Page 12 - ETMOL_123

‫לעין‪ .‬הממלוכים יצרו אקלים אוהד ‪ -‬גם בקרב אזרחים‬ ‫וירשום‪ .‬בל שלטון מוסלמי אחר‪ ,‬שהיה רואה בצלבנים יריב‬
‫אמידים ־ לפעילות בנייה‪ ,‬תרומה והקצאת משאבים למעמד‬ ‫נחרץ‪ ,‬היה שוקד למחוק את רושם השפעתם של הנוצרים‪.‬‬
‫הממלוכים‪ ,‬לפי הסבר זה‪ ,‬פעלו בהיענות לאילוצי זמנם‬
‫תלמידי החכמים ואנשי ההלכה‪.‬‬ ‫ותקופתם‪ .‬ביוון שהצלבנים בני אירופה נתפסו במאיימים‬
‫ומסובנים‪ ,‬והממלובים יצאו פעמים הרבה למלחמה בהם‪ ,‬הם‬
‫חינוך צבאי‬ ‫המשיכו להיאבק בהם ובתרבותם הנוכרית גם כשנתמעטו‬
‫בארץ‪ .‬הם עשו זאת בשתי דרכים‪ :‬טשטוש ומחיית שרידים‬
‫היבט אחר התולה בממלוכיות של השליטים את הגורם‬ ‫נוצריים קודמים )הרס כנסיות בנצרת ובהר־תבור וסילוק‬
‫שעיצב את נופי ארץ־ישראל‪ ,‬הוא היותם אנשי־צבא‪,‬‬ ‫תאי־נזירים מוואדי קלט( ובנייה איסלאמית מופגנת‪ ,‬ניכרת‬
‫ששיגרת יומם כוללת אימונים בנשק ובפרשות‪ ,‬וכן חינוך‬
‫לחשיבה צבאית ולאכיפת משמעת צבאית‪ .‬אנשי־צבא אלה‪,‬‬ ‫ה מ סג ד הלבן ברמלה‪ ,‬הו שלם ב ‪1318-‬‬
‫אחוזי־חרב מלומדי־מלחמח‪ ,‬חעדיפו פתרונות צבאיים אף‬
‫בהתייצבם מול בעיות משקיות‪ ,‬מינחליות ואנושיות‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫בהיותם מתקשים להכיר בצרכיהם הנפרדים וחלגיטימיים‬

‫של התושבים המקומיים הם תרמו‪,‬‬
‫על־ידי הכפפת נושאים ותפקידים‬
‫אזרחיים לשיקול דעתם והכרעתם של‬
‫חיילים וקצינים מקצועיים‪ ,‬תרומה‬

‫שלילית לקורות הארץ‪.‬‬
‫מפורסם וידוע הוא הרס ערי החוף‬
‫ונמליו‪ .‬מעשה זה בוצע כפעולת־הגנה‪,‬‬
‫שנועדה לבטל יתרונות צבאיים‬
‫מיידיים אפשריים של בני אירופה‪,‬‬
‫המשתמשים בספינות‪ .‬החרבת‬
‫אשקלון ויפו‪ ,‬עתלית וחיפה גרמה‬
‫לשקיעתן של ערים ותיקות לחוף הים‬
‫ופגמה באפשרויות חקשר חמסחרי עם‬
‫אירופה‪ .‬גרוע מזה היה הנזק של‬
‫הזנחת רצועת החוף לכל אורכה‪ .‬אזורי‬
‫השרון או חוף הכרמל ננטשו והפכו‬

‫לשממה מאין יושב‪.‬‬
‫להריסת ערי החוף התלוותה פעולה‬
‫יזומה להסטת מרכזי הפעילות‬
‫האנושית לפנים הארץ‪ .‬ואף־כי כל מה‬
‫שתיקנו הממלוכים‪ ,‬לא תיקנו אלא‬
‫לצורך עצמם‪ ,‬אין להכחיש שבכך‬
‫ניתנה תנופה למקומות חדשים‪ .‬על‬
‫רקע זה צמחה מגדל במקום אשקלון‬
‫החרבה )למרות קירבתן(; ליוזם‬
‫בנייתה של יבנה ניתנה הלוואה‬
‫ממלכתית גבוהה‪ ,‬והעיירה קאקון‬
‫היתה למרכז אזורי במקומן של ארסוף‬
‫וקיסריה‪ .‬בנקודות הנזכרות בנו‬
‫הסולטאנים ח׳אנים‪ ,‬מסגדים ושווקים‪.‬‬
‫עמדת השלטונות המבכרת שיקול‬
‫צבאי על־פני אזרחי‪ ,‬מוכחת באופן‬
‫משכנע בבדיקת מרכזי השלטון של פר שים מ מלוכי ם‪ ,‬ציור מ תו ך כתב‪-‬יד‬
‫הממלוכים‪ .‬השיקול שהינחה אותם‬
‫היה יכולת ההגנה על העיר המרכזית בנפה‪ .‬עדיפות גבוהה‬
‫ניתנה לערים בהן עמדה על תילה מצודה צלבנית‪ .‬מתוך‬
‫שהכירו וכיבדו את כושר הבנייה והביצורים הצלבניים‪,‬‬
‫העדיפו הממלוכים לחקים בחן את מרכזי שלטונם‪ .‬בחירת‬
‫המרכזים המינהליים העניקה משקל נמוך לגורמים אחרים‪,‬‬
‫כמו שטח היישוב‪ ,‬מספר תושביו‪ ,‬נוחות הגישה אליו או‬
‫היקף פעילותו הכלכלית‪ .‬אמת המידה העיקרית לבחירת עיר‬
‫להיות מרכז מינהלי היתה יכולת עמידתה וביצורה וכושרה‬
‫להתגונן‪ .‬כך קרה שבחרו בכרך שבעבר־הירדן המזרחי‬
‫ובטריפולי שבלבנון‪ ,‬במקום בחמץ‪ ,‬ואף בצפת‪ .‬צפת של‬
‫המאה הי״ג‪ ,‬בירתה האזרחית של פרובינציית הגליל‪ ,‬משום‬
‫מעלותיה הצבאיות‪ ,‬הפכה לראשונה בתולדותיה לעיר‬
‫שאינה מאוישת רק בחיילים ולמרכז לסביבתה‪ .‬מגורשי‬
‫ספרד במאה הט״ז בחרו להתגורר בצפת ולמצוא בה את‬