Page 13 - ETMOL_123

‫פרנסתם משום מרכזיותה במימשל המדינה‪ .‬זו היתה‬

‫אפשרית משום קיום מצודה צלבנית שגיבה בעיר‪.‬‬

‫גילויים נוספים של עקרון זה הם הקצאת משאבי הפיתות‬

‫להרחבת מבצרים ומצודות )בעבר־הירדן המזרחי‪ :‬עג׳לון‬

‫וקלעת נמרוד( וכן בהקמתה והחזקתה של רשת הדואר‪ .‬נתיב‬

‫זה טופח וניבנו לאורכו גשרים ואכסניות לא משום‬

‫שסוחרים ועולי־רגל הירבו לעבור בו‪ ,‬אלא לצורך נוחותם‬

‫של פרשי הדואר הממלכתי‪ .‬על העדר האינטרס ה״אזרחי״‬

‫תעיד העובדה‪ ,‬שהנתיב יפו־ירושלים או הדרך שבין‬

‫ירושלים לנהר הירדן‪ ,‬אותו פקדו מאות עולי־רגל אירופאים‬

‫בכל שנה‪ ,‬ואשר המדינה פיקחה עליו ואף גבתה מסים‬

‫מעובריו‪ ,‬לא נכלל ברשת הדואר השמורה והממומנת על־ידי‬

‫המדינה‪.‬‬

‫מחשבתם של השליטים בבניין נתיב הדואר היתה‪ ,‬בלי‬

‫ספק‪ ,‬לדאוג לאתראה מודיענית‬

‫למצרים‪ .‬אבל רשת־דואר זו העשירה‬

‫גם את ארץ־ישראל בנתיבים וצירי־‬

‫דרכים‪ ,‬בהם משתמשים עד היום; היא‬

‫גם עודדה בניית יישובים בשוליה‪.‬‬ ‫^•«ו‪^1‬ו^_‪1-‬ך!‪3‬‬
‫שקידתה של המדינה על הקמת רשת‬

‫הדואר הוכיחה לבני הארץ את מידת‬

‫יעילותם של השלטונות הממלוכים־‬

‫המצריים‪.‬‬

‫לעומת מרכזיותה וריבונותה‬

‫היחסית בתקופה הצלבנית‪ ,‬חזרה‬

‫שוק סוחרי הכותנה‬ ‫ארץ־ישראל מאז נכבשה בידי צלאח‬

‫היהודים וביקשו‪ ,‬תחת זאת‪ ,‬למצות את הכשרונות שהעמידו‬ ‫א־דין‪ ,‬ב־‪ ,1187‬ובמיוחד בימי‬
‫היהודים לרשותם‪ .‬הממלוכים מיעטו לברור בין שירותו של‬
‫מוסלמי לזה של כופר‪ .‬בהנהגתם נוחה היתה ארץ־ישראל‬ ‫הממלוכים‪ ,‬לשוליותה בעולם‬
‫היהודית‪ ,‬יותר מבתקופה הצלבנית‪ ,‬לביקור‪ ,‬לעלייה־לרגל‪,‬‬
‫להקמת מוסדות־תורה‪ ,‬למשלוח כסף ולקבלת פני מהגרים‪.‬‬ ‫האיסלאם ולכפיפותה להחלטות‬
‫מרותו של הנגיד היושב בקהיר על קהילות ארץ־ישראל‬
‫היתה עתה טבעית והגיונית‪ .‬סמכותו של ראש היהודים‬ ‫מבחוץ‪ .‬הדבר בולט במיוחד‬

‫אושרה על־ידי הסולטאן הממלוכי‪.‬‬ ‫בירושלים‪ .‬במאה הי״ב היתה‬
‫גם יחסם של הממלוכים לנוצרים במאה הט״ו הושפע‬
‫משיקולים חדשים‪ ,‬שלא תמיד הלהיבו את קנאי האיסלאם‪.‬‬ ‫ירושלים עיר מוקפת חומה‪ ,‬מרכז‬
‫העמדה המעשית כלפי היהודים היא שננקטה במאות הי״ד‬
‫והט״ו גם כלפי הנוצרים‪ .‬משבטחו הממלובים בצביונה‬ ‫למסדרי־אבירים‪ ,‬מושבו של הבכיר‬
‫האיסלאמי של הארץ וביכולתם הבלתי־מעורערת לפקח על‬
‫הדתות האחרות‪ ,‬אימצו גישה אחרת כלפי הנצרות‪ ,‬הנוצרים‬ ‫בנציגי הכמורה האירופית שפעלו‬
‫וקודשיהם‪ .‬הממלוכים הכירו בתועלת שתצמח להם מקיום‬
‫עדות נוצריות מתרפסות‪ ,‬מבקשות חסד וכנועות בארץ־‬ ‫במזרח‪ ,‬ומעל הכל ״עיר מלוכה״‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬מתן אפשרות לעדות האלה לפעול היה אינטרס‬
‫שלטוני‪ .‬שיקולים אחדים הניעום למנוע גזל מהארמנים‪,‬‬ ‫במאה הי״ד‪ ,‬בעידן הממלוכי היה‬
‫להשיב לגיאורגים את כנסיית המצלבה‪ ,‬להתיר רכישת‬
‫קרקעות על־ידי הפרנציסקנים או להסכים לשיפוצי‬ ‫לירושלים של הממלוכים מעמד‬

