר גילתה‬
‫בין שתי הפגישות שתוארו לעיל‪,‬‬ ‫שיצר והוציא לפועל את ההתיישבות‬ ‫יכולת חקלאית ואפשרות להגיע‬
‫ביולי ‪ ,1902‬העלה הרצל הצעה חדשה‬ ‫לביסוס כלכלי מהיר‪ ,‬ולאיכרים הלא־‬
‫לפני השלטונות העות׳מאניים‪ :‬ליצור‬ ‫המעשית״‪.‬‬
‫קלווריסקי והרצל אכן נפגשו‬ ‫מתאימים דאג לפיצויים והם עזבו את‬
‫חבל אוטונומי יהודי בסנג׳ק עכו‪.‬‬ ‫פעמיים‪ .‬בפעם הראשונה בווינה בסוף‬ ‫המושבה‪ .‬בשנת ‪ 1899‬כאשר החלה‬
‫חרצל ביקש באותח עת לנצל‬ ‫חברת יק״א להתעניין בגוש קרקעות‬
‫סג׳רה‪ ,‬התלווה קלווריסקי לפקיד‬
‫‪9‬‬ ‫החברה דוד חיים והשניים תיכננו‬
‫הקמת חווה להכשרת פועלים במקום‪.‬‬
‫כאשר עברו מושבות הברון רוטשילד‬