‫מהנדסים אירופאים בכנסיית המולד‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫מינהלי נמוך‪ ,‬פיקד עליה קצין זוטר‪,‬‬
‫מה היו שיקוליהם של הממלוכים?‬
‫ההוראות אליה הוחשו מדמשק או‬
‫• עידן הצלבנים רווי המתח והקנאות כבר היה רחוק‪ ,‬על־כן‬
‫פחת גם הצורך להתריס כנגד נוצרים מבית‪.‬‬ ‫מעזה‪ ,‬ואל רחובותיה הפרוצים לכל‬

‫• הממלוכים קיימו קשרים חיוביים ותועלתיים עם גופים‬ ‫תוקף שוגרו מוענשים פוליטיים‪.‬‬
‫מדיניים קתוליים)צרפת‪ ,‬ארגון‪ ,‬פירנצה(‪ ,‬עם חבש הקופטית‬
‫השליטים הממלוכים לא הרעו את‬
‫ועם ביזאנץ וארמניה‪.‬‬
‫• מביקור עולי־רגל ומסחיטת מסדרי הנזירים צומח לאוצר‬ ‫מצב ירושלים וארץ־ישראל בכלל‬
‫הממלוכי תועלת ניכרת‪ .‬זהו גם קלף־מיקוח מדיני לקראת‬
‫מצב‪ ,‬שבו עשויים היחסים עם המדינות שולחות הצליינים‪,‬‬ ‫בתקופות המוסלמיות‪ .‬כך גם היה‬

‫להרע‪.‬‬ ‫בימי סולטאנים קודמים‪ ,‬גורלן של‬
‫• פגיעה אנושה בקודשי הנצרות שבארץ־ישראל היא חרב‬
‫פיפיות העשויה לחדש את האיבה הצבאית והמדינית עם‬ ‫ארץ־ישראל ועריה לא השתפר גם‬

‫אירופה‪ ,‬מן המאות הי״ב והי״ג‪.‬‬ ‫בתקופה העות׳מאנית‪ ,‬עד למאה‬

‫לעיון נוסף‪ :‬ארץ ישראל בתקופה הממלוכית‪ ,‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪.‬‬ ‫הי״ט‪.‬‬

‫‪13‬‬ ‫קו נוסף לו אחראים הממלוכים‪ ,‬הוא חידוש השליטה‬

‫והפטרונות המצרית על הארץ‪ .‬מצרים‪ ,‬שבתקופות‬

‫הביזאנטית‪ ,‬האומיית או הצלבנית ואף האיובית‪ ,‬היתה רק‬

‫ארץ שכנה ללא מעמד קובע‪ ,‬שבה להיות לגבי ארץ־ישראל‬

‫מקור הברעה פוליטית‪ ,‬השראה תרבותית ובסיס לתמיכה‬

‫בספית‪ .‬בתקופה הממלובית היו שוב העיניים נשואות אל‬

‫מצרים‪ .‬אף בשעת מרד ובזמני הפיבה‪ .‬ממצרים ציפו לסעד‬

‫כספי‪ ,‬משפטי או מדיני; אליה נסעו כדי ללמוד במדרשות‬

‫שלה; ופקידים וחכמי־דת‪ ,‬שביקשו להתקדם בקריירה‪,‬‬

‫חיפשו מישרה הולמת במצרים‪.‬‬

‫גם מנקודת־ראות יהודית היו לשלטונם של הממלוכים‬

‫משמעות והשפעה‪ .‬שכן הממלוכים ידעו להפריד בין טובתם‬

‫וצורכי מדינתם לבין לחצי המימסד הדתי וכוהני הקודש‪.‬‬

‫אנשי־צבא מעשיים אלה התעלמו מתביעות להצר את צעדי‬